ממלכת הזוהר › זוהר › בראשית › מאמר 55: קין והבל › פיסקה 3 (נד ע"א)

אדם נדבק ברוח הטומאה וחוה קבלה ממנו - קין מצד הטומאה, והבל כששב אדם בתשובה

בראשית · קין והבל · מאמר 55 · פיסקה 3 · דף נד ע"א

לשון הזוהר

אָדָם אִתְדַּבַּק בְּהַהוּא רוּחַ מְסָאַב, וְאִתְּתֵיהּ אִתְדַּבְּקָא בֵּיהּ בְּקַדְמֵיתָא וְנַטְלַת וְקַבִּילַת הַהוּא זוּהֲמָא מִנֵּיהּ, אוֹלִיד בַּר, הַאי בְּרָא בְּרָא דְרוּחַ מְסָאֲבָא אִיהוּ, וְעַל דָּא תְּרֵין בְּנִין הֲווּ, חַד מֵהַהוּא רוּחַ מְסָאַב וְחַד כַּד תָּב אָדָם בִּתְיוּבְתָּא, וּבְגִינֵי כָּךְ הַאי מִסִּטְרָא מְסָאֲבָא וְהַאי מִסִּטְרָא דַכְיָיא.

תרגום

אָדָם נִדְבַּק בְּאוֹתוֹ רוּחַ טָמֵא, וְאִשְׁתּוֹ נִדְבְּקָה בּוֹ בַּהַתְחָלָה, וְלָקְחָה וְקִבְּלָה אוֹתָהּ זֻהֲמָה מִמֶּנּוּ. הוֹלִיד בֵּן. בֵּן זֶה הוּא בֵּן שֶׁל רוּחַ הַטֻּמְאָה. וְעַל זֶה שְׁנֵי בָנִים הָיוּ - אֶחָד מֵאוֹתוֹ רוּחַ טָמֵא, וְאֶחָד כְּשֶׁשָּׁב אָדָם בִּתְשׁוּבָה. וְלָכֵן זֶה מִצַּד הַטֻּמְאָה, וְזֶה מִצַּד הַטָּהֳרָה.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: אדם אתדבק בההוא רוח מסאב, ואתתיה אתדבקא ביה בקדמיתא ונטלת וקבילת ההוא זוהמא מניה, אוליד בר, האי ברא ברא דרוח מסאבא איהו, ועל דא תרין בנין הוו, חד מההוא רוח מסאב וחד כד תב אדם בתיובתא, ובגיני כך האי מסטרא מסאבא והאי מסטרא דכייא.

התרגום: אדם נדבק באותו רוח טמא, ואשתו נדבקה בו בהתחלה, ולקחה וקבלה אותה זהמה ממנו. הוליד בן. בן זה הוא בן של רוח הטמאה. ועל זה שני בנים היו - אחד מאותו רוח טמא, ואחד כששב אדם בתשובה. ולכן זה מצד הטמאה, וזה מצד הטהרה.

מן המפרשים

אור יקר: כד תב אדם פי׳ בו ביום שב בתשובה קצת ומצד הרהור תשובה יצא השני הבל קצת קדוש ודוחק לומר דסבירא ליה לר, (יהודה)]אבא[שבשתי פעמים היו כפשטהכתוב ותוסף ללדת ומשום דלא כתיב והאדם ידע זמנא תנינא משמע דבידיעה אחת שתי לידות. זר׳ אלעזר…

כתם פז: אדם אתדבק בההוא רוח מסאבא. כשהיו רוחות באות ונזקקות לו:

אור החמה: וסאיב ליה פי' רוח הטומאה סאיב ליה ולא בעל כרחו. אלא יצה"ר מטעימו טעם איסור בענין שהוא ברצונו אסתאיב בי'. ולכך בראשונה וסאיב ליה כמעט באונס ואח"כ ואסתאב בו ברצון. והיינו אומ' אל תטמאו בהם מרצונכם ונטמתם בם בעל כרחכם. וזהו אתא…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר