יהי מארת
בראשית · מאמר 8 · 12 פסקאות · מתחיל בדף יט ע"ב
- ׳מארת׳ חסר - נבראה אסכרה לתינוקות, קליפה הרוצה להידבק בפנים הקטנות (יט ע"ב)ויאמר אלהי"ם יהי מאורות וכו'. ׳מארת׳ חסר, דאתברי אסכרה לרביי, דבתר דאתגניז נהירו אור קדמאה אתברי קליפה למוחא, וההיא קליפה אתפשט ואפיק קליפה אחרא, כיון דנפקת סלקא ונחתא… לדף הפיסקה
- כשראתה את חוה דבוקה באדם פרחה - והקב"ה הטילה בשפולי הים (יט ע"ב)כד ברא אדם בגין לאתקנא האי בהאי עלמא. כיון דחמת לחוה דקא מתדבקא בסטרוי דאדם דשפירו דלעילא וחמאת דיוקנא שלים, פרחא מתמן ובעאת כמלקדמין לאתדבקא באנפוי זוטרי, אנון נטרי… לדף הפיסקה
- בחטא אדם יצאה משפולי הים - ויושבת אצל להט החרב (יט ע"ב)כדין, אפיק לה קודשא בריך הוא משפולי ימא, ושלטא על כל אינון רביי אפי זוטרי דבני נשא דאתחזון לאענשא בחובי דאבוהון, ואיהי אזלא משטטא בעלמא, קריבת לתרעי גן עדן דארעא וחמת… לדף הפיסקה
- כשמתהפך הלהט היא משוטטת והורגת תינוקות - בפגימת הלבנה (יט ע"ב)בשעתא דההוא להט אתהפך, ערקת ומשטטת בעלמא ואשכחת רביי דאתחזון לאתענשא, וחייכת בהו וקטילת לון. ודא איהו בגריעו דסיהרא דאזעירת נהורה, ודא ׳מארת׳. לדף הפיסקה
- נדבקה בקין ובאדם - ומנעמה ועזא ועזאל התפשטו רוחות ושדים (יט ע"ב)כד אתיליד קין לא יכלא לאתדבקא ביה, לבתר אתקריבת בהדיה ואולידת רוחין וטיסין. אדם מאה ותלתין שנין שמש ברוחין נוקבין, עד דאתת נעמה, ומגו שפירו דילה טעו בני האלהים בתרה… לדף הפיסקה
- ׳מארת׳ שנתקנה - ׳אמרת ה' צרופה מגן׳ מכל המזיקים (יט ע"ב)׳מארת׳ כד אתתקנת סהרא, אתהפכן אתוון ׳אמרת יהו"ה צרופה מגן הוא לכל החוסים בו׳, ׳מגן הוא׳ על כל אנון רוחין בישין וקסטירין דמשוטטי בעלמא בגריעו דילה, לכל אנון דאחידן ביה… לדף הפיסקה
- ׳ותענוגות בני האדם שדה ושדות׳ - קליפות האגוז וקרי הלילה (יט ע"ב)שלמה מלכא כד נחית לעמקא דאגוזא, דכתיב ׳אל גנת אגוז ירדתי׳, נטל קליפה דאגוזא ואסתכל בכל אנון קליפין, וידע דכל אינון ענוגין דהנהו רוחין קליפין דאגוזא לאו איהו אלא לאתדבקא… לדף הפיסקה
- כל העולמות מוח וקליפה - זה לבוש לזה עד סוף הדרגות (כ ע"א)וכלא אצטריך קודשא בריך הוא למברי בעלמא ולאתקנא עלמא בהו, וכלא מוחא לגו, וכמה קליפין חפיא למוחא. וכל עלמא כהאי גוונא עילא ותתא מריש רזא דנקודה עלאה עד סופא דכל דרגין… לדף הפיסקה
- הנקודה הראשונה התפשטה ונעשתה היכל ללבושה (כ ע"א)נקודה קדמאה הוה נהירו פנימאה דלית ליה שעורא למנדע זכיכו ודקיקו ונקיו דיליה, עד דאתפשט פשיטו, וההוא פשיטו דההיא נקודה אתעביד חד היכלא לאתלבשא ההיא נקודה, נהירו דלא ידיע… לדף הפיסקה
- ההיכל אור שאין לו שיעור, ואינו זך כנקודה - והתפשטותו לבוש לו (כ ע"א)היכלא דאיהו לבושא לההוא נקודה סתימא איהי נהירו דלית ליה שעורא, ועם כל דא לאו דקיק וזכיך איהו כההיא נקודה קדמאה טמיר וגניז . ההוא היכלא אתפשט פשיטו אור קדמאה, וההוא… לדף הפיסקה
- כל לבוש נעשה מוח לדרגה שתחתיו - עד האדם, מוח וקליפה רוח וגוף (כ ע"א)מכאן ולהלאה אתפשט דא בדא ואתלבש דא בדא, עד דאשתכח דא לבושא לדא ודא לדא, דא מוחא ודא קליפה, ואף על גב דדא לבושא אתעביד איהו מוחא לדרגא אחרא, וכלא כגוונא דא אתעביד הכי… לדף הפיסקה
- כשנפרדה הלבנה מן השמש הקטינה אורה - ונבראו קליפות לגניזת המוח (כ ע"א)כד הות סיהרא בשמשא בדבקותא חדא הות סיהרא בנהירו, כיון דאתפרשא מן שמשא ואתפקדת על חילהא אזעירת גרמה אזעירת נהורא, ואתברון קליפין על קליפין לגניזו דמוחא, וכלא תקונא… לדף הפיסקה