כל לבוש נעשה מוח לדרגה שתחתיו - עד האדם, מוח וקליפה רוח וגוף
בראשית · יהי מארת · מאמר 8 · פיסקה 11 · דף כ ע"א
לשון הזוהר
מִכָּאן וּלְהָלְאָה אִתְפַּשַּׁט דָּא בְּדָא וְאִתְלַבַּשׁ דָּא בְּדָא, עַד דְּאִשְׁתַּכַּח דָּא לְבוּשָׁא לְדָא וְדָא לְדָא, דָּא מוֹחָא וְדָא קְלִיפָּה, וְאַף עַל גַּב דְּדָא לְבוּשָׁא אִתְעֲבִיד אִיהוּ מוֹחָא לְדַרְגָא אַחֲרָא, וְכֹלָּא כְּגַוְונָא דָא אִתְעֲבִיד הָכִי לְתַתָּא, עַד ׳כִּי בְּצֶלֶם׳ דָּא אִיהוּ בַּר נָשׁ בְּהַאי עָלְמָא מוֹחָא וּקְלִיפָּה רוּחָא וְגוּפָא, וְכֹלָּא אִיהוּ תִּקּוּנָא דְעָלְמָא.
תרגום
מִכָּאן וָהָלְאָה הִתְפַּשֵּׁט זֶה בָּזֶה וְהִתְלַבֵּשׁ זֶה בָּזֶה, עַד שֶׁנִּמְצָא זֶה לְבוּשׁ לָזֶה, וְזֶה לָזֶה. זֶה מֹחַ וְזוֹ קְלִפָּה. וְאַף עַל גַּב שֶׁזֶּה לְבוּשׁ, נַעֲשָׂה הוּא מֹחַ לְדַרְגָּה אַחֶרֶת. וְהַכֹּל כְּמוֹ זֶה נַעֲשֶׂה כָּךְ גַּם לְמַטָּה, עַד כִּי בְּצֶלֶם, זֶה הוּא הָאָדָם בָּעוֹלָם הַזֶּה, מֹחַ וּקְלִפָּה, רוּחַ וְגוּף, וְהַכֹּל הוּא תִּקּוּן הָעוֹלָם.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: מכאן ולהלאה אתפשט דא בדא ואתלבש דא בדא, עד דאשתכח דא לבושא לדא ודא לדא, דא מוחא ודא קליפה, ואף על גב דדא לבושא אתעביד איהו מוחא לדרגא אחרא, וכלא כגוונא דא אתעביד הכי לתתא, עד ׳כי בצלם׳ דא איהו בר נש בהאי עלמא מוחא וקליפה רוחא וגופא, וכלא איהו תקונא דעלמא.
התרגום: מכאן והלאה התפשט זה בזה והתלבש זה בזה, עד שנמצא זה לבוש לזה, וזה לזה. זה מח וזו קלפה. ואף על גב שזה לבוש, נעשה הוא מח לדרגה אחרת. והכל כמו זה נעשה כך גם למטה, עד כי בצלם, זה הוא האדם בעולם הזה, מח וקלפה, רוח וגוף, והכל הוא תקון העולם.
מן המפרשים
כתם פז: מכאן ולהלאה אתפשט דא בדא ואתלבש דא בדא. כלומר, מהבנין ולמטה נקראים כלם מלבושים זו לזו וזו לזו, ואע"פ שהם מלבושים זו לזו, הנה העליונה תקרא מוח לגבי התחתונה הימנה:
אור החמה: איהו בר נש. שהוא עולם קטן ובו כל הנמצאות בכלל מנקודה ראשונה עד סוף כל המדרגות ולכך בו תלוי הכל בסוד נשמה רוח נפש יצה"ר יצה"ט גוף.
יהל אור: הכא הכרע' כו' ונפילה באפין. שכאן כלולין כל הששה היכלות ועיקר של היכל זה הוא נפילה דאפין שכאן הוא הראש והפנים כמ"ש לעיל, וזהו סוד במשה ויפול על פנו בכל פעם בדרגא דיליה: