בחטא אדם יצאה משפולי הים - ויושבת אצל להט החרב
בראשית · יהי מארת · מאמר 8 · פיסקה 3 · דף יט ע"ב
לשון הזוהר
כְּדֵין, אַפִּיק לָהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מִשִּׁפולֵי יַמָּא, וְשָׁלְטָא עַל כָּל אִינּוּן רַבְיֵי אַפֵּי זוּטְרֵי דִּבְנֵי נָשָׁא דְּאִתְחֲזוּן לְאִעַנְשָׁא בְּחוֹבֵי דַּאֲבוּהוֹן, וְאִיהִי אָזְלָא מְשָׁטְטָא בְּעָלְמָא, קְרִיבַת לְתַרְעֵי גַּן עֵדֶן דְּאַרְעָא וַחֲמָת כְּרוּבִים נָטְרֵי תַּרְעֵי דְּגַן עֵדֶן, וְיָתְבָא תַּמָּן לְגַבֵּי הַהוּא לַהַט הַחֶרֶב, בְּגִין דְּהִיא נַפְקַת מִסִּטְרָא דְּהַהוּא לַהַט.
תרגום
אָז הוֹצִיא אוֹתָהּ הקב"ה מִשִּׁפולֵי הַיָּם, וְשׁוֹלֶטֶּת עַל כָּל אוֹתָם תִּינוֹקוֹת, הַפָּנִים הַקְּטַנּוֹת שֶׁל בְּנֵי אָדָם שֶׁרְאוּיִים לְהֵעָנֵשׁ בּחטּאֵי אֲבוֹתֵיהֶם, וְהִיא הוֹלֶכֶת וּמְשׁוֹטֶּטֶּת בָּעוֹלָם. מִתְקָרֶבֶת לְשַׁעֲרֵי גַּן עֵדֶן שֶׁבָּאָרֶץ וְרוֹאָה אֶת הכְּרוּבִים, שׁוֹמְרֵי שַׁעֲרֵי גַּן הָעֵדֶן, וְיוֹשֶׁבֶת שָׁם אֵצֶל אוֹתוֹ לַהַטּ הַחֶרֶב, מֵחֲמַת שֶׁהִיא יָצְאָה מִצַּד אוֹתוֹ לַהַטּ.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: כדין, אפיק לה קודשא בריך הוא משפולי ימא, ושלטא על כל אינון רביי אפי זוטרי דבני נשא דאתחזון לאענשא בחובי דאבוהון, ואיהי אזלא משטטא בעלמא, קריבת לתרעי גן עדן דארעא וחמת כרובים נטרי תרעי דגן עדן, ויתבא תמן לגבי ההוא להט החרב, בגין דהיא נפקת מסטרא דההוא להט.
התרגום: אז הוציא אותה הקב"ה משפולי הים, ושולטת על כל אותם תינוקות, הפנים הקטנות של בני אדם שראויים להענש בחטאי אבותיהם, והיא הולכת ומשוטטת בעולם. מתקרבת לשערי גן עדן שבארץ ורואה את הכרובים, שומרי שערי גן העדן, ויושבת שם אצל אותו להט החרב, מחמת שהיא יצאה מצד אותו להט.
מן המפרשים
יהל אור: וכלא קמיה וכו'. נגד המלכות עצמה ולפיכך אמר וכל דיירי ארעא שכל הדרים ברשותה, ומלכותו בכל משלה. ואלו ד' הם ד' אותיות שהם כוללים ד' פרצופים או"א וזו"נ כידוע. וחסד נחית עליה חכמה וגבורה נחית עליה בינה כמ"ש בה"ת עי"ש. ונגד הקוצו של…
הסולם: ויתבת תמן עד דחטא אדם ואנתתיה כדין אפיק לה קב"ה משפולי ימא, ושלטא על כל אינון רביי אפי זוטרי דבני נשא: וישבה הקליפה שם, במצולות ים, עד שחטאו אדם ואשתו, ואז הוציאה הקב"ה ממצולות ים, והיא שולטת על כל אלו התנוקות, שהם פנים קטנות…