ממלכת הזוהר › זוהר › פקודי › מאמר 63: קץ כל בשר - סוד הנאת הקרבן לצדדים למעלה ולמטה וסלוק רוח הטמאה מהעולם

קץ כל בשר - סוד הנאת הקרבן לצדדים למעלה ולמטה וסלוק רוח הטמאה מהעולם

פקודי · מאמר 63 · 17 פסקאות · מתחיל בדף רסח ע"ב

  1. שאל רבי אלעזר אם קץ כל בשר נהנה מקרבנות ישראל - אמר לו כלם נהנים כאחד (רסח ע"ב)
    יומא חד הוה יתיב רבי אלעזר קמיה דרבי שמעון, אמר רבי אלעזר, האי ׳קץ כל בשר׳ אתהני מאינון קרבנין דהוו ישראל מקרבין על גבי מדבחא, או לא. אמר ליה, כלא הוו מסתפקי כחדא,… לדף הפיסקה
  2. כהנים לוים וישראלים נקראים אדם והבהמה צריך לפרש עליה כל החטאים טרם תקרב (רסח ע"ב)
    ותא חזי, כהני וליואי וישראל, אינון אקרון אדם, בחבורא דאינון רעותין קדישין, דסלקא מגווייהו. וההוא אמרא, או כבשא, או ההוא בהמה, האי דקרבין, אצטריך עד לא אתקריב על מדבחא,… לדף הפיסקה
  3. כקרבן לעזאזל שהתודה עליו כל עונות ישראל וכשעולה למזבח מגיע לו כפלים (רסח ע"ב)
    כגוונא דקרבנא דעזאזל, דכתיב, ׳והתודה עליו את כל עונות בני ישראל וגו'׳ , הכי נמי הכא. וכד סלקא על גבי מדבחא, מטו לה על חד תרין. ובגין כך, דא סלקא לאתריה, ודא סלקא… לדף הפיסקה
  4. חביתים ומנחות מעוררים רוח הקדש בענן שמן וקמח נהנים בעלי הדין שלא ישלטו (רסח ע"ב)
    חביתין וכל שאר מנחות, לאתערא רוחא דקודשא, ברעותא דכהנא, ושירתא דליואי, וצלותא דישראל. ובההוא תננא, ושמנא וקמחא דסליק, מתרוון ומסתפקי כל שאר מארי דדינין, דלא יכלי לשלטאה… לדף הפיסקה
  5. אמר רשבי הרימותי ידי בתפלות למעלה הרצון העליון עומד ראש נסתר ומאיר בסתר (רסח ע"ב)
    אמר רבי שמעון, ארימית ידי בצלותין לעילא, דכד רעותא עלאה, לעילא לעילא, קיימא על ההוא רעותא דלא אתיידיע, ולא אתפס לעלמין, רישא דסתים יתיר לעילא, וההוא רישא אפיק מה דאפיק,… לדף הפיסקה
  6. רצון המחשבה העליונה רודף אחריו מסך נפרס ומאיר מה שמאיר באור נסתר לא ידוע (רסח ע"ב)
    רעו דמחשבה עלאה, למרדף אבתריה, ולאתנהרא מניה, חד פריסו אתפרס, ומגו ההוא פריסא ברדיפו דההיא מחשבה עלאה, מטי ולא מטי, עד ההוא פריסא נהיר מה דנהיר. וכדין ההוא מחשבה עלאה,… לדף הפיסקה
  7. אור המחשבה מכה בהארת המסך שמאיר ממה שלא נודע ומתגלה ומאירים כאחד (רסט ע"א)
    כדין בטש האי נהירו דמחשבה דלא אתיידע, בנהירו דפרשא, דקיימא דנהיר ממה, דלא ידיע, ולא אתיידע, ולא אתגליא. וכדין, דא נהירו דמחשבה דלא אתיידע, בטש בנהירו דפריסא, ונהרין כחדא. לדף הפיסקה
  8. נעשים תשעה היכלות שאינם אורות רוחות או נשמות רצון כלם במחשבה נקראים אין סוף (רסט ע"א)
    ואתעבידו תשעה היכלין, והיכלין לאו אינון נהורין, ולאו אינון רוחין, ולאו אינון נשמתין, ולא אית מאן דקיימא בהו. רעותא דכל תשע נהורין, קיימי כלהו במחשבה, דאיהי חד מנייהו… לדף הפיסקה
  9. בסוד הקרבן כשעולה הכל נקשר ומאיר זה בזה והמחשבה מתעטרת באין סוף (רסט ע"א)
    וברזא דקרבנא כד סליק, כלא אתקשר דא בדא, ונהיר דא בדא, כדין קיימי כלהו בסליקו, ומחשבה אתעטר באין סוף. ההוא נהירו דנהיר מניה מחשבה עלאה, , אקרי אין סוף, דמניה אשתכח… לדף הפיסקה
  10. הסטרא אחרא קץ כל בשר קשור למעלה בשמחה וגם למטה בשמחה לספק הכל והאם על ישראל (רסט ע"א)
    תא חזי, האי סטרא אחרא, דאקרי ׳קץ כל בשר׳, כמה דקשורא אשתכח לעילא בחדו, אוף הכי נמי לתתא, בחדוותא, ורעותא לאסתפקא כלא לעילא ותתא, ואימא קיימא עלייהו דישראל, כדקא יאות. לדף הפיסקה
  11. בכל ראש חדש כשהלבנה מתחדשת נותנים לקץ כל בשר חלק יתר על הקרבנות שיתאחדו עם מלכם (רסט ע"א)
    תא חזי, בכל ריש ירחא וירחא, כד סיהרא אתחדשא, יהבין ליה להאי ׳קץ כל בשר׳, חולקא חדא יתיר על קרבנין, לאתעסקא ביה, ואשתמש בחולקיה, ויהא סטרא דישראל בלחודייהו, בגין… לדף הפיסקה
  12. זהו השעיר חלקו של עשו איש שעיר וישראל משתמשים בחלקם כי יעקב בחר לו יה (רסט ע"א)
    ודא איהו שעיר, בגין דאיהו חולקא דעשו, דכתיב ׳ביה שעיר׳. ׳הן עשו אחי איש שעיר׳ . ועל דא איהו אשתמש בחולקיה, וישראל אינון משתמשי בחולקיהון. בגין כך כתיב, ׳כי יעקב בחר לו… לדף הפיסקה
  13. קץ כל בשר רצונו בבשר תמיד ולכן שולט על הגוף ולא על הנשמה העולה למקומה (רסט ע"א)
    ותא חזי, האי ׳קץ כל בשר׳, כל רעותיה לאו איהו אלא בבשרא תדיר. ובגין כך, תקונא דבשרא תדיר לגביה, ועל דא אקרי ׳קץ כל בשר׳. וכד איהו שליט, שליט על גופא, ולאו על נשמתא,… לדף הפיסקה
  14. אדם צדיק הוא קרבן ממש לכפרה ומי שאינו צדיק לא שיש בו מום לא לרצון (רסט ע"א)
    ובר נש דאיהו זכאה, איהו קרבנא ממש לכפרא, ואחרא דלאו איהו זכאה, לא. בגין דביה מומא, דכתיב ׳כי לא לרצון יהיה לכם׳ . ועל דא צדיקא כפרה איהו בעלמא, וקרבנא ממש. זכאין אינון… לדף הפיסקה
  15. ויכס הענן את אהל מועד - כשכסה הענן שרתה שכינה והעברה רוח הטמאה לנקב תהום (רסט ע"א)
    ׳ויכס הענן את אהל מועד׳ - דהא כד חפא עננא ית משכנא, שראת שכינתא בארעא, ואתעבר רוחא מסאבא, דאיהו ׳קץ כל בשר׳ מעלמא, ואסתלק ועאל בנוקבא דתהומא רבא, ורוחא קדישא שרא על… לדף הפיסקה
  16. ולא יכל משה לבוא אל אהל מועד כי שכן עליו הענן - רוח קדשה שרתה וטמאה הסתלקה (רסט ע"א)
    וכתיב ׳ולא יכול משה לבא אל אהל מועד כי שכן עליו הענן׳, בגין דרוחא קדישא שרא על עלמא, ורוחא מסאבא אסתלק, בר דאמשיכו ליה אינון חייביא כמלקדמין על עלמא, דאי אינון לא… לדף הפיסקה
  17. לעתיד לבא יעביר הקב"ה רוח הטמאה מהעולם בלע המות לנצח ואת רוח הטמאה אעביר (רסט ע"א)
    ולזמנא דאתי, זמין קודשא בריך הוא לאעברא ליה מעלמא, דכתיב, ׳בלע המות לנצח ומחה׳ יהו"ה אלהים ׳דמעה מעל כל פנים וחרפת עמו יסיר מעל כל הארץ כי יהו"ה דבר׳. וכתיב ׳ואת רוח… לדף הפיסקה