אדם צדיק הוא קרבן ממש לכפרה ומי שאינו צדיק לא שיש בו מום לא לרצון
פקודי · קץ כל בשר - סוד הנאת הקרבן לצדדים למעלה ולמטה וסלוק רוח הטמאה מהעולם · מאמר 63 · פיסקה 14 · דף רסט ע"א
לשון הזוהר
וּבַּר נָשׁ דְּאִיהוּ זַכָּאָה, אִיהוּ קָרְבְּנָא מַמָּשׁ לְכַפָּרָא, וְאַחֲרָא דְּלָאו אִיהוּ זַכָּאָה, לָא. בְּגִין דְּבֵיהּ מוּמָא, דִּכְתִּיב ׳כִּי לא לְרָצוֹן יִהְיֶה לָכֶם׳ (ויקרא כב, כ). וְעַל דָּא צַדִּיקָא כַּפָּרָה אִיהוּ בְּעָלְמָא, וְקָרְבְּנָא מַמָּשׁ. זַכָּאִין אִינּוּן צַדִּיקַיָּיא בְּעָלְמָא דֵּין, וּבְעָלְמָא דְּאָתֵי.
תרגום
וְאָדָם שֶׁהוּא צַדִּיק, הוּא קָרְבָּן מַמָּשׁ לְכַפָּרָה, וְאַחר שֶׁאֵינוֹ צַדִּיק - לֹא, מִשּׁוּם שֶׁיֵּשׁ ׳בּוֹ מוּם׳ (ויקרא כב, כ), שֶׁכָּתוּב ׳כִּי לֹא לְרָצוֹן יִהְיֶה לָכֶם׳ (ויקרא כב, כ) - וְעַל כֵּן הַצַּדִּיק הוּא כַּפָּרָה בָּעוֹלָם וְקָרְבָּן מַמָּשׁ. אַשְׁרֵיהֶם הַצַּדִּיקִים בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ובר נש דאיהו זכאה, איהו קרבנא ממש לכפרא, ואחרא דלאו איהו זכאה, לא. בגין דביה מומא, דכתיב ׳כי לא לרצון יהיה לכם׳ (ויקרא כב, כ). ועל דא צדיקא כפרה איהו בעלמא, וקרבנא ממש. זכאין אינון צדיקייא בעלמא דין, ובעלמא דאתי.
התרגום: ואדם שהוא צדיק, הוא קרבן ממש לכפרה, ואחר שאינו צדיק - לא, משום שיש ׳בו מום׳ (ויקרא כב, כ), שכתוב ׳כי לא לרצון יהיה לכם׳ (ויקרא כב, כ) - ועל כן הצדיק הוא כפרה בעולם וקרבן ממש. אשריהם הצדיקים בעולם הזה ובעולם הבא.
מן המפרשים
הסולם: ובר נש דאיהו וכו': ואדם שהוא צדיק, הוא, עצמו, קרבן ממש לכפר, ואחר שאינו צדיק אינו כן, משום שיש בו מום, שכתוב, כי לא לרצון יהיה לכם. וע"כ הצדיק הוא כפרה בעולם וקרבן ממש. אשרי הם הצדיקים בעולם הזה ובעולם הבא.
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: