ויכס הענן את אהל מועד - כשכסה הענן שרתה שכינה והעברה רוח הטמאה לנקב תהום
פקודי · קץ כל בשר - סוד הנאת הקרבן לצדדים למעלה ולמטה וסלוק רוח הטמאה מהעולם · מאמר 63 · פיסקה 15 · דף רסט ע"א
לשון הזוהר
׳וַיְכַס הֶעָנָן אֶת אֹהֶל מוֹעֵד׳ - דְּהָא כַּד חָפָא עֲנָנָא יַת מַשְׁכְּנָא, שָׁרָאת שְׁכִינְתָּא בְּאַרְעָא, וְאִתְעֲבָּר רוּחָא מִסְאֲבָא, דְּאִיהוּ ׳קֵץ כָּל בָּשָׂר׳ מֵעָלְמָא, וְאִסְתַּלָּק וְעָאל בְּנוּקְבָּא דִּתְהוֹמָא רַבָּא, וְרוּחָא קַדִּישָׁא שָׁרָא עַל עָלְמָא, דִּכְתִּיב ׳וַיְכַס הֶעָנָן אֶת אֹהֶל מוֹעֵד׳.
תרגום
׳וַיְכַס הֶעָנָן אֶת אֹהֶל מוֹעֵד׳ (שמות מ, לד) - שֶׁהֲרֵי כְּשֶׁכִּסָּה הֶעָנָן אֶת הַמִּשְׁכָּן, שָׁרְתָה שְׁכִינָה בָּאָרֶץ, וְהָעָבְרָה רוּחַ הַטֻּמְאָה, שֶׁהוּא ׳קֵץ כָּל בָּשָׂר׳ (בראשית ו, יג), מֵהָעוֹלָם, וְהִסְתַּלֵּק וְנִכְנַס לְנֶקֶב ׳תְּהוֹם רַבָּה׳, וְרוּחַ קְדֻשָּׁה שָׁרְתָה עַל הָעוֹלָם, שֶׁכָּתוּב ׳וַיְכַס הֶעָנָן אֶת אֹהֶל מוֹעֵד׳.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ׳ויכס הענן את אהל מועד׳ - דהא כד חפא עננא ית משכנא, שראת שכינתא בארעא, ואתעבר רוחא מסאבא, דאיהו ׳קץ כל בשר׳ מעלמא, ואסתלק ועאל בנוקבא דתהומא רבא, ורוחא קדישא שרא על עלמא, דכתיב ׳ויכס הענן את אהל מועד׳.
התרגום: ׳ויכס הענן את אהל מועד׳ (שמות מ, לד) - שהרי כשכסה הענן את המשכן, שרתה שכינה בארץ, והעברה רוח הטמאה, שהוא ׳קץ כל בשר׳ (בראשית ו, יג), מהעולם, והסתלק ונכנס לנקב ׳תהום רבה׳, ורוח קדשה שרתה על העולם, שכתוב ׳ויכס הענן את אהל מועד׳.
מן המפרשים
מקדש מלך: ה"ג ויכס הענן את אהל מועד דהא כד חפא עננא וכד' רוח מסאבא איסתלק פירוש שנחלש כחו ונשבר ע"י המשכן שעשו ישראל אבל לא נסתלק לגמרי שהרי כבר עשו העגל ובביאת המשיח דמטו רגלין ברגלין ובלע המות לנצח ותתעלה הקדושה אז ישראל ישכון לבטח:
הסולם: ויכס הענן את אהל מועד: כי כשכיסה הענן את המשכן, שרתה השכינה בארץ, ונעבר רוח הטומאה מעולם שהיא קץ כל בשר, ומסתלק ונכנס בנקב של תהום הגדול, ורוח הקדוש שורה על העולם, שכתוב, ויכס הענן את אהל מועד.
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: