חביתים ומנחות מעוררים רוח הקדש בענן שמן וקמח נהנים בעלי הדין שלא ישלטו
פקודי · קץ כל בשר - סוד הנאת הקרבן לצדדים למעלה ולמטה וסלוק רוח הטמאה מהעולם · מאמר 63 · פיסקה 4 · דף רסח ע"ב
לשון הזוהר
חֲבִיתִין וְכָל שְׁאַר מְנָחוֹת, לְאִתְּעָרָא רוּחָא דְּקוּדְשָׁא, בִּרְעוּתָא דְּכַהֲנָא, וְשִׁירָתָא דְּלֵיוָאֵי, וּצְלוֹתָא דְּיִשְׂרָאֵל. וּבְהַהוּא תְּנָנָא, וְשַׁמְנָא וְקִמְחָא דְּסָלִיק, מִתְרַוָון וּמִסְתַּפְּקֵי כָּל שְׁאַר מָארֵי דְּדִינִין, דְּלָא יַכְלֵי לְשַׁלְּטָאָה בְּהַהוּא דִּינָא דְּאִתְּמְסַר לוֹן, וְכֹלָּא בְּזִמְנָא חֲדָא. תָּא חֲזֵי, כֹּלָּא אִתְעָבִיד בְּרָזָא דִּמְהֵימְנוּתָא, לְאִסְתַּפְּקָא דָּא בְּדָא, וּלְאִסְתַּלְּקָא לְעֵילָּא מַאן דְּאִצְטְרִיךְ, עַד אֵין סוֹף. (רכ"ו.)
תרגום
חֲבִיתִים וְכָל שְׁאָר הַמְּנָחוֹת, לְעוֹרֵר רוּחַ הַקֹּדֶשׁ בִּרְצוֹן הַכֹּהֵן, וְשִׁירַת הַלְוִיִּם, וּתְפִלַּת יִשְׂרָאֵל. וּבְאוֹתוֹ הֶעָנָן וְהַשֶּׁמֶן וְהַקֶּמַח שֶׁעוֹלִים, נִרְוִים וְנֶהֱנִים כָּל שְׁאָר בַּעֲלֵי הַדִּין שֶׁלֹּא יוּכְלוּ לִשְׁלֹט בְּאוֹתוֹ דִּין שֶׁנִּמְסָר לָהֶם, וְהַכֹּל בְּפַעַם אַחַת. בּא וּרְאֵה, הַכֹּל נַעֲשָׂה בְּסוֹד הַמְּהֵימְנוּתָא, לֵהָנוֹת זֶה בָּזֶה, וְלַעֲלוֹת לְמַעְלָה מִי שֶׁצָּרִיךְ עַד אֵין סוֹף.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: חביתין וכל שאר מנחות, לאתערא רוחא דקודשא, ברעותא דכהנא, ושירתא דליואי, וצלותא דישראל. ובההוא תננא, ושמנא וקמחא דסליק, מתרוון ומסתפקי כל שאר מארי דדינין, דלא יכלי לשלטאה בההוא דינא דאתמסר לון, וכלא בזמנא חדא. תא חזי, כלא אתעביד ברזא דמהימנותא, לאסתפקא דא בדא, ולאסתלקא לעילא מאן דאצטריך, עד אין סוף. (רכ"ו.)
התרגום: חביתים וכל שאר המנחות, לעורר רוח הקדש ברצון הכהן, ושירת הלוים, ותפלת ישראל. ובאותו הענן והשמן והקמח שעולים, נרוים ונהנים כל שאר בעלי הדין שלא יוכלו לשלט באותו דין שנמסר להם, והכל בפעם אחת. בא וראה, הכל נעשה בסוד המהימנותא, להנות זה בזה, ולעלות למעלה מי שצריך עד אין סוף.
מן המפרשים
יהל אור: רעותא עילאה לעילא לעילא. (כה"מ בפרשת נח ס"ה א' ונדפס שם עליו באוה"ג עם כל הליקוטים. ועוד מצאתי ליקוט וז"ל: הוא מלכות עקודים אחר התנוצצות ז"ת דילה נעשה רדל"א ואמר על כל עשר ספירות העקודים לעילא לעילא וירמוז גם כן על אורות אין…
אור החמה: ת"ח כולא אתעביד ברזא דמהימנותא בסוד האצילות מפני שכל זמן שבעלי הדין יונקים דין ומשפיעים לחצונים ובאצילות גובר דין ואין הייחוד יכול בעולם וא"ס מסתלק מנאצליו לכך כולא אתעביד ברזא דמהימנותא האצילות הטהור מן הפגם ונשפע הפגם…
הסולם: חביתין וכל שאר וכו': מנחת חביתים וכל שאר המנחות, צריכות לעורר רוח הקדוש בהרצון של הכהנים והשירה של הלוים. והתפלה של ישראל. ובאותו העשן והשמן והקמח העולה, על המזבח, מתרוים ומקבלים סיפוקם כל שאר בעלי הדין, שאינם יכולים לשלוט…