ממלכת הזוהר › זוהר › פקודי › מאמר 63: קץ כל בשר - סוד הנאת הקרבן לצדדים למעלה ולמטה וסלוק רוח הטמאה מהעולם › פיסקה 3 (רסח ע"ב)

כקרבן לעזאזל שהתודה עליו כל עונות ישראל וכשעולה למזבח מגיע לו כפלים

פקודי · קץ כל בשר - סוד הנאת הקרבן לצדדים למעלה ולמטה וסלוק רוח הטמאה מהעולם · מאמר 63 · פיסקה 3 · דף רסח ע"ב

לשון הזוהר

כְּגַוְונָא דְּקָרְבְּנָא דַּעֲזָאזֵל, דִּכְתִּיב, ׳וְהִתְוַדָּה עָלָיו אֶת כָּל עֲוֹנוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְגוֹ'׳ (ויקרא טז, כא), הָכִי נָמֵי הָכָא. וְכַד סַלְּקָא עַל גַּבֵּי מַדְבְּחָא, מָטוּ לָהּ עַל חַד תְּרֵין. וּבְגִין כָּךְ, דָּא סַלְּקָא לְאַתְרֵיהּ, וְדָא סַלְּקָא לְאַתְרִיהּ, (רמ"ד ע"ב, רל"ט ע"א) דָּא בְּרָזָא דְּאָדָם, וְדָא בְּרָזָא דִּבְהֵמָה, כְּמָה דְּאַתְּ אָמֵר ׳אָדָם וּבְהֵמָה תּוֹשִׁיעַ יהו"ה׳ (תהילים לו, ז).

תרגום

כְּמוֹ שֶׁהַקָּרְבָּן לַעֲזָאזֵל, שֶׁכָּתוּב ׳וְהִתְוַדָּה עָלָיו אֶת כָּל עֲונֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְגוֹ'׳ (ויקרא טז, כא) כּ - ָךְ גַּם כָּאן. וּכְשֶׁעוֹלֶה עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ, מַגִּיעַ לוֹ עַל כָּל אֶחָד כִּפְלַיִם. וּמִשּׁוּם כָּךְ זֶה עוֹלֶה לִמְקוֹמוֹ, וְזֶה עוֹלֶה לִמְקוֹמוֹ. זֶה בְּסוֹד אָדָם, וְזֶה בְּסוֹד בְּהֵמָה. כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר, ׳אָדָם וּבְהֵמָה תּוֹשִׁיעַ ה'׳ (תהלים לו, ז).

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: כגוונא דקרבנא דעזאזל, דכתיב, ׳והתודה עליו את כל עונות בני ישראל וגו'׳ (ויקרא טז, כא), הכי נמי הכא. וכד סלקא על גבי מדבחא, מטו לה על חד תרין. ובגין כך, דא סלקא לאתריה, ודא סלקא לאתריה, (רמ"ד ע"ב, רל"ט ע"א) דא ברזא דאדם, ודא ברזא דבהמה, כמה דאת אמר ׳אדם ובהמה תושיע יהו"ה׳ (תהילים לו, ז).

התרגום: כמו שהקרבן לעזאזל, שכתוב ׳והתודה עליו את כל עונת בני ישראל וגו'׳ (ויקרא טז, כא) כ - ך גם כאן. וכשעולה על גבי המזבח, מגיע לו על כל אחד כפלים. ומשום כך זה עולה למקומו, וזה עולה למקומו. זה בסוד אדם, וזה בסוד בהמה. כמו שנאמר, ׳אדם ובהמה תושיע ה'׳ (תהלים לו, ז).

מן המפרשים

כתם פז: מן המקבילה בנח מאמר טו, ג (סד:) ובגין כך דא סלקא לאתריה ודא סלקא לאתריה אדם לאד"ם ובהמה לבה"מה הראוי לאד"ם לאדם והראוי לבהמה לבהמה והסוד אדם ובהמה תושיע ה' ולפי שישאל השואל הניחא בבשר הקרבן ומה תאמר בחביתין ושאר המנחות לזה אמר…

אור החמה: מן המקבילה בנח מאמר טו, ג (סד:) מטולא על חד תרין חלק לקדושים וחלק לחיצונים כפלים כל חלק וחלק למקומו דא סלקא לאתריה ודא סלקא לאתרי' הקדושה לחוד והטומא' לחוד. וא"ת תינח הקרבן שיש בו וידוי אמנם חביתין ומנחות שהם צמח האדמה מאי…

הסולם: כגווגא דקרבנא וכו': כמו הקרבן לעזאזל, שכתוב, והתודה עליו את כל עונות בית ישראל וגו', כן הוא גם כאן, שנוהג וידוי עונות, כי כשהקרבן עולה על המזבח, ואינו נשלח המדברה כמו העזאזל, מגיע לו וידוי עונות על אחת שתים. ומשום זה, זה עולה…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: