ממלכת הזוהר › זוהר › ויצא › מאמר 24: ויהי כאשר ילדה רחל את יוסף

ויהי כאשר ילדה רחל את יוסף

ויצא · מאמר 24 · 14 פסקאות · מתחיל בדף קנח ע"א

  1. ׳ויהי כאשר ילדה רחל את יוסף׳ - ראה יעקב שנולד שטנו של עשו, וביקש ללכת (קנח ע"א)
    ואמר רבי אלעזר, כתיב ׳ויהי כאשר ילדה רחל את יוסף וגו'׳ . מה חמא יעקב למיהך לאורחיה, כד אתיליד יוסף, ועד לא אתיליד יוסף לא בעא למיהך לאורחיה. אלא הא אוקמוה, דחמא דאתיליד… לדף הפיסקה
  2. יוסף סיום הגוף - הברית, ובנימין השלים את החשבון לשנים עשר (קנח ע"א)
    ותא חזי, יוסף אשלים דוכתיה בתריה ויוסף זכי ליה, דאקרי צדיק, והכא סיומא דגופא. כיון דחמא יעקב, דאשתלים גופא, בעא גופא למהך לאורחיה, וסיומא דגופא הוא ברית. ועם כל דא… לדף הפיסקה
  3. למה לא חיכה לבנימין - שהשבטים אינם צריכים להישלם אלא בארץ הקדושה (קנח ע"א)
    ואי תימא, וכי לא הוה ידע יעקב, דעד כען לא אשתלימו שבטין, אף על גב דאתיליד יוסף, מאי טעמא לא אוריך עד דיתיליד בנימין וישתלימו שבטין. אלא, יעקב בחכמתא עבד, ומלה ידע. אמר,… לדף הפיסקה
  4. ׳מתה עלי רחל׳ - משנולד בנימין מתה רחל ונטלה את הבית, העולם התחתון, בשלמותו (קנח ע"א)
    תא חזי דהכי הוא, דכלהו תריסר שבטין, תקונא דעלמא תתאה נינהו, וכיון דאתיליד בנימין, מיתת רחל, ונטלא דוכתא, האי עלמא תתאה, לאתתקנא בהו. ועל דא לא אתיליד בנימין, אלא בארעא… לדף הפיסקה
  5. למה לא מתה לאה - הבית בעולם התחתון, ומעשי העולם העליון בנסתר (קנח ע"א)
    ואי תימא, לאה אמאי לא מיתת בההוא זמנא. אלא בגין דביתא בעלמא תתאה איהו, וכלא מניה הוו לאתתקנא, ולאו מעלמא עלאה , ובגין כך לא מיתת בההיא שעתא. וכל עובדוי דלאה באתכסיא… לדף הפיסקה
  6. לאה במערת המכפלה ורחל בדרך - זו בנסתר וזו בגלוי, ו׳באשרי׳ נרשם העולם העליון (קנח ע"א)
    ותא חזי, דהכי הוא ודאי. בגין דעלמא עלאה, כל מלוי באתכסיא, ועלמא תתאה כל מלוי באתגליא. בגין כך, אתכסיא לאה במערתא דכפלתא, ורחל בגלוייא דאורחא, דא בסתרא, ודא באתגליא.… לדף הפיסקה
  7. ׳מן העולם ועד העולם׳ - העליון הוא והתחתון אתה, ואין מברכים אלא בשני עולמות (קנח ע"ב)
    ובגין דא, כלא חד, דהא כלא הוי מעלמא עלאה. הכי נמי ובכל אתר, תרין עלמין, דא באתגליא ודא באתכסיא. ואנן לא מברכינן לקודשא בריך הוא, אלא בתרין עלמין, דכתיב ׳ברוך ה' אלהי… לדף הפיסקה
  8. ׳ה' ה'׳ - שני עולמות, נגלה ונסתר, והטעם מפסיק ביניהם, והכל אחד (קנח ע"ב)
    תא חזי, כגוונא דא ׳ה' ה'׳ תרין עלמין נינהו, דא באתגליא ודא באתכסיא, ועל דא פסיק טעמא בגווייהו, ומעלמא דא עד עלמא דא, כלא חד. ׳ויהי כאשר ילדה רחל את יוסף וגו'׳ . אמר רבי… לדף הפיסקה
  9. לידת בנימין - קשירת השכינה בשבטים ונטילת הבית (קנח ע"ב)
    דכיון דאתיליד בנימין, אתקשרת שכינתא בכלהו שבטין, ונטלא ביתא בכלהו. ויעקב הוה ידע ברזא דחכמתא, דכד ישתלימו תריסר שבטין, דשכינתא תתקשט ותתקשר בהו, ורחל תמות, ואיהי נטלא… לדף הפיסקה
  10. ׳מושיבי עקרת הבית׳ - משהיו שנים עשר שבטים נטלה רחל את הבית והייתה עיקרו (קנח ע"ב)
    תא חזי, הכי אוליפנא, עלמא תתאה אתחזי ליה ליעקב כמה דאתחזי למשה, אלא דלא יכילת, עד דהוו תריסר שבטין בביתא לאתקשרא בהו, וכדין אתדכיאת רחל, ונטלא איהי ביתא בכלהו שבטין,… לדף הפיסקה
  11. אם תמות כאן לא אצא - ואין להשלים את הבית בארץ הזו, לכן הקדים ללכת (קנח ע"ב)
    אמר יעקב, הא מטא זמנא, דאשתלימו תריסר שבטין, ודאי עלמא דלעילא יחות הוא לביתא לאתקשרא בהו, ומסכנותא דא אתדחייא קמיה. אי תמות הכא, לא אפוק מהכא לעלמין. ולא עוד, אלא בארעא… לדף הפיסקה
  12. ברח ולא ביקש רשות - התעכב עד שהתעברה רחל מבנימין, ואז לא יתעכב עוד (קנח ע"ב)
    שמע רבי שמעון, אמר, ודאי כל מלוי דרבי יהודה שפיר, ודא סליק על כלא. ואי תימא, אמאי לא אזל ליה לאורחיה מיד. אלא, כל זמן דרחל לא מתעברא מבנימין, אתעכב תמן. כיון דמטא זמנא… לדף הפיסקה
  13. ׳וישב אל יתר חתנו׳ - משה הלך ברשות, ויעקב פחד שלבן יגלגל עליו גלגולים (קנח ע"ב)
    רבי אבא פתח, ׳וילך משה וישב אל יתר חותנו וגו'׳ . תא חזי, משה רעי ענא דיתרו חמוי הוה, ודיוריה הוה ביה. וכד בעי למיזל, לא אזל אלא ברשותא דידיה. ויעקב דהוה שלים ודיוריה… לדף הפיסקה
  14. ׳שוב אל ארץ אבותיך׳ - לבן מכשף ולא כיתרו, ויעקב לא רצה לעזוב מצוות ריבונו (קנח ע"ב)
    אבל יתרו, לא הוה הכי לגבי משה, בגין דלבן חרשא הוה, ובחרשא הוה כל עובדוי לגבי דיעקב, והשתא לא בעא יעקב לאתעכבא תמן, דהא קודשא בריך הוא אמר ליה ׳שוב אל ארץ אבותיך וגו'׳ .… לדף הפיסקה