ממלכת הזוהר › זוהר › ויצא › מאמר 24: ויהי כאשר ילדה רחל את יוסף › פיסקה 8 (קנח ע"ב)

׳ה' ה'׳ - שני עולמות, נגלה ונסתר, והטעם מפסיק ביניהם, והכל אחד

ויצא · ויהי כאשר ילדה רחל את יוסף · מאמר 24 · פיסקה 8 · דף קנח ע"ב

לשון הזוהר

תָּא חֲזֵי, כְּגַוְונָא דָא ׳ה' ה'׳ (שמות לד, ו) תְּרֵין עָלְמִין נִינְהוּ, דָּא בְּאִתְגַּלְּיָא וְדָא בְּאִתְכַּסְּיָא, וְעַל דָּא פָּסִיק טַעְמָא בְּגַוַּוְיְיהוּ, וּמֵעַלְמָא דָא עַד עַלְמָא דָא, כֹּלָּא חָד. ׳וַיְהִי כַּאֲשֶׁר יָלְדָה רָחֵל אֶת יוֹסֵף וגו'׳ (בראשית ל, כה). אָמַר רִבִּי יְהוּדָה, תָּא חֲזֵי, שְׁלֵימוּתָא דְיַעֲקֹב דְּלָא בָעָא לְמֵיזַל אֶלָּא בִּרְשׁוּתֵיהּ דְּלָבָן. וְאִי תֵימָא, זִמְנָא אַחֲרִינָא אַמַּאי לָא אָזִיל בִּרְשׁוּתֵיהּ. אֶלָּא בְּגִין דְּדָחִיל יַעֲקֹב, דְּלָא יִשְׁבּוֹק לֵיהּ, וְיִשְׁתְּלִימוּ תְּרֵיסַר שִׁבְטִין בְּאַרְעָא אָחֳרָא. וְעַל דָּא כֵּיוָן דְּחָמָא דְּמָטָא שַׁעְתָּא דְבִנְיָמִין, בָּרַח, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר ׳וַיִּבְרַח הוּא וְכָל אֲשֶׁר לוֹ׳ (בראשית לא, כא).

תרגום

בֹּא רְאֵה, כְּמוֹ כֵן ׳יהו"ה יהו"ה׳ (שמות לד, ו) - שְׁנֵי עוֹלָמוֹת הֵם, זֶה בְּנִגְלֶה וְזֶה בְּנִסְתָּר, וְעַל כֵּן מַפְסִיק הַטַּעַם בְּתוֹכָם, וּמֵהָעוֹלָם הַזֶּה וְעַד הָעוֹלָם הַזֶּה הַכֹּל אֶחָד. ׳וַיְהִי כַּאֲשֶׁר יָלְדָה רָחֵל אֶת יוֹסֵף וגו'׳ (בראשית ל, כה). אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, בֹּא רְאֵה הַשְּׁלֵמוּת שֶׁל יַעֲקֹב, שֶׁלֹּא רָצָה לָלֶכֶת אֶלָּא בִּרְשׁוּת לָבָן. וְאִם תֹּאמַר, לָמָּה לֹא הָלַךְ פַּעַם אַחֶרֶת בִּרְשׁוּתוֹ? אֶלָּא מִשּׁוּם שֶׁפָּחַד יַעֲקֹב שֶׁלֹּא יַעֲזֹב אוֹתוֹ וְיִשְׁתַּלְּמוּ שְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים בְּאֶרֶץ אַחֶרֶת. וְעַל כֵּן, כֵּיוָן שֶׁרָאָה שֶׁהִגִּיעָה שְׁעָתוֹ שֶׁל בִּנְיָמִין, בָּרַח, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳וַיִּבְרַח הוּא וְכָל אֲשֶׁר לוֹ׳ (בראשית לא, כא).

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: תא חזי, כגוונא דא ׳ה' ה'׳ (שמות לד, ו) תרין עלמין נינהו, דא באתגליא ודא באתכסיא, ועל דא פסיק טעמא בגווייהו, ומעלמא דא עד עלמא דא, כלא חד. ׳ויהי כאשר ילדה רחל את יוסף וגו'׳ (בראשית ל, כה). אמר רבי יהודה, תא חזי, שלימותא דיעקב דלא בעא למיזל אלא ברשותיה דלבן. ואי תימא, זמנא אחרינא אמאי לא אזיל ברשותיה. אלא בגין דדחיל יעקב, דלא ישבוק ליה, וישתלימו תריסר שבטין בארעא אחרא. ועל דא כיון דחמא דמטא שעתא דבנימין, ברח, כמה דאת אמר ׳ויברח הוא וכל אשר לו׳ (בראשית לא, כא).

התרגום: בא ראה, כמו כן ׳יהו"ה יהו"ה׳ (שמות לד, ו) - שני עולמות הם, זה בנגלה וזה בנסתר, ועל כן מפסיק הטעם בתוכם, ומהעולם הזה ועד העולם הזה הכל אחד. ׳ויהי כאשר ילדה רחל את יוסף וגו'׳ (בראשית ל, כה). אמר רבי יהודה, בא ראה השלמות של יעקב, שלא רצה ללכת אלא ברשות לבן. ואם תאמר, למה לא הלך פעם אחרת ברשותו? אלא משום שפחד יעקב שלא יעזב אותו וישתלמו שנים עשר שבטים בארץ אחרת. ועל כן, כיון שראה שהגיעה שעתו של בנימין, ברח, כמו שנאמר ׳ויברח הוא וכל אשר לו׳ (בראשית לא, כא).

מן המפרשים

כתם פז: ויהי כאשר ילדה רחל את יוסף א"ר יהודה ת"ח שלימותא דיעקב וכו' יבאר כי היה משלימותו של יעקב כי בעוד שהיה חושב כי לבן לא ימנעהו מללכת אל דרכו נטל רשות ממנו וכשנברר אצלו כי יגלגל עליו תחבולות ומרמות לשלחו ריקם כששמע דברי בני לבן…

מהרח"ו: מן המקבילה בויצא מאמר מג, יא (קסה.) דשכינתא תתקשר בהו ורחל תמות. ענין מיתת רחל משום דשכינתא שריא על י"ב שבטין, נ"ל הטעם כי מה צורך במיתת רחל להשראת שכינה, אבל במה שידעת כי יעקב לא נתחבר בלאה רק ז' פעמים ויצאו ו' בנים ובת אחת,…

רמ"א: מן המקבילה בויצא מאמר מג, י (קסה.) לארבע סטרין. הם ד' מחנות שכינה:

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: