ממלכת הזוהר · לטעום מן הזוהרפיסקה 1 מתוך 14לשער המעיינים
גודל
רקע
גופן
התחלת מאמצע המאמר · לקריאה מתחילתו ↑
זוהר, פרשת ויצא · מאמר 24

ויהי כאשר ילדה רחל את יוסף

זוהר ח"א, פרשת ויצא, דף קנח.
כ-5 דקות קריאה

׳ויהי כאשר ילדה רחל את יוסף׳ - ראה יעקב שנולד שטנו של עשו, וביקש ללכת

וְאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, כָּתוּב וַיְהִי כַּאֲשֶׁר יָלְדָה רָחֵל אֶת יוֹסֵף וגו' (בראשית ל, כה). מָה רָאָה יַעֲקֹב לָלֶכֶת לְדַרְכּוֹ כְּשֶׁנּוֹלַד יוֹסֵף, וְטֶרֶם שֶׁנּוֹלַד יוֹסֵף לֹא רָצָה לָלֶכֶת לְדַרְכּוֹ? אֶלָּא הִנֵּה פֵּרְשׁוּהָ, שֶׁרָאָה שֶׁנּוֹלַד שְׂטָנוֹ שֶׁל עֵשָׂו.

בלשון הזוהר

וְאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, כְּתִיב ׳וַיְהִי כַּאֲשֶׁר יָלְדָה רָחֵל אֶת יוֹסֵף וגו'׳ (בראשית ל, כה). מַה חָמָא יַעֲקֹב לְמֵיהַךְ לְאוֹרְחֵיהּ, כַּד אִתְיְלִיד יוֹסֵף, וְעַד לָא אִתְיְלִיד יוֹסֵף לָא בָעָא לְמֵיהַךְ לְאוֹרְחֵיהּ. אֶלָּא הָא אוּקְמוּהָ, דְּחָמָא דְאִתְיְלִיד שִׂטְנָא דְעֵשָׂו.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

יוסף סיום הגוף - הברית, ובנימין השלים את החשבון לשנים עשר

וּבֹא וּרְאֵה, יוֹסֵף הִשְׁלִים אֶת מְקוֹמוֹ אַחֲרָיו וְיוֹסֵף זָכָה לוֹ, שֶׁנִּקְרָא צַדִּיק, וְכָאן סִיּוּם הַגּוּף. כֵּיוָן שֶׁרָאָה יַעֲקֹב שֶׁנִּשְׁלַם הַגּוּף, רָצָה הַגּוּף לָלֶכֶת לְדַרְכּוֹ, וְסִיּוּם הַגּוּף הוּא הַבְּרִית. וְעִם כָּל זֶה בִּנְיָמִין הִשְׁלִים אֶת הַחֶשְׁבּוֹן, שֶׁבּוֹ נִשְׁלְמוּ שְׁנֵים עָשָׂר.

בלשון הזוהר

וְתָא חֲזֵי, יוֹסֵף אַשְׁלִים דּוּכְתֵּיהּ בַּתְרֵיהּ וְיוֹסֵף זָכֵי לֵיהּ, דְּאִקְרֵי צַדִּיק, וְהָכָא סִיּוּמָא דְגוּפָא. כֵּיוָן דְּחָמָא יַעֲקֹב, דְּאִשְׁתְּלִים גּוּפָא, בָּעָא גּוּפָא לְמֵהַךְ לְאוֹרְחֵיהּ, וְסִיּוּמָא דְגוּפָא הוּא בְּרִית. וְעִם כָּל דָּא בִּנְיָמִן אַשְׁלִים חוּשְׁבְּנָא, דְּבֵיהּ אִשְׁתְּלִימוּ תְּרֵיסַר.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

למה לא חיכה לבנימין - שהשבטים אינם צריכים להישלם אלא בארץ הקדושה

וְאִם תֹּאמַר, וְכִי לֹא הָיָה יוֹדֵעַ יַעֲקֹב שֶׁעַד עַכְשָׁו לֹא הִשְׁתַּלְּמוּ הַשְּׁבָטִים, אַף עַל גַּב שֶׁנּוֹלַד יוֹסֵף, מָה הַטַּעַם לֹא חִכָּה עַד שֶׁיִּוָּלֵד בִּנְיָמִין וְיִשְׁתַּלְּמוּ הַשְּׁבָטִים? אֶלָּא יַעֲקֹב עָשָׂה בְּחָכְמָה, וְיָדַע הַדָּבָר. אָמַר, וַדַּאי אִם יִשְׁתַּלְּמוּ כָּאן כָּל הַשְּׁבָטִים, הִנֵּה יָדַעְתִּי שֶׁהַתִּקּוּן שֶׁל מַעְלָה שָׁרוּי עֲלֵיהֶם כָּרָאוּי. וּבָאָרֶץ הַזּוֹ לֹא צְרִיכִים שֶׁיִּשְׁתַּלְּמוּ, אֶלָּא בָּאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה.

בלשון הזוהר

וְאִי תֵימָא, וְכִי לָא הֲוָה יָדַע יַעֲקֹב, דְּעַד כְּעָן לָא אִשְׁתַּלִּימוּ שִׁבְטִין, אַף עַל גַּב דְּאִתְיְלִיד יוֹסֵף, מַאי טַעְמָא לָא אוֹרִיךְ עַד דְּיִתְיְלִיד בִּנְיָמִין וְיִשְׁתַּלִּימוּ שִׁבְטִין. אֶלָּא, יַעֲקֹב בְּחָכְמְתָא עֲבַד, וּמִלָּה יָדַע. אָמַר, וַדַּאי אִי אִשְׁתַּלִּימוּ הָכָא כֻּלְּהוּ שִׁבְטִין, הָא יְדַעְנָא דְּתִקּוּנָא דִּלְעֵילָא שַׁרְיָא עֲלַיְיהוּ כִּדְקָא יְאוּת. וּבְאַרְעָא דָא, לָא לִיבָּעֵי דְּיִשְׁתְּלִימוּ, אֶלָּא בְּאַרְעָא קַדִּישָׁא.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

׳מתה עלי רחל׳ - משנולד בנימין מתה רחל ונטלה את הבית, העולם התחתון, בשלמותו

בֹּא רְאֵה שֶׁכָּכָה הוּא, שֶׁכָּל שְׁנֵים עָשָׂר הַשְּׁבָטִים הֵם הַתִּקּוּן שֶׁל הָעוֹלָם הַתַּחְתּוֹן, וְכֵיוָן שֶׁנּוֹלַד בִּנְיָמִין, מֵתָה רָחֵל, וְלָקְחָה אֶת הַמָּקוֹם, הָעוֹלָם הַתַּחְתּוֹן הַזֶּה, לְהִתְתַּקֵּן בָּהֶם. וְעַל כֵּן לֹא נוֹלַד בִּנְיָמִין אֶלָּא בָּאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב וַאֲנִי בְּבֹאִי מִפַּדָּן מֵתָה עָלַי רָחֵל בְּאֶרֶץ כְּנַעַן בַּדֶּרֶךְ (בראשית מח, ז) - וְשָׁם מֵתָה רָחֵל וְנָטְלָה אֶת הַמָּקוֹם, הָעוֹלָם הַתַּחְתּוֹן הַזֶּה, לְהִתְיַשֵּׁב בְּבַיִת שָׁלֵם. וְכָל זְמַן שֶׁרָחֵל קַיֶּמֶת, הָעוֹלָם הַתַּחְתּוֹן אֵינוֹ נִתְקָן בָּהֶם. מֵתָה רָחֵל, נָטְלָה הַבַּיִת בִּשְׁלֵמוּתוֹ.

בלשון הזוהר

תָּא חֲזֵי דְּהָכִי הוּא, דְּכֻלְּהוּ תְּרֵיסַר שִׁבְטִין, תִּקּוּנָא דְעַלְמָא תַּתָּאָה נִינְהוּ, וְכֵיוָן דְּאִתְיְלִיד בִּנְיָמִין, מִיתַת רָחֵל, וְנָטְלָא דוּכְתָּא, הַאי עַלְמָא תַּתָּאָה, לְאִתְתַּקָּנָא בְּהוּ. וְעַל דָּא לָא אִתְיְלִיד בִּנְיָמִין, אֶלָּא בְּאַרְעָא קַדִּישָׁא. הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳וַאֲנִי בְּבוֹאִי מִפַּדָּן מֵתָה עָלַי רָחֵל בְּאֶרֶץ כְּנַעַן בַּדֶּרֶךְ׳ (בראשית מח, ז), וְתַמָּן מִיתַת רָחֵל וְנָטְלָא דוּכְתָּא, הַאי עַלְמָא תַּתָּאָה, לְאִתְיַשְּׁבָא בְּבֵיתָא שְׁלֵימָתָא. וְכָל זִמְנָא דְרָחֵל קָיְימָא, עַלְמָא תַּתָּאָה לָא אִתְתַּקְּנָא בְּהוּ. מִיתַת רָחֵל, נָטְלָא בֵּיתָא בִּשְׁלִימוּ.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

למה לא מתה לאה - הבית בעולם התחתון, ומעשי העולם העליון בנסתר

וְאִם תֹּאמַר, לָמָּה לֹא מֵתָה לֵאָה בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן? אֶלָּא מִשּׁוּם שֶׁהַבַּיִת הוּא בָּעוֹלָם הַתַּחְתּוֹן (נ"א: הָעֶלְיוֹן), וְהַכֹּל הָיוּ מִמֶּנּוּ לְהִתְתַּקֵּן, וְלֹא מִן הָעוֹלָם הָעֶלְיוֹן (נ"א: הַתַּחְתּוֹן), וּמִשּׁוּם כָּךְ לֹא מֵתָה בְּאוֹתָהּ שָׁעָה. וְכָל מַעֲשֵׂי לֵאָה הֵם בְּנִסְתָּר, מִשּׁוּם שֶׁהָעוֹלָם הָעֶלְיוֹן הוּא בְּנִסְתָּר וְלֹא בְּנִגְלֶה, וּמִשּׁוּם כָּךְ לֹא נִזְכְּרָה מִיתָתָהּ שֶׁל לֵאָה כְּמִיתָתָהּ שֶׁל רָחֵל.

בלשון הזוהר

וְאִי תֵימָא, לֵאָה אַמַּאי לָא מִיתַת בְּהַהוּא זִמְנָא. אֶלָּא בְּגִין דְּבֵיתָא בְּעַלְמָא תַּתָּאָה (נ"א: עִלָּאָה) אִיהוּ, וְכֹלָּא מִנֵּיהּ הֲווּ לְאִתְתַּקְּנָא, וְלָאו מֵעָלְמָא עִלָּאָה (נ"א: תַּתָּאָה), וּבְגִין כָּךְ לָא מִיתַת בְּהַהִיא שַׁעְתָּא. וְכָל עוֹבָדוֹי דְּלֵאָה בְּאִתְכַּסְּיָא אִינוּן, בְּגִין דְּעַלְמָא עִלָּאָה אִיהוּ בְּאִתְכַּסְּיָא, וְלָאו בְּאִתְגַּלְּיָא, וּבְגִין כָּךְ לָא אִדְכַּר מִיתָתָהּ דְלֵאָה, כְּמִיתָתָהּ דְּרָחֵל.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

לאה במערת המכפלה ורחל בדרך - זו בנסתר וזו בגלוי, ו׳באשרי׳ נרשם העולם העליון

וּבֹא וּרְאֵה שֶׁכָּךְ זֶה וַדַּאי. מִשּׁוּם שֶׁהָעוֹלָם הָעֶלְיוֹן כָּל דְּבָרָיו בְּנִסְתָּר, וְהָעוֹלָם (הָעֶלְיוֹן) הַתַּחְתּוֹן כָּל דְּבָרָיו בְּנִגְלֶה. מִשּׁוּם כָּךְ נִתְכַּסְּתָה לֵאָה בִּמְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה, וְרָחֵל בַּדֶּרֶךְ הַגְּלוּיָה, זוֹ בְּנִסְתָּר, וְזוֹ בְּגָלוּי. וּבַנִּסְתָּר הָעוֹלָם הָעֶלְיוֹן נִרְשַׁם, שֶׁכָּתוּב וַתֹּאמֶר לֵאָה בְּאָשְׁרִי כִּי אִשְּׁרוּנִי בָּנוֹת (בראשית ל, יג) - וּמִשּׁוּם כָּךְ קָרְאָה שְׁמוֹ אָשֵׁר.

בלשון הזוהר

וְתָא חֲזֵי, דְּהָכִי הוּא וַדַּאי. בְּגִין דְּעַלְמָא עִלָּאָה, כָּל מִלּוֹי בְּאִתְכַּסְּיָא, וְעַלְמָא תַּתָּאָה כָּל מִלּוֹי בְּאִתְגַּלְּיָא. בְּגִין כָּךְ, אִתְכַּסְּיָא לֵאָה בִּמְעַרְתָּא דְּכָפֶלְתָּא, וְרָחֵל בְּגִלּוּיָיא דְּאוֹרְחָא, דָּא בְּסִתְרָא, וְדָא בְּאִתְגַּלְּיָא. וּבְאִתְכַּסְּיָא עַלְמָא עִלָּאָה אִתְרְשִׁים, דִּכְתִיב ׳וַתֹּאמֶר לֵאָה בְּאָשְׁרִי כִּי אִשְּׁרוּנִי בָּנוֹת׳ (בראשית ל, יג), וּבְגִין כָּךְ קָרְאָה שְׁמֵיהּ אָשֵׁר.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

׳מן העולם ועד העולם׳ - העליון הוא והתחתון אתה, ואין מברכים אלא בשני עולמות

(מִשּׁוּם כָּךְ כָּל הַבְּרָכוֹת שֶׁל שְׁנֵי הָעוֹלָמוֹת בַּנִּגְלֶה וּבַנִּסְתָּר, וְעִם כָּל זֶה) וּמִשּׁוּם כָּךְ הַכֹּל אֶחָד, שֶׁהֲרֵי הַכֹּל הוּא מִן הָעוֹלָם הָעֶלְיוֹן. כָּךְ גַּם, וּבְכָל מָקוֹם, שְׁנֵי עוֹלָמוֹת, זֶה בְּנִגְלֶה וְזֶה בְּנִסְתָּר. וְאָנוּ לֹא מְבָרְכִים אֶת הקב"ה אֶלָּא בִּשְׁנֵי עוֹלָמוֹת, שֶׁכָּתוּב בָּרוּךְ יהו"ה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל מִן הָעוֹלָם וְעַד הָעוֹלָם (תהלים קו, מח). מִשּׁוּם כָּךְ לָעוֹלָם הָעֶלְיוֹן קוֹרְאִים הוּ"א, וְלָעוֹלָם הַתַּחְתּוֹן קוֹרְאִים אַתָּ"ה, מִשּׁוּם שֶׁהוּא בָּרוּךְ מִן הָעוֹלָם הָעֶלְיוֹן עַל יְדֵי הַצַּדִּיק. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב בָּרוּךְ יהו"ה מִצִּיּוֹן שֹׁכֵן יְרוּשָׁלִָם וגו' (תהלים קלה, כא). וַדַּאי מִצִּיּוֹן הוּא בָּרוּךְ.

בלשון הזוהר

(בְּגִין כָּךְ כָּל בִּרְכָאן דִּתְרֵין עָלְמִין בְּאִתְגַּלְּיָא וּבְאִתְכַּסְּיָא, וְעִם כָּל דָּא) וּבְגִין דָּא, כֹּלָּא חַד, דְּהָא כֹּלָּא הֲוֵי מֵעַלְמָא עִלָּאָה. הָכִי נָמֵי וּבְכָל אֲתַר, תְּרֵין עָלְמִין, דָּא בְּאִתְגַּלְּיָא וְדָא בְּאִתְכַּסְּיָא. וַאֲנַן לָא מְבָרְכִינָן לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, אֶלָּא בִּתְרֵין עָלְמִין, דִּכְתִיב ׳בָּרוּךְ ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל מִן הָעוֹלָם וְעַד הָעוֹלָם׳ (תהלים קו, מח). בְּגִינֵי כָּךְ, עַלְמָא עִלָּאָה קָרֵינָן הו"א, וְקָרֵינָן לְעַלְמָא תַּתָּאָה אַתָּ"ה, בְּגִין דְּאִיהוּ בָּרוּךְ מֵעַלְמָא עִלָּאָה, עַל יְדָא דְצַדִּיק. הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳בָּרוּךְ ה' מִצִּיּוֹן שׁוֹכֵן יְרוּשָׁלִָם וגו'׳ (תהלים קלה, כא). וַדַּאי מִצִּיּוֹן אִיהוּ בָּרוּךְ.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

׳ה' ה'׳ - שני עולמות, נגלה ונסתר, והטעם מפסיק ביניהם, והכל אחד

בֹּא רְאֵה, כְּמוֹ כֵן יהו"ה יהו"ה (שמות לד, ו) - שְׁנֵי עוֹלָמוֹת הֵם, זֶה בְּנִגְלֶה וְזֶה בְּנִסְתָּר, וְעַל כֵּן מַפְסִיק הַטַּעַם בְּתוֹכָם, וּמֵהָעוֹלָם הַזֶּה וְעַד הָעוֹלָם הַזֶּה הַכֹּל אֶחָד. וַיְהִי כַּאֲשֶׁר יָלְדָה רָחֵל אֶת יוֹסֵף וגו' (בראשית ל, כה). אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, בֹּא רְאֵה הַשְּׁלֵמוּת שֶׁל יַעֲקֹב, שֶׁלֹּא רָצָה לָלֶכֶת אֶלָּא בִּרְשׁוּת לָבָן. וְאִם תֹּאמַר, לָמָּה לֹא הָלַךְ פַּעַם אַחֶרֶת בִּרְשׁוּתוֹ? אֶלָּא מִשּׁוּם שֶׁפָּחַד יַעֲקֹב שֶׁלֹּא יַעֲזֹב אוֹתוֹ וְיִשְׁתַּלְּמוּ שְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים בְּאֶרֶץ אַחֶרֶת. וְעַל כֵּן, כֵּיוָן שֶׁרָאָה שֶׁהִגִּיעָה שְׁעָתוֹ שֶׁל בִּנְיָמִין, בָּרַח, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר וַיִּבְרַח הוּא וְכָל אֲשֶׁר לוֹ (בראשית לא, כא).

בלשון הזוהר

תָּא חֲזֵי, כְּגַוְונָא דָא ׳ה' ה'׳ (שמות לד, ו) תְּרֵין עָלְמִין נִינְהוּ, דָּא בְּאִתְגַּלְּיָא וְדָא בְּאִתְכַּסְּיָא, וְעַל דָּא פָּסִיק טַעְמָא בְּגַוַּוְיְיהוּ, וּמֵעַלְמָא דָא עַד עַלְמָא דָא, כֹּלָּא חָד. ׳וַיְהִי כַּאֲשֶׁר יָלְדָה רָחֵל אֶת יוֹסֵף וגו'׳ (בראשית ל, כה). אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, תָּא חֲזֵי, שְׁלֵימוּתָא דְיַעֲקֹב דְּלָא בָעָא לְמֵיזַל אֶלָּא בִּרְשׁוּתֵיהּ דְּלָבָן. וְאִי תֵימָא, זִמְנָא אַחֲרִינָא אַמַּאי לָא אָזִיל בִּרְשׁוּתֵיהּ. אֶלָּא בְּגִין דְּדָחִיל יַעֲקֹב, דְּלָא יִשְׁבּוֹק לֵיהּ, וְיִשְׁתְּלִימוּ תְּרֵיסַר שִׁבְטִין בְּאַרְעָא אָחֳרָא. וְעַל דָּא כֵּיוָן דְּחָמָא דְּמָטָא שַׁעְתָּא דְבִנְיָמִין, בָּרַח, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר ׳וַיִּבְרַח הוּא וְכָל אֲשֶׁר לוֹ׳ (בראשית לא, כא).

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

לידת בנימין - קשירת השכינה בשבטים ונטילת הבית

שֶׁכֵּיוָן שֶׁנּוֹלַד בִּנְיָמִין, נִקְשְׁרָה הַשְּׁכִינָה בְּכָל הַשְּׁבָטִים וְנָטְלָה הַבַּיִת עִם כֻּלָּם. וְיַעֲקֹב הָיָה יוֹדֵעַ בְּסוֹד הַחָכְמָה, שֶׁכַּאֲשֶׁר יִשְׁתַּלְּמוּ שְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים, שֶׁהַשְּׁכִינָה תִּתְקַשֵּׁט וְתִתְקַשֵּׁר עִמָּם וְרָחֵל תָּמוּת, וְהִיא נוֹטֶלֶת אֶת הַבַּיִת.

בלשון הזוהר

דְּכֵיוָן דְּאִתְיְלִיד בִּנְיָמִין, אִתְקַשְׁרַת שְׁכִינְתָּא בְּכֻלְּהוּ שִׁבְטִין, וְנָטְלָא בֵּיתָא בְּכֻלְּהוּ. וְיַעֲקֹב הֲוָה יָדַע בְּרָזָא דְּחָכְמְתָא, דְּכַד יִשְׁתַּלִּימוּ תְּרֵיסַר שִׁבְטִין, דִּשְׁכִינְתָּא תִּתְקַשֵּׁט וְתִתְקַשֵּׁר בְּהוּ, וְרָחֵל תָּמוּת, וְאִיהִי נָטְלָא בֵּיתָא.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

׳מושיבי עקרת הבית׳ - משהיו שנים עשר שבטים נטלה רחל את הבית והייתה עיקרו

בֹּא רְאֵה, כָּךְ לָמַדְנוּ, הָעוֹלָם הַתַּחְתּוֹן רָאוּי לְיַעֲקֹב כְּמוֹ שֶׁרָאוּי לְמֹשֶׁה, אֶלָּא שֶׁלֹּא יָכְלָה עַד שֶׁהָיוּ שְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים בַּבַּיִת לְהִתְקַשֵּׁר עִמָּם, וְאָז נִטְהֲרָה (נ"א: נִדְחֲתָה) רָחֵל, וְהִיא נָטְלָה אֶת הַבַּיִת בְּכָל הַשְּׁבָטִים וְהָיְתָה עִקַּר הַבַּיִת, וְאָז וַדַּאי מוֹשִׁיבִי עֲקֶרֶת הַבַּיִת (תהלים קיג, ט).

בלשון הזוהר

תָּא חֲזֵי, הָכִי אוֹלִיפְנָא, עַלְמָא תַּתָּאָה אִתְחֲזֵי לֵיהּ לְיַעֲקֹב כְּמָה דְאִתְחֲזֵי לְמֹשֶׁה, אֶלָּא דְּלָא יְכִילַת, עַד דַּהֲווּ תְּרֵיסַר שִׁבְטִין בְּבֵיתָא לְאִתְקַשְּׁרָא בְּהוּ, וּכְדֵין אִתְדַּכִּיאַת (נ"א: אִתְדַּחְיַית) רָחֵל, וְנָטְלָא אִיהִי בֵיתָא בְּכֻלְּהוּ שִׁבְטִין, וַהֲוַת עִקְּרָא דְבֵיתָא, וּכְדֵין ׳מוֹשִׁיבִי עֲקֶרֶת הַבַּיִת׳ (תהלים קיג, ט) וַדַּאי.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

אם תמות כאן לא אצא - ואין להשלים את הבית בארץ הזו, לכן הקדים ללכת

אָמַר יַעֲקֹב, הִנֵּה הִגִּיעַ הַזְּמַן שֶׁנִּשְׁלְמוּ שְׁנֵים עָשָׂר הַשְּׁבָטִים, וַדַּאי יֵרֵד הָעוֹלָם שֶׁלְּמַעְלָה לַבַּיִת לְהִתְקַשֵּׁר עִמָּם, וְהַמִּסְכֵּנוּת הַזֹּאת נִדְחֵית לְפָנָיו. אִם תָּמוּת כָּאן, לֹא אֵצֵא מִכָּאן לְעוֹלָמִים. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא בָּאָרֶץ הַזּוֹ לֹא רָאוּי לְהַשְׁלִים אֶת הַבַּיִת. מִשּׁוּם כָּךְ וַיְהִי כַּאֲשֶׁר יָלְדָה וגו' (בראשית ל, כה), טֶרֶם יִשְׁתַּלְּמוּ הַשְּׁבָטִים.

בלשון הזוהר

אָמַר יַעֲקֹב, הָא מָטָא זִמְנָא, דְּאִשְׁתְּלִימוּ תְּרֵיסַר שִׁבְטִין, וַדַּאי עַלְמָא דִּלְעֵילָא יֵחוֹת הוּא לְבֵיתָא לְאִתְקַשְּׁרָא בְּהוּ, וּמִסְכְּנוּתָא דָא אִתְדַּחְיָיא קַמֵּיהּ. אִי תָּמוּת הָכָא, לָא אִפּוּק מֵהָכָא לְעָלְמִין. וְלָא עוֹד, אֶלָּא בְאַרְעָא דָא, לָא אִתְחֲזֵי לְאַשְׁלָמָא בֵיתָא. בְּגִין כָּךְ ׳וַיְהִי כַּאֲשֶׁר יָלְדָה וגו'׳ (בראשית ל, כה), עַד לָא אִשְׁתַּלִּימוּ שִׁבְטִין.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

ברח ולא ביקש רשות - התעכב עד שהתעברה רחל מבנימין, ואז לא יתעכב עוד

שָׁמַע רַבִּי שִׁמְעוֹן וְאָמַר, וַדַּאי יָפִים הֵם כָּל דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה, וְזֶה עוֹלֶה עַל הַכֹּל. וְאִם תֹּאמַר, לָמָּה לֹא הָלַךְ לוֹ לְדַרְכּוֹ מִיָּד? אֶלָּא כָּל זְמַן שֶׁרָחֵל לֹא הִתְעַבְּרָה מִבִּנְיָמִין, הִתְעַכֵּב שָׁם. כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ הַזְּמַן שֶׁל בִּנְיָמִין, בָּרַח וְלֹא בִקֵּשׁ רְשׁוּת, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְעַכֵּב שָׁם, וְיִתְחַבֵּר יַעֲקֹב בְּכָל הַשְּׁבָטִים בְּמָקוֹם (שֶׁלֹּא) שֶׁצָּרִיךְ.

בלשון הזוהר

שָׁמַע רַבִּי שִׁמְעוֹן, אָמַר, וַדַּאי כָּל מִלּוֹי דְּרַבִּי יְהוּדָה שַׁפִּיר, וְדָא סָלִיק עַל כֹּלָּא. וְאִי תֵימָא, אַמַּאי לָא אֲזַל לֵיהּ לְאוֹרְחֵיהּ מִיָּד. אֶלָּא, כָּל זְמַן דְּרָחֵל לָא מִתְעַבְּרָא מִבִּנְיָמִין, אִתְעַכַּב תַּמָּן. כֵּיוָן דְּמָטָא זִמְנָא דְּבִנְיָמִין, עָרַק וְלָא בָעָא רְשׁוּתָא, בְּגִין דְּלָא יִתְעַכֵּב תַּמָּן וְיִתְחַבֵּר יַעֲקֹב בְּכוּלְהוּ שִׁבְטִין, בְּאַתְרָא (דְּלָא) דְאִצְטְרִיךְ.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

׳וישב אל יתר חתנו׳ - משה הלך ברשות, ויעקב פחד שלבן יגלגל עליו גלגולים

רַבִּי אַבָּא פָּתַח, וַיֵּלֶךְ מֹשֶׁה וַיָּשָׁב אֶל יֶתֶר חֹתְנוֹ וגו' (שמות ד, יח). בֹּא רְאֵה, מֹשֶׁה הָיָה רוֹעֶה אֶת צֹאן יִתְרוֹ חוֹתְנוֹ, וְדִיּוּרוֹ הָיָה עִמּוֹ. וּכְשֶׁרָצָה לָלֶכֶת, לֹא הָלַךְ אֶלָּא בִּרְשׁוּתוֹ. וְיַעֲקֹב, שֶׁהָיָה שָׁלֵם, וְדִיּוּרוֹ תָּמִיד הָיָה עִם לָבָן, לָמָּה לֹא בִקֵּשׁ מִמֶּנּוּ רְשׁוּת? אֶלָּא הֲרֵי נִתְבָּאֵר שֶׁלֹּא יְגַלְגֵּל לָבָן עִמּוֹ גִּלְגּוּלִים וְיִשָּׁאֵר שָׁם. שֶׁהֲרֵי בָּרִאשׁוֹנָה אָמַר לוֹ, וּמִיָּד גִּלְגֵּל עָלָיו גִּלְגּוּלִים וְנִשְׁאַר שָׁם, וְכָעֵת פָּחַד מִמֶּנּוּ.

בלשון הזוהר

רַבִּי אַבָּא פָּתַח, ׳וַיֵּלֶךְ מֹשֶׁה וַיָּשָׁב אֶל יֶתֶר חוֹתְנוֹ וגו'׳ (שמות ד, יח). תָּא חֲזֵי, מֹשֶׁה רָעֵי עָנָא דְיִתְרוֹ חָמוּי הֲוָה, וְדִיּוּרֵיהּ הֲוָה בֵּיהּ. וְכַד בָּעֵי לְמֵיזַל, לָא אֲזַל אֶלָּא בִּרְשׁוּתָא דִידֵיהּ. וְיַעֲקֹב דַּהֲוָה שְׁלִים וְדִיּוּרֵיהּ הֲוָה תָּדִיר עִמֵּיהּ דְּלָבָן, אַמַּאי לָא בָעָא רְשׁוּתָא מִנֵּיהּ. אֶלָּא הָא אִתְּמָר דְּלָא יְגַלְגֵּל לָבָן עִמֵּיהּ גִּלְגּוּלִין וְיִשְׁתָּאַר תַּמָּן. דְּהָא בְּקַדְמִיתָא אָמַר לֵיהּ, וּמִיָּד גִּלְגֵּל עֲלֵיהּ גִּלְגּוּלִין וְאִשְׁתָּאַר תַּמָּן, וְהַשְׁתָּא דָחִיל מִנֵּיהּ.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

׳שוב אל ארץ אבותיך׳ - לבן מכשף ולא כיתרו, ויעקב לא רצה לעזוב מצוות ריבונו

אֲבָל יִתְרוֹ לֹא הָיָה כָּךְ כְּלַפֵּי מֹשֶׁה, מִשּׁוּם שֶׁלָּבָן הָיָה מְכַשֵּׁף, וּבְכִשּׁוּף הָיָה כָּל מַעֲשָׂיו כְּלַפֵּי יַעֲקֹב, וְכָעֵת לֹא רָצָה יַעֲקֹב לְהִתְעַכֵּב שָׁם, שֶׁהֲרֵי הקב"ה אָמַר לוֹ שׁוּב אֶל אֶרֶץ אֲבוֹתֶיךָ וגו' (בראשית לא, ג). וְעַל כֵּן לֹא רָצָה לְהִתְעַכֵּב וְלַעֲזֹב אֶת מִצְוַת רִבּוֹנוֹ. וְעַל כֵּן לֹא רָצָה לְהִתְעַכֵּב וְלַעֲזֹב אֶת מִצְוַת אֲדוֹנוֹ.

בלשון הזוהר

אֲבָל יִתְרוֹ, לָא הֲוָה הָכִי לְגַבֵּי מֹשֶׁה, בְּגִין דְּלָבָן חָרָשָׁא הֲוָה, וּבְחָרָשָׁא הֲוָה כָּל עוֹבָדוֹי לְגַבֵּי דְיַעֲקֹב, וְהַשְׁתָּא לָא בָעָא יַעֲקֹב לְאִתְעַכְּבָא תַּמָּן, דְּהָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אָמַר לֵיהּ ׳שׁוּב אֶל אֶרֶץ אֲבוֹתֶיךָ וגו'׳ (בראשית לא, ג). וְעַל דָּא לָא בָעָא לְאִתְעַכְּבָא וּלְמִישְׁבַּק פִּקּוּדָא דְמָרֵיהּ.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו
המאמר הבא

למנצח לבני קרח על עלמות שיר

להמשיך לקרוא

הודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.

להצטרף לקבוצת הזוהר היומי

המייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.