׳וישב אל יתר חתנו׳ - משה הלך ברשות, ויעקב פחד שלבן יגלגל עליו גלגולים
ויצא · ויהי כאשר ילדה רחל את יוסף · מאמר 24 · פיסקה 13 · דף קנח ע"ב
לשון הזוהר
רִבִּי אַבָּא פָּתַח, ׳וַיֵּלֶךְ מֹשֶׁה וַיָּשָׁב אֶל יֶתֶר חוֹתְנוֹ וגו'׳ (שמות ד, יח). תָּא חֲזֵי, מֹשֶׁה רָעֵי עָנָא דְיִתְרוֹ חָמוּי הֲוָה, וְדִיּוּרֵיהּ הֲוָה בֵּיהּ. וְכַד בָּעֵי לְמֵיזַל, לָא אֲזַל אֶלָּא בִּרְשׁוּתָא דִידֵיהּ. וְיַעֲקֹב דַּהֲוָה שְׁלִים וְדִיּוּרֵיהּ הֲוָה תָּדִיר עִמֵּיהּ דְּלָבָן, אַמַּאי לָא בָעָא רְשׁוּתָא מִנֵּיהּ. אֶלָּא הָא אִתְּמָר דְּלָא יְגַלְגֵּל לָבָן עִמֵּיהּ גִּלְגּוּלִין וְיִשְׁתָּאַר תַּמָּן. דְּהָא בְּקַדְמִיתָא אָמַר לֵיהּ, וּמִיָּד גִּלְגֵּל עֲלֵיהּ גִּלְגּוּלִין וְאִשְׁתָּאַר תַּמָּן, וְהַשְׁתָּא דָחִיל מִנֵּיהּ.
תרגום
רַבִּי אַבָּא פָּתַח, ׳וַיֵּלֶךְ מֹשֶׁה וַיָּשָׁב אֶל יֶתֶר חֹתְנוֹ וגו'׳ (שמות ד, יח). בֹּא רְאֵה, מֹשֶׁה הָיָה רוֹעֶה אֶת צֹאן יִתְרוֹ חוֹתְנוֹ, וְדִיּוּרוֹ הָיָה עִמּוֹ. וּכְשֶׁרָצָה לָלֶכֶת, לֹא הָלַךְ אֶלָּא בִּרְשׁוּתוֹ. וְיַעֲקֹב, שֶׁהָיָה שָׁלֵם, וְדִיּוּרוֹ תָּמִיד הָיָה עִם לָבָן, לָמָּה לֹא בִקֵּשׁ מִמֶּנּוּ רְשׁוּת? אֶלָּא הֲרֵי נִתְבָּאֵר שֶׁלֹּא יְגַלְגֵּל לָבָן עִמּוֹ גִּלְגּוּלִים וְיִשָּׁאֵר שָׁם. שֶׁהֲרֵי בָּרִאשׁוֹנָה אָמַר לוֹ, וּמִיָּד גִּלְגֵּל עָלָיו גִּלְגּוּלִים וְנִשְׁאַר שָׁם, וְכָעֵת פָּחַד מִמֶּנּוּ.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: רבי אבא פתח, ׳וילך משה וישב אל יתר חותנו וגו'׳ (שמות ד, יח). תא חזי, משה רעי ענא דיתרו חמוי הוה, ודיוריה הוה ביה. וכד בעי למיזל, לא אזל אלא ברשותא דידיה. ויעקב דהוה שלים ודיוריה הוה תדיר עמיה דלבן, אמאי לא בעא רשותא מניה. אלא הא אתמר דלא יגלגל לבן עמיה גלגולין וישתאר תמן. דהא בקדמיתא אמר ליה, ומיד גלגל עליה גלגולין ואשתאר תמן, והשתא דחיל מניה.
התרגום: רבי אבא פתח, ׳וילך משה וישב אל יתר חתנו וגו'׳ (שמות ד, יח). בא ראה, משה היה רועה את צאן יתרו חותנו, ודיורו היה עמו. וכשרצה ללכת, לא הלך אלא ברשותו. ויעקב, שהיה שלם, ודיורו תמיד היה עם לבן, למה לא בקש ממנו רשות? אלא הרי נתבאר שלא יגלגל לבן עמו גלגולים וישאר שם. שהרי בראשונה אמר לו, ומיד גלגל עליו גלגולים ונשאר שם, וכעת פחד ממנו.
מן המפרשים
כתם פז: רבי אבא פתח ואמר וילך משה וישב אל יתר חותנו . ת"ח משה רעי ענא דיתרו חמוי הוה וכו' ויעקב הוה שלים וכו' לחזק השאלה אמר כן וירצה כי מרע"ה היה רועה וכן יעקב היה רועה שהיא מדה שהקב"ה בדק בה שני גדולי הדור דוד היה רועה ומרע"ה היה…
הסולם: ר' אבא פתח וכו': רא"פ וילך משה וישב אל יתר חותנו וגו'. בוא וראה, משה, היה רועה צאן יתרו חותנו, ומעונו היה אצלו, וכשרצה ללכת, לא הלך אלא ברשותו. ויעקב שהיה איש תם ומעונו היה תמיד אצל לבן, למה לא בקש רשות ממנו, כמו משה.
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: