ממלכת הזוהר › זוהר › בראשית › מאמר 64: וינחם ה' - ויתעצב אל לבו

וינחם ה' - ויתעצב אל לבו

בראשית · מאמר 64 · 11 פסקאות · מתחיל בדף נז ע"א

  1. ׳מושכי העון׳ - החטא הקל שנעשה כעבות העגלה (נז ע"א)
    וינחם יהו"ה כי עשה את האדם בארץ ויתעצב אל לבו. וינחם יהו"ה כי עשה את האדם בארץ ויתעצב אל לבו. רבי יוסי פתח, ׳הוי מושכי העון בחבלי השוא וכעבות העגלה חטאה׳, ׳הוי מושכי… לדף הפיסקה
  2. וינחם ה' - לר׳ יוסי מתנחם על מעשי ידיו וחס עליהם, ולר׳ חזקיה נוטל תנחומים לאבדם (נז ע"א)
    ותא חזי, כד עביד קודשא בריך הוא דינא בחייבי עלמא, אף על גב דאינון חטאן קמי קודשא בריך הוא וארגזין ליה כל יומא, לא בעי לאובדא להו מעלמא. וכד אשגח בעובדיהון אתנחם עלייהו… לדף הפיסקה
  3. ׳וינחם ה' כי עשה את האדם׳ - שמח כששבחוהו המלאכים, וכשחטא אדם נתעצב (נז ע"ב)
    רבי חייא אמר, ׳וינחם יהו"ה כי עשה את האדם בארץ׳, נטל תנחומין וחדוה, כד עבד קודשא בריך הוא לאדם בארעא דאיהו כגוונא עלאה, וכל מלאכי עלאי משבחן ליה לקודשא בריך הוא כד חמו… לדף הפיסקה
  4. ׳ויתעצב אל לבו׳ כשבא לעשות דין - ולכן לא נאמר ׳כי טוב׳, ׳מעשי ידי טובעים בים׳ (נז ע"ב)
    אמר רבי יהודה, ׳ויתעצב אל לבו׳ בגין דבעי למעבד בהו דינא, שנאמר ׳בצאת לפני החלוץ ואומרים הודו ליהו"ה כי לעולם חסדו׳. ואמר רבי יצחק, אמאי לא כתיב הכא כי טוב, אלא בגין… לדף הפיסקה
  5. כשחטא אדם נמצאה עצבות לפני הקב"ה - ׳החלשת את הכח העליון׳, ונחשך מאור אחד (נז ע"ב)
    רבי אבא אמר, בשעתא דחב קמי קודשא בריך הוא אדם ועבר על פקודוי, כדין אשתכח עציבו קמיה. אמר ליה קודשא בריך הוא, אדם, ווי דחלשת חילא עלאה. בהאי שעתא אתחשכת נהורא חד, מיד… לדף הפיסקה
  6. אדם פגם את המזבח ולא הקריב קרבן - ונגזר עליו ׳לעבד את האדמה׳ ומיתה (נז ע"ב)
    אמר ליה אנא אעלית לך לגנתא דעדן לקרבא קרבנא, ואת פגימת מדבחא דלא אתקרב קרבנא, מכאן ולהלאה ׳לעבוד את האדמה׳, וגזר עליה מיתה. לדף הפיסקה
  7. כשמת אדם גנזו הקב"ה סמוך לגן עדן - שראה אור דק יוצא משם וחפר שם מערה (נז ע"ב)
    וחס עליה קודשא בריך הוא וגניז ליה בשעתא דמית סמיך לגנתא. מה עבד אדם, עבד מערתא חדא ואתטמר בה הוא ואתתיה. מנא ידע, אלא חמא חד נהורא דקיק עייל בההוא אתר דנפיק מגנתא דעדן… לדף הפיסקה
  8. אין אדם מסתלק עד שרואה את אדם הראשון - ׳אני על מצוה אחת, ואתה כמה עברת׳ (נז ע"ב)
    תא חזי, לא אסתלק בר נש מעלמא עד דחמי ליה לאדם הראשון. שאיל ליה על מה אזיל מעלמא, והיך נפיק, הוא אמר ליה ווי דבגינך נפקנא מעלמא, והוא אתיב ליה, ברי, אנא עברית על פקודא… לדף הפיסקה
  9. אדם הראשון מתודה לפני האבות פעמיים בכל יום (נז ע"ב)
    אמר רבי חייא, עד כדו יומא קאים אדם הראשון וחזי באבהן תרין זמנין ביומא ואודי על חובוי, ואחמי לון ההוא אתר דהוה ביה ביקרא עלאה ואזיל וחמי כל אינון צדיקיא וחסידי דנפקו… לדף הפיסקה
  10. כל המתים רואים את אדם, שבחטאם מתים - חוץ משלשה שמתו בעטיו של נחש (נז ע"ב)
    רבי ייסא אמר, כלהו בני עלמא חמאן ליה לאדם הראשון בשעתא דמסתלקי מן עלמא, לאחזאה סהדותא דבגין חובוי דבר נש איהו אסתלק מעלמא ולא בגיניה דאדם, כמה דתנינן אין מיתה בלא חטא,… לדף הפיסקה
  11. חטא בגלוי דוחה את השכינה מן העולם - כדור המבול, ומעשה ר' שמעון בשערי טבריה (נז ע"ב)
    תא חזי, כלהון דרין דהוו ביומוי דנח כלהו אפשיטו חובין על עלמא באתגליא לעיניהון דכלא. רבי שמעון הוה אזיל יומא חד בפילי דטבריה, חמא בני נשא דהוי מקטרי בקיטרא דקשתא בקולפא… לדף הפיסקה