׳ויתעצב אל לבו׳ כשבא לעשות דין - ולכן לא נאמר ׳כי טוב׳, ׳מעשי ידי טובעים בים׳
בראשית · וינחם ה' - ויתעצב אל לבו · מאמר 64 · פיסקה 4 · דף נז ע"ב
לשון הזוהר
אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, ׳וַיִּתְעַצֵּב אֶל לִבּוֹ׳ בְּגִין דְּבָעֵי לְמֶעְבַּד בְּהוּ דִּינָא, שֶׁנֶּאֱמַר ׳בְּצֵאת לִפְנֵי הֶחָלוּץ וְאוֹמְרִים הוֹדוּ לַיהו"ה כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׳. וְאָמַר רַבִּי יִצְחָק, אַמַּאי לָא כְּתִיב הָכָא כִּי טוֹב, אֶלָּא בְּגִין דְּאוֹבִיד עוֹבָדֵי יְדוֹי קַמַּיְיהוּ דְּיִשְׂרָאֵל, כְּגַוְונָא דָא כַּד הֲווּ יִשְׂרָאֵל עָבְרִין יַמָּא אָתוּ מַלְאֲכֵי עִלָּאֵי לְמֵימַר שִׁירָה קַמֵּיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּהַהוּא לֵילְיָא, אָמַר לְהוּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וּמָה עוֹבָדֵי יָדַי טָבְעִין בְּיַמָּא וְאַתּוּן אָמְרִין שִׁירָה, כְּדֵין ׳וְלֹא קָרַב זֶה אֶל זֶה כָּל הַלָּיְלָה׳, אוֹף הָכָא בְּכָל זִמְנִין דְּאִיבּוּד רַשִּׁיעַיָּא אִיהוּ מֵעָלְמָא כְּדֵין עֲצִיבוּ אִשְׁתַּכַּח עֲלַיְיהוּ.
תרגום
אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, וַיִּתְעַצֵּב אֶל לִבּוֹ, כִּי רָצָה לַעֲשׂוֹת בָּהֶם דִּין, שֶׁנֶּאֱמַר (דברי הימים ב כ) בְּצֵאת לִפְנֵי הֶחָלוּץ וְאֹמְרִים הוֹדוּ לַיהו"ה כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. וְאָמַר רַבִּי יִצְחָק, לָמָּה לֹא כָתוּב כָּאן כִּי טוֹב? אֶלָּא מִשּׁוּם שֶׁהֶאֱבִיד אֶת מַעֲשֵׂי יָדָיו מִפְּנֵי יִשְׂרָאֵל. כְּמוֹ זֶה כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל עוֹבְרִים אֶת הַיָּם, בָּאוּ מַלְאָכִים עֶלְיוֹנִים לוֹמַר שִׁירָה לִפְנֵי הקב"ה בְּאוֹתוֹ לַיְלָה. אָמַר לָהֶם הקב"ה: וּמָה מַעֲשֵׂי יָדַי טוֹבְעִים בַּיָּם, וְאַתֶּם אוֹמְרִים שִׁירָה!? אָז (שמות יד) וְלֹא קָרַב זֶה אֶל זֶה כָּל הַלָּיְלָה. גַּם כָּאן, בְּכָל הַפְּעָמִים שֶׁל אִבּוּד רְשָׁעִים מֵהָעוֹלָם, אָז נִמְצֵאת עֲלֵיהֶם עַצְבוּת.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: אמר רבי יהודה, ׳ויתעצב אל לבו׳ בגין דבעי למעבד בהו דינא, שנאמר ׳בצאת לפני החלוץ ואומרים הודו ליהו"ה כי לעולם חסדו׳. ואמר רבי יצחק, אמאי לא כתיב הכא כי טוב, אלא בגין דאוביד עובדי ידוי קמייהו דישראל, כגוונא דא כד הוו ישראל עברין ימא אתו מלאכי עלאי למימר שירה קמיה קודשא בריך הוא בההוא ליליא, אמר להו קודשא בריך הוא, ומה עובדי ידי טבעין בימא ואתון אמרין שירה, כדין ׳ולא קרב זה אל זה כל הלילה׳, אוף הכא בכל זמנין דאיבוד רשיעיא איהו מעלמא כדין עציבו אשתכח עלייהו.
התרגום: אמר רבי יהודה, ויתעצב אל לבו, כי רצה לעשות בהם דין, שנאמר (דברי הימים ב כ) בצאת לפני החלוץ ואמרים הודו ליהו"ה כי לעולם חסדו. ואמר רבי יצחק, למה לא כתוב כאן כי טוב? אלא משום שהאביד את מעשי ידיו מפני ישראל. כמו זה כשהיו ישראל עוברים את הים, באו מלאכים עליונים לומר שירה לפני הקב"ה באותו לילה. אמר להם הקב"ה: ומה מעשי ידי טובעים בים, ואתם אומרים שירה!? אז (שמות יד) ולא קרב זה אל זה כל הלילה. גם כאן, בכל הפעמים של אבוד רשעים מהעולם, אז נמצאת עליהם עצבות.
מן המפרשים
כתם פז: וכד בעי למעבד בהו דינא. כשאינם שבים בתשובה:
מהרח"ו: אמר רבי יהודה ויתעצב וכו'. והנה ר' יהודה סובר כסברת ר' חזקיה דהאי 'וינחם' הוי לביש, אמנם סיום הפסוק מפרש באופן אחר, והוא כי להיות שקבל תנחומין לאבדם א"כ ' ויתעצב אל לבו ' בראותו מעשה ידיו אובדין. ולשלא יפלא זה בעינינו כי אחרי…
הסולם: אמר ר' יהודה וכו': אר"י ויתעצב אל לבו, הוא משום שבקש לעשות בהם דין. שנאמר, בצאת לפני החלוץ ואומרים הודו לה' כי לעולם חסדו. ואמר ר' יצחק למה לא כתוב כאן הודו לה' כי טוב, הוא משום שהאביד מעשה ידיו בשביל ישראל.
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: