׳מושכי העון׳ - החטא הקל שנעשה כעבות העגלה
בראשית · וינחם ה' - ויתעצב אל לבו · מאמר 64 · פיסקה 1 · דף נז ע"א
לשון הזוהר
וַיִּנָּחֶם יהו"ה כִּי עָשָׂה אֶת הָאָדָם בָּאָרֶץ וַיִּתְעַצֵּב אֶל לִבּוֹ. וַיִּנָּחֶם יהו"ה כִּי עָשָׂה אֶת הָאָדָם בָּאָרֶץ וַיִּתְעַצֵּב אֶל לִבּוֹ. רַבִּי יוֹסֵי פָּתַח, ׳הוֹי מוֹשְׁכֵי הֶעָוֹן בְּחַבְלֵי הַשָּׁוְא וְכַעֲבוֹת הָעֲגָלָה חַטָּאָה׳, ׳הוֹי מוֹשְׁכֵי הֶעָוֹן׳, אִלֵּין בְּנֵי נָשָׁא דְּחָטָאן קַמֵּי מָארֵיהוֹן בְּכָל יוֹמָא, וְאִתְדַּמָּן בְּעֵינַיְיהוּ אִינּוּן חוֹבִין דְּאִינּוּן כְּחַבְלֵי הַשָּׁוְא, וְחָשְׁבִין דְּהַהוּא עוֹבָדָא דְּעָבְדִין וְהַהוּא חוֹבָא דְּעָבְדִין דְּלָאו אִיהוּ כְּלוּם וְלָא אַשְׁגַּח בְּהוּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, עַד דְּעָבְדִין לְהַהוּא חוֹבָא תַּקִּיף וְרָבֵי כַּעֲבוֹת הָעֲגָלָה דְּאִיהוּ תַּקִּיף דְּלָא יָכִיל לְאִשְׁתֵּצָאָה.
תרגום
וַיִּנָּחֶם יהו"ה כִּי עָשָׂה אֶת הָאָדָם בָּאָרֶץ וַיִּתְעַצֵּב אֶל לִבּוֹ. רַבִּי יוֹסֵי פָּתַח, (ישעיה ה) הוֹי מוֹשְׁכֵי הֶעָוֹן בְּחַבְלֵי הַשָּׁוְא וְכַעֲבוֹת הָעֲגָלָה חַטָּאָה. הוֹי מוֹשְׁכֵי הֶעָוֹן - אֵלּוּ בְּנֵי אָדָם שֶׁחוֹטְאִים לִפְנֵי רִבּוֹנָם בְּכָל יוֹם, וְנִדְמִים בְּעֵינֵיהֶם אוֹתָם חֲטָאִים שֶׁהֵם כְּחַבְלֵי הַשָּׁוְא, וְחוֹשְׁבִים שֶׁאוֹתוֹ מַעֲשֶׂה שֶׁעָשׂוּ וְאוֹתוֹ חֵטְא שֶׁעָשׂוּ שֶׁאֵינוֹ כְלוּם וְלֹא מַשְׁגִּיחַ בָּהֶם הקב"ה, עַד שֶׁעוֹשִׂים אֶת אוֹתוֹ חֵטְא חָזָק וְגָדוֹל כַּעֲבוֹת הָעֲגָלָה, שֶׁהוּא חָזָק שֶׁלֹּא יוּכַל לְהִתְכַּלּוֹת.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: וינחם יהו"ה כי עשה את האדם בארץ ויתעצב אל לבו. וינחם יהו"ה כי עשה את האדם בארץ ויתעצב אל לבו. רבי יוסי פתח, ׳הוי מושכי העון בחבלי השוא וכעבות העגלה חטאה׳, ׳הוי מושכי העון׳, אלין בני נשא דחטאן קמי מאריהון בכל יומא, ואתדמן בעינייהו אינון חובין דאינון כחבלי השוא, וחשבין דההוא עובדא דעבדין וההוא חובא דעבדין דלאו איהו כלום ולא אשגח בהו קודשא בריך הוא, עד דעבדין לההוא חובא תקיף ורבי כעבות העגלה דאיהו תקיף דלא יכיל לאשתצאה.
התרגום: וינחם יהו"ה כי עשה את האדם בארץ ויתעצב אל לבו. רבי יוסי פתח, (ישעיה ה) הוי מושכי העון בחבלי השוא וכעבות העגלה חטאה. הוי מושכי העון - אלו בני אדם שחוטאים לפני רבונם בכל יום, ונדמים בעיניהם אותם חטאים שהם כחבלי השוא, וחושבים שאותו מעשה שעשו ואותו חטא שעשו שאינו כלום ולא משגיח בהם הקב"ה, עד שעושים את אותו חטא חזק וגדול כעבות העגלה, שהוא חזק שלא יוכל להתכלות.
מן המפרשים
מהרח"ו: וינחם וכו'. ביאר כי הרשעים להיות העונות אצלם נחשבים לכלום בעיניהם כחבלי השוא לכן מושכין אותו ושבים בו, וזהו ' הוי מושכי העון ' אל עצמם לעשותו לסבת היותו בעיניהם ' כחבלי השוא ', ואינם יודעים כי ' כעבות העגלה ' הוא ה'חטאה', ואז…
הסולם: וינחם ה' וגו': ר' יוסי פתח. הוי מושכי העון בחבלי השוא וגו'. הוי מושכי העון אלו הם האנשים החוטאים לפני הקב"ה בכל יום והחטאים נדמו בעיניהם, שהם כחבלי השוא, כי חושבים את המעשה שעושים ואותו העון שעושים, שלא כלום הוא, ואין הקב"ה…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: