ממלכת הזוהר › זוהר › שמות › מאמר 50: ׳דודי לי ואני לו הרעה בשושנים׳ - מנהיג עולמו באודם ולובן

׳דודי לי ואני לו הרעה בשושנים׳ - מנהיג עולמו באודם ולובן

שמות · מאמר 50 · 13 פסקאות · מתחיל בדף כ ע"א

  1. פתיחת רשב"י - כל העולמות עלו במחשבה אחת של חכמה (כ ע"א)
    ׳ומשה היה רועה את צאן יתרו חותנו כהן מדין׳ . רבי שמעון פתח, ׳דודי לי ואני לו הרועה בשושנים׳ . אמר רבי שמעון, אוי להם לבריות, שאינם משגיחים ואינם יודעים, בשעה שעלה… לדף הפיסקה
  2. בריאה בימין ובשמאל - עולם עליון כדוגמת עולם תחתון (כ ע"א)
    נטה ימינו, וברא העולם של מעלה. נטה שמאלו, וברא העולם הזה, הדא הוא דכתיב, ׳אף ידי יסדה ארץ וימיני טפחה שמים׳ . ׳קורא אני אליהם יעמדו יחדו׳. וכלם ברגע אחת נבראו, ועשה… לדף הפיסקה
  3. בחר בישראל וקרא להם בנים - ׳דודי לי ואני לו׳ (כ ע"א)
    כתיב באדם, ׳כי בצלם אלהים עשה את האדם׳ . וכתיב, . ׳ותחסרהו מעט מאלהים׳. אי בני נשא יקירין בעובדייהו כל האי, ואינון מתאבדין מעפר דבירא, במה אתיין לשאבא מניה. ובחר… לדף הפיסקה
  4. ׳הרעה בשושנים׳ - הנהגת העולם מדין לרחמים כלובן השושן (כ ע"א)
    הרועה בשושנים, הוא רועה בשושנים, אף על פי שהקוצים סביב להם, ואין אחר יכול לרעות בשושנים כמותו. דבר אחר הרועה בשושנים, מה שושן זה הוא אדום, ומימיו לבנים, כך הקדוש ברוך… לדף הפיסקה
  5. מעשה בר ׳אבא ור׳ יוסי - וורד ביד ר אבא, סימן לשכינה (כ ע"א)
    רבי אבא הוה אזיל באורחא, והוה עמיה רבי יצחק. אדהוו אזלי, פגע באינון ורדים, נטל חד רבי אבא בידוי והוה אזיל. פגע בהו רבי יוסי, אמר ודאי שכינתא הכא, ואנא חמינא בידוי דרבי… לדף הפיסקה
  6. ריח הוורד - קיום הנפש בריח, סוד ההדס במוצאי שבת (כ ע"א)
    אמר רבי אבא, תיב ברי תיב. יתבו. ארח רבי אבא בההוא ורדא, אמר, ודאי אין העולם מתקיים אלא על הריח. דהא חזינא דלית נפשא מתקיימא אלא על ריחא. ועל דא, הדס במוצאי שבת. לדף הפיסקה
  7. השושן אודם ולובן - הפיכת מידת הדין לרחמים בקרבן (כ ע"ב)
    פתח ואמר ׳דודי לי ואני לו הרועה בשושנים׳. מי גרם לי, שאני לדודי ודודי לי, מפני שהוא מנהיג עולמו בשושנים. מה שושן יש בו ריח, והוא אדום, מוצקין אותו, והוא מתהפך ללבן,… לדף הפיסקה
  8. מידת הדין מצד אודם - ׳עד שפך דם עליהם׳ (כ ע"ב)
    ותא חזי, כל מדת הדין, אין צריך הריח שלו, אלא מצד אודם. והיינו דאמר רבי יהודה, מה דכתיב, ׳ויתגודדו כמשפטם וגו'׳ ׳עד שפך דם עליהם׳. אלא היו יודעים, שלא ישיגו ממדת הדין… לדף הפיסקה
  9. אודם ולובן בריח הקטורת - הלבונה והמור בקרבן (כ ע"ב)
    אמר רבי יצחק, ועוד, אודם ולבן נקרב לעולם, והריח עולה משתיהן. מה השושן אדום ולבן, כך ריח הקרבן. והקרבן, מאדום ולבן. בא וראה מריח הקטורת, שהשמנים, מהם אדומים, ומהם לבנים,… לדף הפיסקה
  10. הפיכת האודם ללובן דוקא באש - כקרבן החלב והדם (כ ע"ב)
    כנגד זה, אדם מקריב חלבו ודמו, ומתכפר לו, זה אדום, וזה לבן. מה השושן שהוא אדום והוא לבן, אין מוצקין אותו לחזור כלו לבן, אלא באש. כך הקרבן אין מוצקין אותו לחזור כלו לבן,… לדף הפיסקה
  11. תפילת ר׳ אלעזר בתעניתו- ריח פיו כריח הקרבן במזבח (כ ע"ב)
    והיינו דרבי אלעזר, כד הוה יתיב בתעניתא, הוה מצלי ואמר, גלוי וידוע לפניך ה' אלהי ואלהי אבותי, שהקרבתי לפניך חלבי ודמי, והרתחתי אותם בחמימות חולשת גופי, יהי רצון מלפניך,… לדף הפיסקה
  12. התפילה במקום הקרבן - חלב ודם המקריב בתעניתו (כ ע"ב)
    נמצא, שאדם הוא מקריב בתעניתו החלב והדם, והריח שעולה מפיו, הוא מזבח כפרה, ולפיכך תקנו התפלה במקום הקרבן, ובלבד שיתכוין למה דאמרן. אמר רבי יצחק, מכאן ולהלאה כתיב, ׳כל דבר… לדף הפיסקה
  13. קוצים סביב השושנים - הרשעים המבליטים את הצדיקים (כ ע"ב)
    דבר אחר, ׳דודי לי ואני לו הרועה בשושנים׳. מה השושנים קוצין מצויין בתוכם, אף הקדוש ברוך הוא, מנהיג עולמו בצדיקים ורשעים. מה השושנים, אלמלא הקוצים, אין השושנים מתקיימין.… לדף הפיסקה