מעשה בר ׳אבא ור׳ יוסי - וורד ביד ר אבא, סימן לשכינה
שמות · ׳דודי לי ואני לו הרעה בשושנים׳ - מנהיג עולמו באודם ולובן · מאמר 50 · פיסקה 5 · דף כ ע"א
לשון הזוהר
רִבִּי אַבָּא הֲוָה אָזִיל בְּאוֹרְחָא, וַהֲוָה עִמֵּיהּ רִבִּי יִצְחָק. אַדְהֲווֹ אַזְלֵי, פָּגַע בְּאִינוּן וְרָדִים, נָטַל חַד רִבִּי אַבָּא בִּידוֹי וַהֲוָה אָזִיל. פָּגַע בְּהוּ רִבִּי יוֹסֵי, אָמַר וַדַּאי שְׁכִינְתָּא הָכָא, וַאֲנָא חֲמֵינָא בִּידוֹי דְּרִבִּי אַבָּא, לְמֵילָף חָכְמְתָא סַגִּיאָה, דְּהָא יָדַעְנָא, דְּרִבִּי אַבָּא לָא נָטַל הַאי, אֶלָּא לְאַחֲזָאָה חָכְמְתָא.
תרגום
רַבִּי אַבָּא הָיָה הוֹלֵךְ בַּדֶּרֶךְ, וְהָיָה עִמּוֹ רַבִּי יִצְחָק. עַד שֶׁהָיוּ הוֹלְכִים, פָּגַשׁ אֶת אוֹתָם וְרָדִים. נָטַל אֶחָד רַבִּי אַבָּא בְּיָדוֹ וְהָיָה הוֹלֵךְ. פָּגַשׁ בָּהֶם רַבִּי יוֹסֵי. אָמַר, וַדַּאי שֶׁשְּׁכִינָה כָּאן, וַאֲנִי רָאִיתִי בִּידֵי רַבִּי אַבָּא לִלְמֹד חָכְמָה רַבָּה, שֶׁהֲרֵי יָדַעְתִּי שֶׁרַבִּי אַבָּא לֹא נָטַל אֶת זֶה אֶלָּא לְהַרְאוֹת חָכְמָה.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: רבי אבא הוה אזיל באורחא, והוה עמיה רבי יצחק. אדהוו אזלי, פגע באינון ורדים, נטל חד רבי אבא בידוי והוה אזיל. פגע בהו רבי יוסי, אמר ודאי שכינתא הכא, ואנא חמינא בידוי דרבי אבא, למילף חכמתא סגיאה, דהא ידענא, דרבי אבא לא נטל האי, אלא לאחזאה חכמתא.
התרגום: רבי אבא היה הולך בדרך, והיה עמו רבי יצחק. עד שהיו הולכים, פגש את אותם ורדים. נטל אחד רבי אבא בידו והיה הולך. פגש בהם רבי יוסי. אמר, ודאי ששכינה כאן, ואני ראיתי בידי רבי אבא ללמד חכמה רבה, שהרי ידעתי שרבי אבא לא נטל את זה אלא להראות חכמה.
מן המפרשים
הסולם: ר' אבא הוה אזיל וכו': ר"א היה הולך בדרך, והיה עמו ר' יצחק. בתוך שהיו הולכים, פגעו באלו הורדים, לקח ר' אבא ורד אחד בידיו והיה הולך. פגע בהם ר' יוסי, אמר ודאי שהשכינה כאן. ואני רואה ורד בידיו של ר' אבא שהוא ללמוד ממנו חכמה רבה,…