פתיחת רשב"י - כל העולמות עלו במחשבה אחת של חכמה
שמות · ׳דודי לי ואני לו הרעה בשושנים׳ - מנהיג עולמו באודם ולובן · מאמר 50 · פיסקה 1 · דף כ ע"א
לשון הזוהר
׳וּמֹשֶׁה הָיָה רוֹעֶה אֶת צֹאן יִתְרוֹ חוֹתְנוֹ כֹּהֵן מִדְיָן׳ (שמות ג, א). רִבִּי שִׁמְעוֹן פָּתַח, ׳דּוֹדִי לִי וַאֲנִי לוֹ הָרוֹעֶה בַּשּׁוֹשַׁנִּים׳ (שיר השירים ב, טז). אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, אוֹי לָהֶם לַבְּרִיּוֹת, שֶׁאֵינָם מַשְׁגִּיחִים וְאֵינָם יוֹדְעִים, בְּשָׁעָה שֶׁעָלָה בְּמַחֲשָׁבָה לִפְנִי הַקָּדוֹשׁ בְּרִיךְ הוּא, לִבְרוֹא עוֹלָמוֹ, כָּל הָעוֹלָמוֹת עָלוּ בְּמַחֲשָׁבָה אַחַת, וּבְמַחֲשָׁבָה זוּ נִבְרָאוּ כּוּלָּם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ׳ (תהילים קד, כד). וּבְמַחֲשָׁבָה זוּ, שֶׁהִיא הַחָכְמָה, נִבְרָא הָעוֹלָם הַזֶּה, וְהָעוֹלָם שֶׁל מַעְלָה.
תרגום
׳וּמֹשֶׁה הָיָה רֹעֶה אֶת צֹאן יִתְרוֹ חֹתְנוֹ כֹּהֵן מִדְיָן׳ (שמות ג, א) - רַבִּי שִׁמְעוֹן פָּתַח, (שִׁיר ב) ׳דּוֹדִי לִי וַאֲנִי לוֹ הָרֹעֶה בַּשּׁוֹשַׁנִּים׳ (שיר השירים ב, טז) - אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, אוֹי לָהֶם לַבְּרִיּוֹת שֶׁאֵינָם מַשְׁגִּיחִים וְאֵינָם יוֹדְעִים, בְּשָׁעָה שֶׁעָלָה בְּמַחֲשָׁבָה לִפְנֵי הקב"ה לִבְרֹא עוֹלָמוֹ, כָּל הָעוֹלָמוֹת עָלוּ בְמַחֲשָׁבָה אַחַת, וּבְמַחֲשָׁבָה זוֹ נִבְרְאוּ כֻלָּם, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ׳ (תהלים קד, כד). וּבְמַחֲשָׁבָה זוֹ, שֶׁהִיא הַחָכְמָה, נִבְרָא הָעוֹלָם הַזֶּה וְהָעוֹלָם שֶׁל מַעְלָה.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ׳ומשה היה רועה את צאן יתרו חותנו כהן מדין׳ (שמות ג, א). רבי שמעון פתח, ׳דודי לי ואני לו הרועה בשושנים׳ (שיר השירים ב, טז). אמר רבי שמעון, אוי להם לבריות, שאינם משגיחים ואינם יודעים, בשעה שעלה במחשבה לפני הקדוש בריך הוא, לברוא עולמו, כל העולמות עלו במחשבה אחת, ובמחשבה זו נבראו כולם, הדא הוא דכתיב, ׳כלם בחכמה עשית׳ (תהילים קד, כד). ובמחשבה זו, שהיא החכמה, נברא העולם הזה, והעולם של מעלה.
התרגום: ׳ומשה היה רעה את צאן יתרו חתנו כהן מדין׳ (שמות ג, א) - רבי שמעון פתח, (שיר ב) ׳דודי לי ואני לו הרעה בשושנים׳ (שיר השירים ב, טז) - אמר רבי שמעון, אוי להם לבריות שאינם משגיחים ואינם יודעים, בשעה שעלה במחשבה לפני הקב"ה לברא עולמו, כל העולמות עלו במחשבה אחת, ובמחשבה זו נבראו כלם, זהו שכתוב ׳כלם בחכמה עשית׳ (תהלים קד, כד). ובמחשבה זו, שהיא החכמה, נברא העולם הזה והעולם של מעלה.
מן המפרשים
אור החמה: ובמחשבה זו. פי' החכמה: (החכמה) נברא העולם הזה היינו העשייה הגשמית והעולם שלמעלה. והכל נברא מכח המחשבה העליונה המתפשטת בעולמות שתחתיה שהם אבי"ע. וזהו מה רבו מעשיך היינו סוד עולם המעשית שבעשיה כלם אפי' בבחינת התחתונה שבעשי'…
אור יקר: [סימן טז] (ולפי) והגה שועה זו היא בתפלה, ירצה שמדבר האדם בפיו, ולכך אינה במעלה כל כך מפני שעדיין היא במקום שיש בו דבור, אמנם צעקה היא במעלה גדולה שהיא במקום שיש קול בלא דבור, ולכך תעלה למעלה ואינה חוזרת ריקם, מפני שנכנסת לפנים…
הסולם: ומשה היה רועה וגו': ר' שמעון פתח, דודי לי ואני לו הרועה בשושנים. אר"ש אוי להם לבריות שאינם משגיחים ואינם יודעים, בשעה שעלה במחשבה לפני הקב"ה לברוא עולמו, כל העולמות עלו במחשבה אחת, ובמחשבה זו נבראו כולם, ז"ש כולם בחכמה עשית ,…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: