ממלכת הזוהר › זוהר › בראשית › מאמר 57: נגעי בני אדם

נגעי בני אדם

בראשית · מאמר 57 · 10 פסקאות · מתחיל בדף נד ע"ב

  1. משהרג קין את הבל פירש אדם מאשתו - ושתי רוחות נקבות ילדו ממנו ׳נגעי בני אדם׳ (נד ע"ב)
    ואמר רבי יצחק, מההיא שעתא דקטיל קין להבל דאתפרש אדם מאתתיה תרין רוחין נוקבין הוו אתיין ומזדוגן עמיה ואוליד רוחין ושדין דשאטן בעלמא. ולא תקשי לך האי, דהא בר נש כד איהו… לדף הפיסקה
  2. אחרי מאה ושלשים שנה הוליד אדם את שת - שנתלבשה בו רוחו של הבל (נה ע"א)
    בתר מאה ותלתין שנין אתלבש אדם ‹נה.›בקינויא ואתחבר באתתיה ואוליד בר וקרא שמיה שת, רזא דסופא דאתוון בקיטרי גליפן. רבי יהודה אמר רזא דרוחא דאתאביד דאתלבש בגופא אחרא בעלמא,… לדף הפיסקה
  3. ׳ויולד בדמותו כצלמו׳ - ולא קין והבל, שנולדו בדבקות זוהמת הנחש (נה ע"א)
    ואמר רבי יהודה, כתיב ׳ויולד בדמותו כצלמו׳, משמע דבנין אחרנין לא הוו בדיוקנא דיליה, ודא ׳בדמותו כצלמו׳, בתיקונא דגופא ובתיקונא דנפשא בארח מישר, כמה דאמר רבי שמעון משמיה… לדף הפיסקה
  4. מאה ושלשים שנה הוליד אדם רוחות ושדים מכח הזוהמה - וכשהוסרה ממנו הוליד בדמותו כצלמו (נה ע"א)
    רבי שמעון אמר, מאה ותלתין שנין אתפרש אדם מאתתיה, וכל אינון מאה ותלתין שנין הוה אוליד רוחין ושדין בעלמא בגין ההוא חילא דזוהמא דהוה שאיב ביה, כיון דחסיל מניה ההוא זוהמא,… לדף הפיסקה
  5. ההולך לשמאל רוח טומאה נדבקת בו ואינה זזה ממנו - והצדיקים בניהם צדיקים (נה ע"א)
    תא חזי, כל בר נש דאזיל לסטר שמאלא וסאיב ארחוי, כל רוחי מסאבי משיך על גרמיה ורוח מסאב אתדבק ביה ולא אעדי מניה, ואתדבקותא דההוא רוח מסאבא הוי בהאי בר נש ולא באחרא. ובגיני… לדף הפיסקה
  6. ׳ואחות תובל קין נעמה׳ - שטעו אחריה בני אדם ואף רוחות ושדים (נה ע"א)
    אמר רבי חייא, מאי דכתיב ׳ואחות תובל קין נעמה׳, מאי איריא הכא דקאמר קרא דשמה נעמה, אלא בגין דטעיין בני נשא אבתרה, ואפילו רוחין ושדין. לדף הפיסקה
  7. ואף בני האלהים עזא ועזאל - טעו אחריה (נה ע"א)
    רבי יצחק אמר אינון בני האלהים עז"א ועזא"ל טעו בתרה. לדף הפיסקה
  8. נעמה אם השדים מצד קין - נתמנתה עם לילית באסכרת התינוקות, ומצחקת בבני אדם (נה ע"א)
    רבי שמעון אמר, אמן של שדים הות, דמסטרא דקין נפקת, והיא אתמנת עם לילית באסכרה דרביי. אמר ליה רבי אבא, והא אמר מר דהיא אתמנת לחייכא בבני נשא, אמר ליה הכי הוא ודאי, דהא… לדף הפיסקה
  9. לילית נעמה ואגרת בת מחלת קיימות - עד שיעביר הקב"ה את רוח הטומאה מן הארץ (נה ע"א)
    אמר ליה רבי אבא, והא אינון מתין כבני נשא, מאי טעמא איהי קיימת עד השתא. אמר ליה, הכי הוא, אבל לילית ונעמה ואגרת בת מחלת דנפקא מסטרא דלהון כלהו קיימות עד דיבער קודשא בריך… לדף הפיסקה
  10. העולם מלא בריות נסתרות - ומנעמה בא הקרי, ולכן צריך לרחוץ (נה ע"א)
    אמר רבי שמעון, ווי לון לבני נשא אינון דלא ידעין ולא משגיחין ולא מסתכלין וכלהו אטימין, דלא ידעין כמה מלייא עלמא מבריין משניין דלא אתחזון וממלין סתימין, דאלמלא אתייהיב… לדף הפיסקה