׳ויולד בדמותו כצלמו׳ - ולא קין והבל, שנולדו בדבקות זוהמת הנחש
בראשית · נגעי בני אדם · מאמר 57 · פיסקה 3 · דף נה ע"א
לשון הזוהר
וְאָמַר רַבִּי יְהוּדָה, כְּתִיב ׳וַיּוֹלֶד בִּדְמוּתוֹ כְּצַלְמוֹ׳, מַשְׁמַע דִּבְנִין אָחֳרָנִין לָא הֲווּ בִּדְיוֹקְנָא דִילֵיהּ, וְדָא ׳בִּדְמוּתוֹ כְּצַלְמוֹ׳, בְּתִיקּוּנָא דְגוּפָא וּבְתִיקּוּנָא דְנַפְשָׁא בְּאֹרַח מֵישַׁר, כְּמָה דְּאָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב יֵיסָא סָבָא, בְּנִין אָחֳרָנִין בְּאִתְדַבְּקוּתָא דְּזוּהֲמָא דְנָחָשׁ וְהַהוּא דְּרָכִיב בֵּיהּ דְּאִיהוּ סמא"ל הֲווּ, וּבְגִינֵי כָּךְ לָא הֲווּ בִּדְיוֹקְנָא דְאָדָם. וְאִי תֵּימָא הָא אֲמַרְתְּ דְּהֶבֶל מִסִּטְרָא אַחֲרָא הֲוָה, הָכִי הוּא, אֲבָל תַּרְוַויְיהוּ לָא הֲווּ בִּדְיוֹקְנָא דִּלְתַתָּא. אָמַר לֵיהּ רַבִּי יוֹסֵי, וְהָא כְּתִיב ׳וְהָאָדָם יָדַע אֶת חַוָּה אִשְׁתּוֹ וַתַּהַר וַתֵּלֶד אֶת קַיִן׳, אָמַר לֵיהּ הָכִי הוּא. אֲבָל תַּרְוַויְיהוּ לָא הֲווּ בִּדְיוֹקְנֵיהּ, דְּלָא כְּתִיב וַיּוֹלֶד אֶת קַיִן, וַאֲפִילּוּ בְּהֶבֶל לָא כְּתִיב וַיּוֹלֶד, אֶלָּא ׳וַתּוֹסֶף לָלֶדֶת אֶת אָחִיו אֶת הָבֶל׳. וְדָא הוּא רָזָא דְמִלָּה, אֲבָל בְּהַאי מָה כְּתִיב ׳וַיּוֹלֶד בִּדְמוּתוֹ כְּצַלְמוֹ׳.
תרגום
וְאָמַר רַבִּי יְהוּדָה, כָּתוּב וַיּוֹלֶד בִּדְמוּתוֹ כְּצַלְמוֹ, מַשְׁמָע שֶׁבָּנִים אֲחֵרִים לֹא הָיוּ בַּדְּיוֹקָן שֶׁלּוֹ. וְזֶה בִּדְמוּתוֹ כְּצַלְמוֹ, בְּתִקּוּן הַגּוּף וּבְתִקּוּן הַנֶּפֶשׁ בְּדֶרֶךְ יָשָׁר. כְּמוֹ שֶׁאָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן מִשֵּׁם רַב יֵיסָא סָבָא, בָּנִים אֲחֵרִים הָיוּ בְּהִתְדַּבְּקוּת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, וְאוֹתוֹ שֶׁרוֹכֵב עָלָיו שֶׁהוּא סָמָאֵ"ל, וְלָכֵן לֹא הָיוּ בַּדְּיוֹקָן שֶׁל אָדָם. וְאִם תֹּאמַר, הֲרֵי אָמַרְתָּ שֶׁהֶבֶל מִצַּד אַחֵר הָיָה - כָּךְ הוּא! אֲבָל שְׁנֵיהֶם לֹא הָיוּ בַּדְּיוֹקָן שֶׁלְּמַטָּה. אָמַר לוֹ רַבִּי יוֹסֵי, וַהֲרֵי כָּתוּב וְהָאָדָם יָדַע אֶת חַוָּה אִשְׁתּוֹ וַתַּהַר וַתֵּלֶד אֶת קַיִן, אָמַר לוֹ כָּךְ הוּא. אֲבָל שְׁנֵיהֶם לֹא הָיוּ בִּדְמוּתוֹ, שֶׁלֹּא כָתוּב וַיּוֹלֶד אֶת קַיִן. וַאֲפִלּוּ בְּהֶבֶל לֹא כָתוּב וַיּוֹלֶד, אֶלָּא וַתֹּסֶף לָלֶדֶת אֶת אָחִיו אֶת הָבֶל. וְזֶהוּ סוֹד הַדָּבָר. אֲבָל בָּזֶה מַה כָּתוּב? וַיּוֹלֶד בִּדְמוּתוֹ כְּצַלְמוֹ.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ואמר רבי יהודה, כתיב ׳ויולד בדמותו כצלמו׳, משמע דבנין אחרנין לא הוו בדיוקנא דיליה, ודא ׳בדמותו כצלמו׳, בתיקונא דגופא ובתיקונא דנפשא בארח מישר, כמה דאמר רבי שמעון משמיה דרב ייסא סבא, בנין אחרנין באתדבקותא דזוהמא דנחש וההוא דרכיב ביה דאיהו סמא"ל הוו, ובגיני כך לא הוו בדיוקנא דאדם. ואי תימא הא אמרת דהבל מסטרא אחרא הוה, הכי הוא, אבל תרווייהו לא הוו בדיוקנא דלתתא. אמר ליה רבי יוסי, והא כתיב ׳והאדם ידע את חוה אשתו ותהר ותלד את קין׳, אמר ליה הכי הוא. אבל תרווייהו לא הוו בדיוקניה, דלא כתיב ויולד את קין, ואפילו בהבל לא כתיב ויולד, אלא ׳ותוסף ללדת את אחיו את הבל׳. ודא הוא רזא דמלה, אבל בהאי מה כתיב ׳ויולד בדמותו כצלמו׳.
התרגום: ואמר רבי יהודה, כתוב ויולד בדמותו כצלמו, משמע שבנים אחרים לא היו בדיוקן שלו. וזה בדמותו כצלמו, בתקון הגוף ובתקון הנפש בדרך ישר. כמו שאמר רבי שמעון משם רב ייסא סבא, בנים אחרים היו בהתדבקות זהמת הנחש, ואותו שרוכב עליו שהוא סמא"ל, ולכן לא היו בדיוקן של אדם. ואם תאמר, הרי אמרת שהבל מצד אחר היה - כך הוא! אבל שניהם לא היו בדיוקן שלמטה. אמר לו רבי יוסי, והרי כתוב והאדם ידע את חוה אשתו ותהר ותלד את קין, אמר לו כך הוא. אבל שניהם לא היו בדמותו, שלא כתוב ויולד את קין. ואפלו בהבל לא כתוב ויולד, אלא ותסף ללדת את אחיו את הבל. וזהו סוד הדבר. אבל בזה מה כתוב? ויולד בדמותו כצלמו.
מן המפרשים
כתם פז: ואמר רבי יהודה כתיב ויולד בדמותו כצלמו משמע דבנין אחרנין וכו'. הרמז על קין והבל, לא הוו 'בדמותו כצלמו':
מהרח"ו: ואי תימא הא אמרת דהבל וכו'. הכונה דהוה מסטרא דקדושה, ואם כן איך אמרת דכולהו בנים לא הוו בדמותו אלא שת, והלא אף הבל לא הוה מסטרא דנגעי בני אדם אלא מסטרא אחורא דקדושה. אלא גם הבל לא הוה בדיוקנא דלתתא אלא בדיוקנא דלעילא משום…
מקדש מלך: זמין קב"ה לארקא עליהו רוחין וכו' כמ"ש במדרש הנעלם בפ' זו בפסוק ויוסף אברהם ויקח אשה וכו' שהרשעים בתחיית המתים נותן להם הקב"ה נשמה אולי יזכה בה אחר התחייה במעשים טובים שיעשו אותה שעה. וז"ש כאן זמין קב"ה וכו' ואי זכאן בהו יקומון…