משהרג קין את הבל פירש אדם מאשתו - ושתי רוחות נקבות ילדו ממנו ׳נגעי בני אדם׳
בראשית · נגעי בני אדם · מאמר 57 · פיסקה 1 · דף נד ע"ב
לשון הזוהר
וְאָמַר רַבִּי יִצְחָק, מֵהַהִיא שַׁעְתָּא דְּקָטִיל קַיִן לְהֶבֶל דְּאִתְפְּרַשׁ אָדָם מֵאִתְּתֵיהּ תְּרֵין רוּחִין נוּקְבִין הֲווּ אַתְיָין וּמִזְדַּוְּגָן עִמֵּיהּ וְאוֹלִיד רוּחִין וְשֵׁדִין דְּשָׁאטָן בְּעָלְמָא. וְלָא תִּקְשֵׁי לָךְ הַאי, דְּהָא בַּר נָשׁ כַּד אִיהוּ בְּחֶלְמֵיהּ אַתְיָין רוּחִין נוּקְבִין וְחַיְיכָן עִמֵּיהּ וּמִתְחַמְּמָן מִנֵּיהּ וְאוֹלִידִין לְבָתַר, וְאִלֵּין אִקְּרוּן נִגְעֵי בְּנֵי אָדָם, וְלָא מִתְהַפְּכָן אֶלָּא לִדְיוֹקְנֵי בְּנֵי נָשָׁא, וְלֵית לוֹן שַׂעֲרִין בְּרֵישָׁא, וְעַל דָּא כְּתִיב בִּשְׁלֹמֹה ׳וְהוֹכַחְתִּיו בְּשֵׁבֶט אֲנָשִׁים וּבְנִגְעֵי בְּנֵי אָדָם׳, וַאֲפִילּוּ כְּהַאי גַּוְונָא רוּחִין דְּכוּרִין אַתְיָין לִנְשֵׁי עָלְמָא וּמִתְעַבְּרָן מִנַּיְיהוּ וְאוֹלִידָן רוּחִין, וְכֻלְּהוֹן נִגְעֵי בְּנֵי אָדָם אִקְּרוּן.
תרגום
וְאָמַר רַבִּי יִצְחָק, מֵאוֹתָהּ שָׁעָה שֶׁהָרַג קַיִן אֶת הֶבֶל, שֶׁנִּפְרַד אָדָם מֵאִשְׁתּוֹ, שְׁתֵּי רוּחוֹת נְקֵבוֹת הָיוּ בָּאוֹת וּמִזְדַּוְּגוֹת עִמּוֹ, וְהוֹלִיד רוּחוֹת וְשֵׁדִים שֶׁמְּשׁוֹטְטִים בָּעוֹלָם. וְלֹא יַקְשֶׁה לְךָ זֶה, שֶׁהֲרֵי בֶּן אָדָם כְּשֶׁהוּא בַּחֲלוֹמוֹ, בָּאוֹת רוּחוֹת נְקֵבוֹת וְצוֹחֲקוֹת עִמּוֹ וּמִתְחַמְּמוֹת מִמֶּנּוּ וּמוֹלִידוֹת אַחַר כָּךְ, וְאֵלּוּ נִקְרָאִים נִגְעֵי בְּנֵי אָדָם, וְלֹא מִתְהַפְּכִים אֶלָּא לִדְמֻיּוֹת בְּנֵי אָדָם, וְאֵין לָהֶם שְׂעָרוֹת בָּרֹאשׁ. וְעַל זֶה כָּתוּב בִּשְׁלֹמֹה (שמואל ב ז) וְהוֹכַחְתִּיו בְּשֵׁבֶט אֲנָשִׁים וּבְנִגְעֵי בְּנֵי אָדָם. וַאֲפִלּוּ כְּמוֹ זֶה רוּחוֹת זְכָרִים בָּאִים לִנְשׁוֹת הָעוֹלָם, וּמִתְעַבְּרוֹת מֵהֶם וּמוֹלִידוֹת רוּחוֹת. וְכֻלָּם נִגְעֵי בְּנֵי אָדָם נִקְרָאִים.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ואמר רבי יצחק, מההיא שעתא דקטיל קין להבל דאתפרש אדם מאתתיה תרין רוחין נוקבין הוו אתיין ומזדוגן עמיה ואוליד רוחין ושדין דשאטן בעלמא. ולא תקשי לך האי, דהא בר נש כד איהו בחלמיה אתיין רוחין נוקבין וחייכן עמיה ומתחממן מניה ואולידין לבתר, ואלין אקרון נגעי בני אדם, ולא מתהפכן אלא לדיוקני בני נשא, ולית לון שערין ברישא, ועל דא כתיב בשלמה ׳והוכחתיו בשבט אנשים ובנגעי בני אדם׳, ואפילו כהאי גוונא רוחין דכורין אתיין לנשי עלמא ומתעברן מנייהו ואולידן רוחין, וכלהון נגעי בני אדם אקרון.
התרגום: ואמר רבי יצחק, מאותה שעה שהרג קין את הבל, שנפרד אדם מאשתו, שתי רוחות נקבות היו באות ומזדוגות עמו, והוליד רוחות ושדים שמשוטטים בעולם. ולא יקשה לך זה, שהרי בן אדם כשהוא בחלומו, באות רוחות נקבות וצוחקות עמו ומתחממות ממנו ומולידות אחר כך, ואלו נקראים נגעי בני אדם, ולא מתהפכים אלא לדמיות בני אדם, ואין להם שערות בראש. ועל זה כתוב בשלמה (שמואל ב ז) והוכחתיו בשבט אנשים ובנגעי בני אדם. ואפלו כמו זה רוחות זכרים באים לנשות העולם, ומתעברות מהם ומולידות רוחות. וכלם נגעי בני אדם נקראים.
מן המפרשים
כתם פז: דהא בר נש כד איהו בחלמיה אתיין רוחין נוקבין וכו'. אמת הענין מפאת השכל. וזה, כי כבר ידעת כמה הזהירו רבותינו ז"ל על האדם שלא יסתכל בדבר עבירה ביום כדי שלא יבא לידי הרהור בלילה (ע"ז כ.) . וכוונתם לומר, כי גם כי המחשבה פועלת באדם,…
אור החמה: א"ר יצחק ת"ח ראי' שקין הוא קינא דמסאבותא דהיינו שירד למטה בארק' כדמסיק והרי מכאן ראי' ברורה אל ענין מנחת קין *נ' דצ"ל מנוחת קין: וכל הנדרש. ואפשר דלענין חטאת רובץ אייתי ראי' שהרי היה נדבק אחריו והוא הולך נע ונד ואין מנוחה מצד…
הסולם: ואמר רבי יצחק וכו': ואר"י, מאותה השעה שהרג קין את הבל, נפרד אדם מאשתו, וב' רוחות נקבות היו באות ומזדווגות עמו, והוליד רוחות ושדים המשוטטים בעולם. ולהיותם שתים, הוא מטעם, כי הזנות הוא מקליפות הימין, שע"כ הן מצחקות, אבל בסוף הן…