ממלכת הזוהר › זוהר › פנחס › מאמר 87: אות ברית הקשת שבת המלכה - סוד שני מיני שחר נצח והוד וארבעים המלאכות חסר אחת

אות ברית הקשת שבת המלכה - סוד שני מיני שחר נצח והוד וארבעים המלאכות חסר אחת

פנחס · מאמר 87 · 13 פסקאות · מתחיל בדף רמג ע"א

  1. זה הוד שלך רועה נאמן שבו נבואתך משמאל - נצח והוד שני מיני שחר, שחרין לשון רבים (רמג ע"א)
    אמר רבי שמעון, דא הוד דילך רעיא מהימנא, דביה אנת חרב, מנבואה דילך משמאלא, ובגין דאנת ׳מוליך לימין משה׳ דאיהו נצח, רישא דשחרין, ׳אילת אהבים׳ , פתח דוד למנצח על אילת… לדף הפיסקה
  2. שני משיחים כנגד נצח והוד משיח בן דוד ומשיח בן אפרים - אתה בעמוד האמצעי תפארת (רמג ע"ב)
    ותרין משיחין יתערון לגבייהו, משיח בן דוד, לקבל נצח, ואתקשר בבקר דאברהם, הדא הוא דכתיב, ׳נעימות בימינך נצח׳ . הוד בגבורה, דביה משיח בן אפרים אחיד. אנת באמצעיתא, דדרגא… לדף הפיסקה
  3. הקשת אצלה לבוש השכינה והצדיק ברית הקשת - אות שבת יום טוב תפלין ומילה (רמג ע"ב)
    איהי הקשת גבך, והאי איהו לבושא דשכינתא. לבושא דצדיק, דאתקרי ברית הקשת. ואיהו אות שבת, ואות יום טוב, ואות תפילין, ואות ברית מילה. ואמר קודשא בריך הוא, מאן דלאו איהו רשים… לדף הפיסקה
  4. שלשה גוני הקשת אות ברית הקשת בת יחידה שבת המלכה - שש מדרגות תחת שלטונה (רמג ע"ב)
    תלת גוונין דקשת, אות ברית הקשת, בת יחידה, שבת מלכתא. ואית לה שית דרגין, תחות שולטנותא, דאינון ששת ימי המעשה, דכלילן במטטרון. דעלייהו אתמר, ׳ששת ימים תעשה מעשיך׳ . אבל… לדף הפיסקה
  5. יהוה נקרא בצרוף אות ה אחרונה יהו הוי ויה יוה היו והי - שמונה עשרה אותיות (רמג ע"ב)
    יהוה אתקרי באות ה'. ומסטרא דא, יד"ו לימינא. דאיהו ה' שלימו דיליה. והכי לכל סטרא בשית סטרין, ידו, דוי, ויד, יוד, דיו, ודי. אינון ח"י אתוון, דכלילן בצדיק חי עלמין. ואיהי… לדף הפיסקה
  6. אות ה מצד שם המפרש יוד הא ואו - כשהטל שולט אסרו חכמים ארבעים מלאכות חסר אחת (רמג ע"ב)
    ואיהי ה"א, מסטרא דשמא מפרש, יו"ד ה"א וא"ו. יו"ד בחסד, ה"א בגבורה, וא"ו בתפארת. כד שלטא האי ט"ל, אסרו חכמים ארבעים מלאכות חסר אחת. ואתקריאו אבות מלאכות, על שם דאינון… לדף הפיסקה
  7. באלו המלאכות הכה עשר מלקיות לאדם לחוה ולנחש ותשע לארץ - ואין לוקין בשבת (רמג ע"ב)
    ובאלין ארבעים מלאכות חסר חד, לקה עשרה מלקיות לאדם. ועשרה לחוה. ועשרה לנחש. ותשעה לארעא. ובגין דט"ל שלטא בשבת דאיהו ה', אין לוקין בשבת. והאי ט"ל לאו איהו כט"ל דחול,… לדף הפיסקה
  8. השכינה נקראת ארץ של הקבה מצד חסד מים מצד גבורה אש מצד עמוד האמצעי אויר (רמג ע"ב)
    סבא סבא, שכינתא אתקרי אר"ץ דקודשא בריך הוא. הדא הוא דכתיב, ׳והארץ הדום רגלי׳ . מסטרא דחסד אתקריאת מים. ומסטרא דגבורה אתקריאת אש. ומסטרא דעמודא דאמצעיתא אויר. ואיהי ארץ,… לדף הפיסקה
  9. נשמה יתרה מתפשטת בשכינה שבת המלכה ומלכותה על הארץ ואילנות (רמג ע"ב)
    ובגין דנשמתא יתירה אתפשטא בשכינתא, דאיהי שבת מלכתא, דאתמר בה ׳ומלכותו בכל משלה׳ , משם איהי מלכות, דשלטנותהא על ארעא, ועל אילנין וזרעין. ובגין דאילנא דחיי, דהיא נשמתא… לדף הפיסקה
  10. השכינה התפשטה בארץ כפרה אדמה תמימה לכן אסור לחרש בשבת (רמג ע"ב)
    ובגין דשכינתא עלאה אתפשטת בארעא, דאתמר בה ׳פרה אדומה תמימה אשר אין בה מום אשר לא עלה עליה עול׳ , אסור לחרוש בשבת חרישה בשור. דאתמר ׳על גבי חרשו חורשים׳ . ושכינתא תתאה… לדף הפיסקה
  11. בימי החל השכינה מתלבשת בקלפות מיתה ודין ובשבת מתפשטת מהן עץ החיים מתחבר בה (רמג ע"ב)
    ובגין דא, ביומין דחול, אמרין ישראל, ׳והוא רחום יכפר עון ולא ישחית והרבה להשיב אפו וגו'׳ . בגין דביומין דחול, שכינתא תתאה אתלבשת באלין קליפין דמיתה דדינא. ובשבת אתפשטת… לדף הפיסקה
  12. אסור לחרש בארץ ולעשות גמות פגם בשכינה ואסור להשתמש בכלי הארץ בשבת (רמג ע"ב)
    ובגין דא, אסור למחרש בארעא, ולמעבד בה גומות, דהוי כאילו עביד פגימו בארעא קדישא, דאיהי שכינתא. ואסור לאשתמשא בכלים דארעא בשבת. ואפילו לטלטל אבן. ולא כלי בעלמא. דיהוי… לדף הפיסקה
  13. ושמרו בני ישראל את השבת לדרתם ברית עולם - לא יצאו מרשות היחיד לרשות הרבים (רמד ע"א)
    ובגין דא ׳ושמרו בני ישראל את השבת לעשות את השבת לדרתם ברית עולם׳ . צריך לנטרא לה בדירתם, דלא יפקון מרשות היחיד לרשות הרבים. והאי איהו דאוקמוה מארי מתניתין, יציאות השבת… לדף הפיסקה