ממלכת הזוהר › זוהר › פנחס › מאמר 87: אות ברית הקשת שבת המלכה - סוד שני מיני שחר נצח והוד וארבעים המלאכות חסר אחת › פיסקה 11 (רמג ע"ב)

בימי החל השכינה מתלבשת בקלפות מיתה ודין ובשבת מתפשטת מהן עץ החיים מתחבר בה

פנחס · אות ברית הקשת שבת המלכה - סוד שני מיני שחר נצח והוד וארבעים המלאכות חסר אחת · מאמר 87 · פיסקה 11 · דף רמג ע"ב

לשון הזוהר

וּבְגִין דָּא, בְּיוֹמִין דְּחוֹל, אַמְרִין יִשְׂרָאֵל, ׳וְהוּא רַחוּם יְכַפֵּר עָוֹן וְלֹא יַשְׁחִית וְהִרְבָּה לְהָשִׁיב אַפּוֹ וְגוֹ'׳ (תהילים עח, לח). בְּגִין דִּבְיוֹמִין דְּחוֹל, שְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה אִתְלַבְּשַׁת בְּאִלֵּין קְלִיפִין דְּמִיתָה דְּדִינָא. וּבְשַׁבָּת אִתְפַּשְּׁטַת מִנַּיְיהוּ, בְּגִין דְּאִילָנָא דְּחַיֵּי דְּאִיהוּ בֶּן י"ד, יד"ו, אִתְחַבָּר בְּהֵ"א. בְּהַהוּא זִמְנָא נַיְיחָא אִשְׁתְּכַחַת לְהֵ"א, וְכָל מַה דְּאִיהוּ תְּחוֹתָהּ, וְלָא צָרִיךְ לְמֵימַר בֵּיהּ ׳וְהוּא רַחוּם׳. וּמַאן אִינּוּן (ס"א תחותה). תְּחוֹת י' יִשְׂרָאֵל. וְכָל אֲתָר דְּיִשְׂרָאֵל מִשְׁתַּכְּחִין, נְטִירוּ אִשְׁתְּכַח וְנַיְיחָא.

תרגום

וּמִשּׁוּם זֶה בִּימֵי הַחֹל אוֹמְרִים יִשְׂרָאֵל, ׳וְהוּא רַחוּם יְכַפֵּר עָוֹן וְלֹא יַשְׁחִית וְהִרְבָּה לְהָשִׁיב אַפּוֹ וְגוֹ'׳ (תהלים עח, לח). מִשּׁוּם שֶׁבִּימֵי הַחֹל הַשְּׁכִינָה הַתַּחְתּוֹנָה מִתְלַבֶּשֶׁת בְּאֵלּוּ הַקְּלִפּוֹת שֶׁל מִיתָה וְדִין. וּבְשַׁבָּת מִתְפַּשֶּׁטֶת מֵהֶם, בִּגְלַל שֶׁעֵץ הַחַיִּים שֶׁהוּא בֶּן י"ה, יה"ו, מִתְחַבֵּר בָּאוֹת הֵ"א. בַּזְּמַן הַהוּא מְנוּחָה נִמְצֵאת לָאוֹת הֵ"א, וְכָל מַה שֶּׁהוּא מִתַּחְתֶּיהָ, וְלֹא צָרִיךְ לוֹמַר בָּהּ ׳וְהוּא רַחוּם׳. וּמִי אֵלּוּ (שֶׁתַּחְתֶּיהָ)? תַּחַת י' יִשְׂרָאֵל. וְכָל מָקוֹם שֶׁיִּשְׂרָאֵל נִמְצָאִים, שְׁמִירָה נִמְצֵאת וּמְנוּחָה.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ובגין דא, ביומין דחול, אמרין ישראל, ׳והוא רחום יכפר עון ולא ישחית והרבה להשיב אפו וגו'׳ (תהילים עח, לח). בגין דביומין דחול, שכינתא תתאה אתלבשת באלין קליפין דמיתה דדינא. ובשבת אתפשטת מנייהו, בגין דאילנא דחיי דאיהו בן י"ד, יד"ו, אתחבר בה"א. בההוא זמנא נייחא אשתכחת לה"א, וכל מה דאיהו תחותה, ולא צריך למימר ביה ׳והוא רחום׳. ומאן אינון (ס"א תחותה). תחות י' ישראל. וכל אתר דישראל משתכחין, נטירו אשתכח ונייחא.

התרגום: ומשום זה בימי החל אומרים ישראל, ׳והוא רחום יכפר עון ולא ישחית והרבה להשיב אפו וגו'׳ (תהלים עח, לח). משום שבימי החל השכינה התחתונה מתלבשת באלו הקלפות של מיתה ודין. ובשבת מתפשטת מהם, בגלל שעץ החיים שהוא בן י"ה, יה"ו, מתחבר באות ה"א. בזמן ההוא מנוחה נמצאת לאות ה"א, וכל מה שהוא מתחתיה, ולא צריך לומר בה ׳והוא רחום׳. ומי אלו (שתחתיה)? תחת י' ישראל. וכל מקום שישראל נמצאים, שמירה נמצאת ומנוחה.

מן המפרשים

הסולם: ובגין דא ביומין וכו': ומשום זה בימות החול, אומרים ישראל, והוא רחום יכפר עון ולא ישחית והרבה להשיב אפו וגו '. משום שבימות החול השכינה התחתונה מתלבשת באלו הקליפות של מיתה ושל דין, ובשבת היא מתפשטת מהם משום שעץ החיים שהוא בן י"ה,…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: