אות ברית הקשת שבת המלכה
סוד שני מיני שחר נצח והוד וארבעים המלאכות חסר אחת
זה הוד שלך רועה נאמן שבו נבואתך משמאל - נצח והוד שני מיני שחר, שחרין לשון רבים
אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, זֶה הוֹד שֶׁלְּךְ, רוֹעֶה נֶאֱמָן, שֶׁבּוֹ אַתָּה חָרֵב מִנְּבוּאָתְךְ מִשְּׂמֹאל, וּמִשּׁוּם שֶׁאַתָּה ׳מוֹלִיךְ לִימִין מֹשֶׁה׳ (ישעיה סג, יב), שֶׁהוּא נֵצַח, רֹאשׁ שֶׁל הַשַּׁחַר, וְנֶאֱמַר - ׳אַיֶּלֶת אֲהָבִים׳ (משלי ה, יט), לָכֵן פָּתַח דָּוִד וְאָמַר לַמְנַצֵּחַ עַל אַיֶּלֶת הַשַּׁחַר - שֶׁבּוֹ יָבֹא בַּעַל נוֹצֵחַ הַקְּרָב. וּמִשּׁוּם שֶׁנֵּצַח וְהוֹד הֵם שְׁנֵי מִינֵי שַׁחַר, בֵּאֲרוּ בַּמִּשְׁנָה מֵאֵימָתַי קוֹרִין אֶת שְׁמַע בְּשַׁחֲרִין, וְלֹא אָמַר בַּשַּׁחַר, אֶלָּא בְּשַׁחֲרִין - לְשׁוֹן רַבִּים, שְׁנַיִם.
בלשון הזוהר
אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, דָּא הוֹד דִּילָךְ רַעְיָא מְהֵימָנָא, דְּבֵיהּ אַנְתְּ חָרֵב, מִנְּבוּאָה דִּילָךְ מִשְּׂמָאלָא, וּבְגִין דְּאַנְתְּ ׳מוֹלִיךְ לִימִין מֹשֶׁה׳ (ישעיהו סג, יב) דְּאִיהוּ נֶצַח, רֵישָׁא דְּשַׁחְרִין, ׳אַיֶּלֶת אַהָבִים׳ (משלי ה, יט), פָּתַח דָּוִד לַמְנַצֵּחַ עַל אַיֶּלֶת הַשַּׁחַר, דְּבֵיהּ יֵיתֵי מָארֵי נַצְחָן קְרָבַיָּיא. וּבְגִין דְּנֶצַח וְהוֹד תְּרֵין שַׁחְרִין, אוּקְמוּהָ בְּמַתְנִיתִין מֵאֵימָתַי קוֹרִין אֶת שְׁמַע בְּשַׁחְרִין, וְלָא אָמַר בַּשַּׁחַר. אֶלָּא בְּשַׁחְרִין תְּרֵין.
שני משיחים כנגד נצח והוד משיח בן דוד ומשיח בן אפרים - אתה בעמוד האמצעי תפארת
וּשְׁנֵי מְשִׁיחִים יִתְעוֹרְרוּ לְגַבֵּיהֶם - מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד כְּנֶגֶד הַנֵּצַח, וְנִקְשָׁר בַּבֹּקֶר שֶׁל אַבְרָהָם, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳נְעִמוֹת בִּימִינְךְ נֶצַח׳ (תהלים טז, יא) - הוֹד קָשׁוּר בִּגְבוּרָה, שֶׁבּוֹ מָשִׁיחַ בֶּן אֶפְרַיִם אָחוּז. אַתָּה בָּאֶמְצַע, שֶׁמַּדְרֵגָה שֶׁלְּךְ תִּפְאֶרֶת, שֶׁנִּקְשָׁר בְּךְ עַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא. וִיסוֹד חַי הָעוֹלָמִים בַּמַּדְרֵגָה שֶׁלְּךְ. וְחָכְמָה בְּיָמִין, כַּנֶּאֱמַר הָרוֹצֶה לְהַחְכִּים - יַדְרִים. וּבִינָה לִשְׂמֹאל, הָרוֹצֶה לְהַעֲשִׁיר - יַצְפִּין.
בלשון הזוהר
וּתְרֵין מְשִׁיחִין יִתְּעֲרוּן לְגַבַּיְיהוּ, מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד, לָקֳבֵל נֶצַח, וְאִתְקְשַׁר בַּבֹּקֶר דְּאַבְרָהָם, הֲדָא הוּא דִּכְתִּיב, ׳נְעִימוֹת בִּימִינְךָ נֶצַח׳ (תהילים טז, יא). הוֹד בִּגְבוּרָה, דְּבֵיהּ מָשִׁיחַ בֶּן אֶפְרַיִם אָחִיד. אַנְתְּ בְּאֶמְצָעִיתָא, דְּדַרְגָא דִּילָךְ תִּפְאֶרֶת, דְּאִתְקְשַׁר בָּךְ עַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא. וִיסוֹד חַי עָלְמִין בְּדַרְגָּא דִּילָךְ. וְחָכְמָה בַּיָּמִין, הָרוֹצֶה לְהַחְכִּים יַדְרִים. וּבִינָה לִשְׂמָאלָא, הָרוֹצֶה לְהַעֲשִׁיר יַצְפִּין.
הקשת אצלה לבוש השכינה והצדיק ברית הקשת - אות שבת יום טוב תפלין ומילה
הִיא הַקֶּשֶׁת אֶצְלָהּ, וְזֶהוּ לְבוּשׁ הַשְּׁכִינָה, לְבוּשׁ הַצַּדִּיק, שֶׁנִּקְרָא בְּרִית הַקֶּשֶׁת. וְהִיא אוֹת שַׁבָּת, וְאוֹת יוֹם טוֹב, וְאוֹת תְּפִלִּין, וְאוֹת בְּרִית מִילָה. וְאָמַר הקב"ה, מִי שֶׁאֵינוֹ רָשׁוּם בְּאוֹת זוֹ, לֹא יִכָּנֵס בְּמַרְאָה זוֹ בְּחֶדֶר זֶה. וְזֶהוּ מַטֶּה, שֶׁעַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא מַטֶּה בּוֹ כְּלַפֵּי חֶסֶד לְצַדִּיקִים גְּמוּרִים לָתֵת לָהֶם זְכֻיּוֹת בִּשְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה בִּרְכוֹת הַתְּפִלָּה. וּמַטֶּה כְּלַפֵּי חוֹבָה לָרְשָׁעִים, לָדוּן אוֹתָם בִּגְבוּרָה לְדִין כְּפִי מַעֲשֵׂיהֶם. וּבָעַמּוּד הָאֶמְצָעִי מַאֲרִיךְ עַל הַבֵּינוֹנִיִּים. וְזוֹהִי אוֹת ש'.
בלשון הזוהר
אִיהִי הַקֶּשֶׁת גַּבָּךְ, וְהַאי אִיהוּ לְבוּשָׁא דִּשְׁכִינְתָּא. לְבוּשָׁא דְּצַדִּיק, דְּאִתְקְרֵי בְּרִית הַקֶּשֶׁת. וְאִיהוּ אוֹת שַׁבָּת, וְאוֹת יוֹם טוֹב, וְאוֹת תְּפִילִּין, וְאוֹת בְּרִית מִילָה. וְאָמַר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, מַאן דְּלָאו אִיהוּ רָשִׁים בְּהַאי אוֹת, לָא יֵיעוּל בְּמַרְאָה דָּא, בְּחֵדֶר דָּא. וְהַאי אִיהוּ מַטֵּה, דְּעַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא מַטֵּה בֵּיהּ כְּלַפֵּי חֶסֶד לַצַדִּיקִים גְּמוּרִים, לְמֵיהַב לוֹן זַכְוָון, בְּח"י בִּרְכָאן דִּצְלוֹתָא. וּמַטֵּה כְּלַפֵּי חוֹבָה לְרַשִׁיעַיָּיא, לְמֵידָן לוֹן בִּגְבוּרָה לְדִינָא, כְּפוּם עוֹבָדֵיהוֹן. וּבְעַמוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא מַאֲרִיךְ עַל בֵּינוֹנִיִּם. וְהַאי אִיהוּ ש'.
שלשה גוני הקשת אות ברית הקשת בת יחידה שבת המלכה - שש מדרגות תחת שלטונה
שְׁלֹשָה גּוֹנֵי הַקֶּשֶׁת - אוֹת בְּרִית הַקֶּשֶׁת, בַּת יְחִידָה, שַׁבַּת הַמַּלְכָּה. וְיֵשׁ לָהּ שֵׁשׁ מַדְרֵגוֹת תַּחַת שִׁלְטוֹנָהּ, שֶׁהֵם שֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה שֶׁכְּלוּלִים בִּמְטַטְרוֹן, וַעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר, ׳שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲשֶׂה מַעֲשֶׂיךְ׳ (שמות כג, יב) - אֲבָל בַּת יְחִידָה הִיא שַׁבָּת לַה', הָעוֹשֶׂה בָּהּ מְלָאכָה יוּמָת.
בלשון הזוהר
תְּלַת גַּוְונִין דְּקֶשֶׁת, אוֹת בְּרִית הַקֶּשֶׁת, בַּת יְחִידָה, שַׁבָּת מַלְכְּתָא. וְאִית לָהּ שִׁית דַּרְגִּין, תְּחוֹת שׁוּלְטָנוּתָא, דְּאִינּוּן שֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה, דִּכְלִילָן בִּמְטַטְרוֹן. דְּעָלַיְיהוּ אִתְּמַר, ׳שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲשֶׂה מַעֲשֶׂיךָ׳ (שמות כג, יב). אֲבָל בַּת יְחִידָה, שַׁבָּת לַיְהוָֹה, הָעוֹשֶׂה בָּהּ מְלָאכָה יוּמָת.
יהוה נקרא בצרוף אות ה אחרונה יהו הוי ויה יוה היו והי - שמונה עשרה אותיות
יְהֹוָה נִקְרָא בְּצֵרוּף אוֹת ה' אַחֲרוֹנָה, וּמִצַּד זֶה יה"ו לְיָמִין, שֶׁהִיא ה' שְׁלֵמוּת שֶׁלּוֹ. וְכָךְ לְכָל צַד מִשִּׁשָּׁה צְדָדִים: יהו, הוי, ויה, יוה, הָיוּ, והי. שֶׁהֵם שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה אוֹתִיּוֹת שֶׁכְּלוּלוֹת בְּצַדִּיק חַי הָעוֹלָמִים. וְהִיא רְבִיעִית הַהִין בְּכָל צַד.
בלשון הזוהר
יְהוָֹה אִתְקְרֵי בְּאוֹת ה'. וּמִסִּטְרָא דָּא, יד"ו לִימִינָא. דְּאִיהוּ ה' שְׁלִימוּ דִּילֵיהּ. וְהָכִי לְכָל סִטְרָא בְּשִׁית סִטְרִין, ידו, דוי, ויד, יוד, דיו, ודי. אִינּוּן ח"י אַתְוָון, דִּכְלִילָן בְּצַדִּיק חַי עָלְמִין. וְאִיהִי רְבִיעִית הַהִין בְּכָל סִטְרָא.
אות ה מצד שם המפרש יוד הא ואו - כשהטל שולט אסרו חכמים ארבעים מלאכות חסר אחת
וְהִיא אוֹת הֵ"א, מִצַּד שֶׁל שֵׁם הַמְפֹרָשׁ, יוֹ"ד הֵ"א וָא"ו. יוֹ"ד בְּחֶסֶד, הֵ"א בִּגְבוּרָה, וָא"ו בְּתִפְאֶרֶת. כְּשֶׁשּׁוֹלֵט הַט"ל הַזֶּה, אָסְרוּ חֲכָמִים אַרְבָּעִים מְלָאכוֹת חָסֵר אַחַת. וְנִקְרָאוֹת אֲבוֹת מְלָאכוֹת, עַל שֵׁם שֶׁהֵם כְּנֶגֶד אָבוֹת שֶׁשּׁוֹלֵט עֲלֵיהֶם ט"ל, שֶׁהוּא אַרְבָּעִים חָסֵר אַחַת.
בלשון הזוהר
וְאִיהִי הֵ"א, מִסִּטְרָא דִּשְׁמָא מְפֹרָשׁ, יוֹ"ד הֵ"א וָא"ו. יוֹ"ד בְּחֶסֶד, הֵ"א בִּגְבוּרָה, וָא"ו בְּתִפְאֶרֶת. כַּד שַׁלְטָא הַאי ט"ל, אָסְרוּ חֲכָמִים אַרְבָּעִים מְלָאכוֹת חָסֵר אַחַת. וְאִתְקְרִיאוּ אָבוֹת מְלָאכוֹת, עַל שֵׁם דְּאִינּוּן לָקֳבֵל אֲבָהָן, דְּשָׁלִיט עָלַיְיהוּ ט"ל, דְּאִיהוּ אַרְבָּעִים חָסֵר אַחַת.
באלו המלאכות הכה עשר מלקיות לאדם לחוה ולנחש ותשע לארץ - ואין לוקין בשבת
וּבְאֵלּוּ אַרְבָּעִים מְלָאכוֹת חָסֵר אַחַת, הִכָּה עֶשֶׂר מַלְקִיּוֹת לָאָדָם, וְעֶשֶׂר לְחַוָּה, וְעֶשֶׂר לַנָּחָשׁ, וְתֵשַׁע לָאָרֶץ. וּמִשּׁוּם שֶׁט"ל שׁוֹלֵט בְּשַׁבָּת, שֶׁהִיא אוֹת ה', לָכֵן אֵין לוֹקִין בְּשַׁבָּת. וְזֶה הַט"ל אֵינוֹ כְּמוֹ הַט"ל שֶׁל יוֹם חֹל, מִצַּד שֶׁל עֶבֶד מְטַטְרוֹן, שֶׁהֵן אַרְבָּעִים מְלָאכוֹת חָסֵר אַחַת: הַזּוֹרֵעַ וְהַחוֹרֵשׁ וְכוּ'.
בלשון הזוהר
וּבְאִלֵּין אַרְבָּעִים מְלָאכוֹת חָסֵר חַד, לָקָה עֲשַׂרָה מַלְקִיוֹת לָאָדָם. וַעֲשַׂרָה לְחַוָּה. וַעֲשַׂרָה לַנָּחָשׁ. וְתִשְׁעָה לְאַרְעָא. וּבְגִין דְּט"ל שַׁלְטָא בְּשַׁבָּת דְּאִיהוּ ה', אֵין לוֹקִין בְּשַׁבָּת. וְהַאי ט"ל לָאו אִיהוּ כְּט"ל דְּחוֹל, מִסִּטְרָא דְּעֶבֶד מְטַטְרוֹן. וְאַרְבָּעִים מְלָאכוֹת חָסֵר אַחַת, הֵם הַזּוֹרֵעַ וְהַחוֹרֵשׁ וְכוּ'.
השכינה נקראת ארץ של הקבה מצד חסד מים מצד גבורה אש מצד עמוד האמצעי אויר
זָקֵן זָקֵן, הַשְּׁכִינָה נִקְרֵאת אֶרֶץ שֶׁל הקב"ה. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳וְהָאָרֶץ הֲדם רַגְלָי׳ (ישעיה סו, א). מִצַּד הַחֶסֶד נִקְרֵאת מַיִם, וּמִצַּד הַגְּבוּרָה נִקְרֵאת אֵשׁ, וּמִצַּד עַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא - אֲוִיר. וְהִיא אֶרֶץ, קַרְקַע לְכֻלָּם.
בלשון הזוהר
סָבָא סָבָא, שְׁכִינְתָּא אִתְקְרֵי אֶרֶ"ץ דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳וְהָאָרֶץ הֲדוֹם רַגְלָי׳ (ישעיהו סו, א). מִסִּטְרָא דְּחֶסֶד אִתְקְרִיאַת מַיִם. וּמִסִּטְרָא דִּגְבוּרָה אִתְקְרִיאַת אֵשׁ. וּמִסִּטְרָא דְּעַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא אַוִּיר. וְאִיהִי אֶרֶץ, קַרְקַע לְכֻלְּהוּ.
נשמה יתרה מתפשטת בשכינה שבת המלכה ומלכותה על הארץ ואילנות
וּמִשּׁוּם שֶׁנְּשָׁמָה יְתֵרָה מִתְפַּשֶּׁטֶת בַּשְּׁכִינָה, שֶׁהִיא שַׁבַּת הַמַּלְכָּה, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ ׳וּמַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה׳ (תהלים קג, יט) - מִשָּׁם הִיא נַעֲשֵׂית מַלְכוּת, שֶׁשְּׁלִיטָתָהּ עַל הָאָרֶץ וְעַל אִילָנוֹת וּזְרָעִים (והרים וַאֲבָנִים). וּמִשּׁוּם שֶׁאִילַן הַחַיִּים, שֶׁהִיא נְשָׁמָה יְתֵרָה בְּשַׁבָּת, בָּהּ תּוֹלָדוֹת שֶׁלָּהּ - יֵשׁ בָּהּ מְנוּחָה לָאָרֶץ, שֶׁהִיא הַשְּׁכִינָה.
בלשון הזוהר
וּבְגִין דְּנִשְׁמְתָא יְתֵירָה אִתְפַּשְּׁטָא בִּשְׁכִינְתָּא, דְּאִיהִי שַׁבָּת מַלְכְּתָא, דְּאִתְּמַר בָּהּ ׳וּמַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה׳ (תהילים קג, יט), מִשָּׁם אִיהִי מַלְכוּת, דְּשָׁלְטָנוּתָהָא עַל אַרְעָא, וְעַל אִילָנִין וּזְרָעִין. (וטורין ואבנין) וּבְגִין דְּאִילָנָא דְּחַיֵּי, דְּהִיא נִשְׁמְתָא יְתֵירָה דִּבְשַׁבָּת, בָּהּ תּוֹלָדִין דִּילָהּ, אִית נַיְיחָא לְאַרְעָא, דְּאִיהִי שְׁכִינְתָּא.
השכינה התפשטה בארץ כפרה אדמה תמימה לכן אסור לחרש בשבת
וּמִשּׁוּם שֶׁהַשְּׁכִינָה הָעֶלְיוֹנָה הִתְפַּשְּׁטָה בָּאָרֶץ, שֶׁנֶּאֱמַר עָלֶיהָ ׳פָּרָה אֲדֻמָּה תְּמִימָה אֲשֶׁר אֵין בָּהּ מוּם אֲשֶׁר לֹא עָלָה עָלֶיהָ עֹל׳ (במדבר יט, ב), לָכֵן אָסוּר לַחֲרשׁ בְּשַׁבָּת - וַחֲרִישָׁה בְּשׁוֹר, שֶׁנֶּאֱמַר ׳עַל גַּבִּי חָרְשׁוּ חֹרְשִׁים׳ (תהלים קכט, ג) - וְהַשְּׁכִינָה הַתַּחְתּוֹנָה הִיא ׳פָּרָה אֲדֻמָּה׳ מִצַּד הַגְּבוּרָה. תְּמִימָה - מִצַּד הַחֶסֶד, שֶׁהִיא מַדְרֵגָה שֶׁל אַבְרָהָם, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ ׳הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי וֶהְיֵה תָמִים׳ (בראשית יז, א) - ׳אֲשֶׁר אֵין בָּהּ מוּם׳ (במדבר יט, ב) - מִצַּד עַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא. ׳אֲשֶׁר לֹא עָלָה עָלֶיהָ עֹל׳ - מִצַּד הַשְּׁכִינָה הָעֶלְיוֹנָה שֶׁהִיא חֵרוּת הַכֹּל, בַּמָּקוֹם שֶׁהִיא שׁוֹלֶטֶת, ׳וְהַזָּר הַקָּרֵב יוּמָת׳ (במדבר א, נא), אֵין רְשׁוּת לַסִּטְרָא אַחֲרָא לִשְׁלֹט, לֹא שָׂטָן, וְלֹא מַשְׁחִית, וְלֹא מַלְאַךְ הַמָּוֶת, שֶׁהֵם מִצַּד הַגֵּיהִנָּם (במדבר א, נא).
בלשון הזוהר
וּבְגִין דִּשְׁכִינְתָּא עִלָּאָה אִתְפַּשְּׁטַת בְּאַרְעָא, דְּאִתְּמַר בָּהּ ׳פָרָה אֲדוּמָּה תְּמִימָה אֲשֶׁר אֵין בָּהּ מוּם אֲשֶׁר לֹא עָלָה עָלֶיהָ עוֹל׳ (במדבר יט, ב), אָסוּר לַחֲרוֹשׁ בְּשַׁבָּת חֲרִישָׁה בַּשּׁוֹר. דְּאִתְּמַר ׳עַל גַּבִּי חָרְשׁוּ חוֹרְשִׁים׳ (תהילים קכט, ג). וּשְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה אִיהִי ׳פָּרָה אֲדוּמָה׳ מִסִּטְרָא דִּגְבוּרָה. תְּמִימָה, מִסִּטְרָא דְּחֶסֶד, דְּאִיהוּ דַּרְגָּא דְּאַבְרָהָם, דְּאִתְּמַר בֵּיהּ ׳הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי וְהְיֵה תָמִים׳ (בראשית יז, א). ׳אֲשֶׁר אֵין בָּהּ מוּם׳ - מִסִּטְרָא דְּעַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא. ׳אֲשֶׁר לֹא עָלָה עָלֶיהָ עוֹל׳, מִסִּטְרָא דִּשְׁכִינְתָּא עִלָּאָה דְּאִיהִי חֵירוּ, בַּאֲתָר דְּאִיהִי שַׁלְטָא ׳וְהַזָּר הַקָּרֵב יוּמָת׳ (במדבר א, נא), לֵית רְשׁוּ לְסִטְרָא אַחֲרָא לְשַׁלְּטָאָה, לֹא שָׂטָן, וְלֹא מַשְׁחִית, וְלֹא מַלְאָךְ הַמָּוְת, דְּאִינּוּן מִסִּטְרָא דְּגֵיהִנָּם.
בימי החל השכינה מתלבשת בקלפות מיתה ודין ובשבת מתפשטת מהן עץ החיים מתחבר בה
וּמִשּׁוּם זֶה בִּימֵי הַחֹל אוֹמְרִים יִשְׂרָאֵל, ׳וְהוּא רַחוּם יְכַפֵּר עָוֹן וְלֹא יַשְׁחִית וְהִרְבָּה לְהָשִׁיב אַפּוֹ וְגוֹ'׳ (תהלים עח, לח) '. מִשּׁוּם שֶׁבִּימֵי הַחֹל הַשְּׁכִינָה הַתַּחְתּוֹנָה מִתְלַבֶּשֶׁת בְּאֵלּוּ הַקְּלִפּוֹת שֶׁל מִיתָה וְדִין. וּבְשַׁבָּת מִתְפַּשֶּׁטֶת מֵהֶם, בִּגְלַל שֶׁעֵץ הַחַיִּים שֶׁהוּא בֶּן י"ה, יה"ו, מִתְחַבֵּר בָּאוֹת הֵ"א. בַּזְּמַן הַהוּא מְנוּחָה נִמְצֵאת לָאוֹת הֵ"א, וְכָל מַה שֶּׁהוּא מִתַּחְתֶּיהָ, וְלֹא צָרִיךְ לוֹמַר בָּהּ ׳וְהוּא רַחוּם׳. וּמִי אֵלּוּ (שֶׁתַּחְתֶּיהָ)? תַּחַת י' יִשְׂרָאֵל. וְכָל מָקוֹם שֶׁיִּשְׂרָאֵל נִמְצָאִים, שְׁמִירָה נִמְצֵאת וּמְנוּחָה.
בלשון הזוהר
וּבְגִין דָּא, בְּיוֹמִין דְּחוֹל, אַמְרִין יִשְׂרָאֵל, ׳וְהוּא רַחוּם יְכַפֵּר עָוֹן וְלֹא יַשְׁחִית וְהִרְבָּה לְהָשִׁיב אַפּוֹ וְגוֹ'׳ (תהילים עח, לח). בְּגִין דִּבְיוֹמִין דְּחוֹל, שְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה אִתְלַבְּשַׁת בְּאִלֵּין קְלִיפִין דְּמִיתָה דְּדִינָא. וּבְשַׁבָּת אִתְפַּשְּׁטַת מִנַּיְיהוּ, בְּגִין דְּאִילָנָא דְּחַיֵּי דְּאִיהוּ בֶּן י"ד, יד"ו, אִתְחַבָּר בְּהֵ"א. בְּהַהוּא זִמְנָא נַיְיחָא אִשְׁתְּכַחַת לְהֵ"א, וְכָל מַה דְּאִיהוּ תְּחוֹתָהּ, וְלָא צָרִיךְ לְמֵימַר בֵּיהּ ׳וְהוּא רַחוּם׳. וּמַאן אִינּוּן (ס"א תחותה). תְּחוֹת י' יִשְׂרָאֵל. וְכָל אֲתָר דְּיִשְׂרָאֵל מִשְׁתַּכְּחִין, נְטִירוּ אִשְׁתְּכַח וְנַיְיחָא.
אסור לחרש בארץ ולעשות גמות פגם בשכינה ואסור להשתמש בכלי הארץ בשבת
וּמִשּׁוּם זֶה אָסוּר לַחֲרֹשׁ בָּאָרֶץ וְלַעֲשׂוֹת בָּהּ גֻּמּוֹת, שֶׁנַּעֲשָׂה כְּאִלּוּ עָשָׂה פְּגָם בָּאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁהִיא שְׁכִינָה. וְאָסוּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בַּכֵּלִים שֶׁל הָאָרֶץ בְּשַׁבָּת, וַאֲפִלּוּ לְטַלְטֵל אֶבֶן וְלֹא דָבָר, אֶלָּא כְּלִי סְתָם, שֶׁיִּהְיֶה מְנוּחָה לָהֶם בִּזְכוּת הַשְּׁכִינָה שֶׁנִּקְרֵאת אֶבֶן, שֶׁכָּתוּב בָּהּ ׳וְהָאֶבֶן הַזֹּאת אֲשֶׁר שַׂמְתִּי מַצֵּבָה׳ (בראשית כח, כב) - בִּתְפִלָּה, עֲמִידָה הִיא לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁבִּגְלָלָהּ יֵשׁ לָהֶם קִיּוּם בָּעוֹלָם, וְעָלֶיהָ נֶאֱמַר ׳מִשָּׁם רֹעֶה אֶבֶן יִשְׂרָאֵל׳ (שם מט, כד) - ׳עַל אֶבֶן אַחַת שִׁבְעָה עֵינָיִם׳ (זכריה ג, ט) - ׳אֶבֶן מָאֲסוּ הַבּוֹנִים׳ (תהלים קיח, כב).
בלשון הזוהר
וּבְגִין דָּא, אָסוּר לִמֶחֱרַשׁ בְּאַרְעָא, וּלְמֶעְבַּד בָּהּ גוּמוֹת, דַּהֲוִי כְּאִילּוּ עָבִיד פְּגִימוּ בְּאַרְעָא קַדִּישָׁא, דְּאִיהִי שְׁכִינְתָּא. וְאָסוּר לְאִשְׁתַּמְּשָׁא בְּכֵלִים דְּאַרְעָא בְּשַׁבָּת. וַאֲפִילּוּ לְטַלְטֵל אֶבֶן. וְלָא כֶּלִי בְּעָלְמָא. דִּיהֱוִי נַיְיחָא לוֹן בִּזְכוּ דִּשְׁכִינְתָּא דְּאִתְקְרִיאַת אַבְנָא, דִּכְתִּיב בָּהּ ׳וְהָאֶבֶן הַזֹּאת אֲשֶׁר שַׂמְתִּי מַצֵּבָה׳ (בראשית כח, כב), בִּצְלוֹתָא. עֲמִידָה אִיהִי לְיִשְׂרָאֵל, דִּבְגִינָהּ אִית לוֹן קִיוּמָא בְּעָלְמָא. וְעָלֵיהּ אִתְּמַר, ׳מִשָּׁם רוֹעֶה אֶבֶן יִשְׂרָאֵל׳ (בראשית מט, כד). ׳עַל אֶבֶן אַחַת שִׁבְעָה עֵינָיִם׳ (זכריה ג, ט), ׳אֶבֶן מָאֲסוּ הַבּוֹנִים׳ (תהילים קיח, כב).
ושמרו בני ישראל את השבת לדרתם ברית עולם - לא יצאו מרשות היחיד לרשות הרבים
וּמִשּׁוּם זֶה נֶאֱמַר, ׳וְשָׁמְרוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשַּׁבָּת לַעֲשׂוֹת אֶת הַשַּׁבָּת לְדרֹתָם בְּרִית עוֹלָם׳ (שמות לא, טז) - צָרִיךְ לִשְׁמֹר אוֹתָהּ בְּדִירָתָם, שֶׁלֹּא יֵצְאוּ מֵרְשׁוּת הַיָּחִיד לִרְשׁוּת הָרַבִּים. וְזֶהוּ שֶׁבֵּאֲרוּהוּ בַּעֲלֵי הַמִּשְׁנָה, יְצִיאוֹת הַשַּׁבָּת שְׁתַּיִם שֶׁהֵן אַרְבַּע, הוֹצָאָה מֵרְשׁוּת לִרְשׁוּת, וְהַכְנָסָה גַּם כֵּן יְצִיאָה קוֹרֵא לָהּ. וְאֵלּוּ הֵם סָמָאֵל וְנָחָשׁ, צְרִיכִים יִשְׂרָאֵל לִשְׁמֹר עֲלֵיהֶם שֶׁלֹּא יִכָּנְסוּ לַדִּירָה שֶׁל הַשְּׁכִינָה, שֶׁהִיא רְשׁוּת הַיָּחִיד. מִי רְשׁוּת הָרַבִּים? חֲלָלָה שִׁפְחָה זוֹנָה נִדָּה גּוֹיָה, רְשׁוּת שֶׁל סָמָאֵל וְנָחָשׁ, וְשִׁבְעִים מְמֻנִּים שֶׁל הָעַמִּים.
בלשון הזוהר
וּבְגִין דָּא ׳וְשָׁמְרוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשַּׁבָּת לַעֲשׂוֹת אֶת הַשַּׁבָּת לְדֹרֹתָם בְּרִית עוֹלָם׳ (שמות לא, טז). צָרִיךְ לְנַטְרָא לָהּ בְּדִירָתָם, דְּלָא יִפְּקוּן מֵרְשׁוּת הַיָּחִיד לֵרְשׁוּת הָרַבִּים. וְהַאי אִיהוּ דְּאוּקְמוּהָ מָארֵי מַתְנִיתִין, יְצִיאוֹת הַשַּׁבָּת שְׁתַּיִם שֶׁהֵן אַרְבַּע, הוֹצָאָה מֵרְשׁוּת לִרְשׁוּת, וְהַכְנָסָה נָמֵי יְצִיאָה קָרֵי לָהּ. וְאִינּוּן סָמָאֵל וְנָחָשׁ, צְרִיכִין יִשְׂרָאֵל לְנַטְרָא לוֹן, דְּלָא יֵיעְלוּן לְדִירָה דִּשְׁכִינְתָּא, דְּאִיהִי רְשׁוּת הַיָּחִיד. מַאן רְשׁוּת הָרַבִּים. חָלָלָה שִׁפְחָה זוֹנָה נִדָּה גּוֹיָה, רְשׁוּת דְּסָמָאֵל וְנָחָשׁ, וְשִׁבְעִין מְמָנָן דְּעַמִּין. (ע"כ רעיא מהימנא)
אריתי מורי עם בשמי
סוד שתי המדות בקרבן ומדוע נקרא יעקב ישראל בשם אדם
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.