ממלכת הזוהר › זוהר › פנחס › מאמר 87: אות ברית הקשת שבת המלכה - סוד שני מיני שחר נצח והוד וארבעים המלאכות חסר אחת › פיסקה 1 (רמג ע"א)

זה הוד שלך רועה נאמן שבו נבואתך משמאל - נצח והוד שני מיני שחר, שחרין לשון רבים

פנחס · אות ברית הקשת שבת המלכה - סוד שני מיני שחר נצח והוד וארבעים המלאכות חסר אחת · מאמר 87 · פיסקה 1 · דף רמג ע"א

לשון הזוהר

אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, דָּא הוֹד דִּילָךְ רַעְיָא מְהֵימָנָא, דְּבֵיהּ אַנְתְּ חָרֵב, מִנְּבוּאָה דִּילָךְ מִשְּׂמָאלָא, וּבְגִין דְּאַנְתְּ ׳מוֹלִיךְ לִימִין מֹשֶׁה׳ (ישעיהו סג, יב) דְּאִיהוּ נֶצַח, רֵישָׁא דְּשַׁחְרִין, ׳אַיֶּלֶת אַהָבִים׳ (משלי ה, יט), פָּתַח דָּוִד לַמְנַצֵּחַ עַל אַיֶּלֶת הַשַּׁחַר, דְּבֵיהּ יֵיתֵי מָארֵי נַצְחָן קְרָבַיָּיא. וּבְגִין דְּנֶצַח וְהוֹד תְּרֵין שַׁחְרִין, אוּקְמוּהָ בְּמַתְנִיתִין מֵאֵימָתַי קוֹרִין אֶת שְׁמַע בְּשַׁחְרִין, וְלָא אָמַר בַּשַּׁחַר. אֶלָּא בְּשַׁחְרִין תְּרֵין.

תרגום

אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, זֶה הוֹד שֶׁלְּךְ, רוֹעֶה נֶאֱמָן, שֶׁבּוֹ אַתָּה חָרֵב מִנְּבוּאָתְךְ מִשְּׂמֹאל, וּמִשּׁוּם שֶׁאַתָּה ׳מוֹלִיךְ לִימִין מֹשֶׁה׳ (ישעיה סג, יב), שֶׁהוּא נֵצַח, רֹאשׁ שֶׁל הַשַּׁחַר, וְנֶאֱמַר - ׳אַיֶּלֶת אֲהָבִים׳ (משלי ה, יט), לָכֵן פָּתַח דָּוִד וְאָמַר לַמְנַצֵּחַ עַל אַיֶּלֶת הַשַּׁחַר - שֶׁבּוֹ יָבֹא בַּעַל נוֹצֵחַ הַקְּרָב. וּמִשּׁוּם שֶׁנֵּצַח וְהוֹד הֵם שְׁנֵי מִינֵי שַׁחַר, בֵּאֲרוּ בַּמִּשְׁנָה מֵאֵימָתַי קוֹרִין אֶת שְׁמַע בְּשַׁחֲרִין, וְלֹא אָמַר בַּשַּׁחַר, אֶלָּא בְּשַׁחֲרִין - לְשׁוֹן רַבִּים, שְׁנַיִם.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: אמר רבי שמעון, דא הוד דילך רעיא מהימנא, דביה אנת חרב, מנבואה דילך משמאלא, ובגין דאנת ׳מוליך לימין משה׳ (ישעיהו סג, יב) דאיהו נצח, רישא דשחרין, ׳אילת אהבים׳ (משלי ה, יט), פתח דוד למנצח על אילת השחר, דביה ייתי מארי נצחן קרבייא. ובגין דנצח והוד תרין שחרין, אוקמוה במתניתין מאימתי קורין את שמע בשחרין, ולא אמר בשחר. אלא בשחרין תרין.

התרגום: אמר רבי שמעון, זה הוד שלך, רועה נאמן, שבו אתה חרב מנבואתך משמאל, ומשום שאתה ׳מוליך לימין משה׳ (ישעיה סג, יב), שהוא נצח, ראש של השחר, ונאמר - ׳אילת אהבים׳ (משלי ה, יט), לכן פתח דוד ואמר למנצח על אילת השחר - שבו יבא בעל נוצח הקרב. ומשום שנצח והוד הם שני מיני שחר, בארו במשנה מאימתי קורין את שמע בשחרין, ולא אמר בשחר, אלא בשחרין - לשון רבים, שנים.

מן המפרשים

קרני אור: נצח רישא דשחרין נצח רישא דשחרין. ר"ל דנו"ה הם נקראים ' תרין שחרין ' בסמוך, נמצא נצח היא ' רישא דשחרין ':

הסולם: אמר ר"ש דא וכו': א"ר שמעון, רעיא מהימנא, זה ההוד שלך, שבו אתה חרב מנבואה שלך בשמאל, ומשום שאתה, מוליך לימין משה, שהוא נצח, שהוא ראש השחרין, כי נצח והוד נקראים ב' שחרין, מחמת שהס"א נאחזת בשניהם, כנ"ל בסמוך, ונצח הוא ראש השחרין,…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: