ממלכת הזוהר › זוהר › פנחס › מאמר 77: קחו מאתכם תרומה ולא מערב רב - סוד מיתת הערב רב וטהרת ישראל מהמגפה בזכות פנחס

קחו מאתכם תרומה ולא מערב רב - סוד מיתת הערב רב וטהרת ישראל מהמגפה בזכות פנחס

פנחס · מאמר 77 · 9 פסקאות · מתחיל בדף רלז ע"ב

  1. קחו מאתכם תרומה - הקבה רצה להתפיס עם ישראל אחר שמתו הערב רב, מאתכם ולא מאחרים (רלז ע"ב)
    ׳קחו מאתכם תרומה׳ . תא חזי, בקדמיתא כתיב, ׳מאת כל איש אשר ידבנו לבו׳ . כלא בכלל. כיון דאינון ערב רב עבדו דא, ומיתו מנייהו אינון דמיתו, בעא קודשא בריך הוא לאתפייסא… לדף הפיסקה
  2. קושיית רבי אלעזר וייצמד ישראל לבעל פעור - כצמיד שמתחבר, אמר לו שנטהרו ממות ולא מחוב (רלז ע"ב)
    אמר רבי אלעזר, אבא, כמה יאות הוא, אי לא אשכחנא פלוגתא על דא. אמר ליה ברי אימא. אמר ליה והא כתיב ׳ויצמד ישראל לבעל פעור, ותנינן דאתחברו ישראל בהדיה, כצמידא דא דאתחבר בבר… לדף הפיסקה
  3. קושיית קח את כל ראשי העם והוקע - ראשי העם ולא ראשי בני ישראל, מהעם יש ללמוד כבמעשה העגל (רלז ע"ב)
    אמר ליה והא כתיב, ׳קח את כל ראשי העם והוקע אותם׳ . אמר ליה ראשי העם ודאי, ולא ׳ראשי בני ישראל׳. ומן העם אית לן למילף, כתיב הכא העם, וכתיב התם ׳וירא העם׳ . ׳ויקהל העם׳ .… לדף הפיסקה
  4. וייצמד ישראל לבעל פעור ולא בבעל פעור - קשוטים נתנו בלי דעת מתוך זלזול בעבודה זרה (רלח ע"א)
    מהו דכתיב, ׳ויצמד ישראל לבעל פעור׳ . תא חזי, ויצמד ישראל בבעל פעור לא כתיב, אלא לבעל פעור. קשוטין ותוקפא יהבו לבעל פעור, בלא דעתא, בגין דפולחנא דפעור הוא, למפרע גרמיה,… לדף הפיסקה
  5. השיב את חמתי - שלשה ממני גיהנם משחית אף וחמה, ולא אמר מעל העם שהם ערב רב (רלז ע"א)
    רעיא מהימנא, אמר רעיא מהימנא ׳השיב את חמתי׳, מאי ׳השיב את חמתי׳. אלא ג' ממונים דגיהנם, חד על שפיכות דמים, וחד על גלוי עריות, וחד על עבודה זרה. ואינון: משחית, אף, וחימה.… לדף הפיסקה
  6. קחו מאתכם תרומה להוי ולא מערב רב - לא נקראים קהלה עד שעבר מהם ערב רב (רלז ע"ב)
    ומה כתיב, ׳קחו מאתכם תרומה ליהו"ה׳, ולא מערב רב, דלא אתקריאו קהלה וחבור, עד דאתעבר מנהון ערב רב, כביכול בזמנא דמתערבין בינייהו, כאילו לא הוו גוי אחד. ובגין דא ׳קחו… לדף הפיסקה
  7. כאשר ערב רב מעורבים בישראל היו צריה לראש - ולאחר שעברו שאו את ראש כל עדת ישראל (רלז ע"ב)
    ולא עוד, אלא כד ערב רב מעורבין אינון בישראל, מה כתיב ׳היו צריה לראש׳ . וישראל בתר דמתעברי מנייהו אלין מה כתיב, ׳שאו את ראש כל עדת בני ישראל׳. ולא עוד, אלא דאמר קודשא… לדף הפיסקה
  8. בגלות מי מעכב שאור שבעסה זה ערב רב - כאלו עושים שלטון בהקבה ונכנסים במשפטי כוכבים ומזלות (רלז ע"ב)
    ולא עוד, אלא כד בני ישראל בגלותא, עלייהו אתמר מי מעכב שאור שבעסה, והא אוקמוה מארי מתניתין, בזמנא דערב רב אינון ראשים על ישראל, כביכול כאילו , עבדין שולטנו בקודשא בריך… לדף הפיסקה
  9. פנחס עמד לפני הדין התקיף של יצחק ועמד בפרצה - פנחס כחשבון יצחק (רלז ע"ב)
    דבר אחר, פנחס וכו'. קום בוצינא קדישא, ואפתח מלי קמי שכינתא. קם בוצינא קדישא, ואמר, בחבורה קדמאה אתמר הכי. תא חזי, פינחס קאים קמי דינא תקיפא דיצחק, וקם קמי פרצה, דכתיב,… לדף הפיסקה