ממלכת הזוהר › זוהר › פנחס › מאמר 77: קחו מאתכם תרומה ולא מערב רב - סוד מיתת הערב רב וטהרת ישראל מהמגפה בזכות פנחס › פיסקה 5 (רלז ע"א)

השיב את חמתי - שלשה ממני גיהנם משחית אף וחמה, ולא אמר מעל העם שהם ערב רב

פנחס · קחו מאתכם תרומה ולא מערב רב - סוד מיתת הערב רב וטהרת ישראל מהמגפה בזכות פנחס · מאמר 77 · פיסקה 5 · דף רלז ע"א

לשון הזוהר

רעיא מהימנא, אָמַר רַעְיָא מְהֵימָנָא ׳הֵשִׁיב אֶת חֲמָתִי׳, מַאי ׳הֵשִׁיב אֶת חֲמָתִי׳. אֶלָּא ג' מְמוּנִים דְּגֵיהִנָּם, חַד עַל שְׁפִיכוּת דָּמִים, וְחַד עַל גִלוּי עֲרָיוֹת, וְחַד עַל עֲבוֹדָה זָרָה. וְאִינּוּן: מַשְׁחִית, אַף, וְחֵימָה. הוּא (חמא דהוה) (ס"א חימה דהוה) טָאס בְּעָלְמָא. אָמַר ׳הֵשִׁיב אֶת חֲמָתִי מֵעַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל׳, וְלָא אָמַר מֵעַל הָעָם, דְּאִינּוּן עֵרֶב רַב, דְּאִתְּמַר ׳וַיִּפּוֹל מִן הָעָם בַּיוֹם הַהוּא כִּשְׁלֹשֶׁת אַלְפֵי אִישׁ׳, דְּהָכִי אוֹקִימְנָא וְשָׁאִילּוּ לְבוּצִּינָא קַדִּישָׁא. (ע"כ)

תרגום

אָמַר הָרוֹעֶה הַנֶּאֱמָן, ׳הֵשִׁיב אֶת חֲמָתִי׳ (במדבר כה, יא) - מַהוּ ׳הֵשִׁיב אֶת חֲמָתִי׳? אֶלָּא שְׁלֹשָׁה מְמֻנִּים שֶׁל הַגֵּיהִנָּם: אֶחָד עַל שְׁפִיכוּת דָּמִים, וְאֶחָד עַל גִּלּוּי עֲרָיוֹת, וְאֶחָד עַל עֲבוֹדָה זָרָה. וְהֵם: מַשְׁחִית, אַף, וְחֵמָה. הוּא (רָאָה שיהו"ה) (חמה שֶׁהָיָה) עָף בָּעוֹלָם. אָמַר ׳הֵשִׁיב אֶת חֲמָתִי מֵעַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל׳ - וְלֹא אָמַר מֵעַל הָעָם, שֶׁהֵם עֵרֶב רַב, שֶׁנֶּאֱמַר ׳וַיִּפֹּל מִן הָעָם בַּיּוֹם הַהוּא כִּשְׁלֹשֶׁת אַלְפֵי אִישׁ׳ (שמות לב, כח), שֶׁכָּךְ בֵּאַרְנוּ וְשָׁאֲלוּ לְבּוּצִינָא קַדִּישָׁא (עַד כָּאן).

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: רעיא מהימנא, אמר רעיא מהימנא ׳השיב את חמתי׳, מאי ׳השיב את חמתי׳. אלא ג' ממונים דגיהנם, חד על שפיכות דמים, וחד על גלוי עריות, וחד על עבודה זרה. ואינון: משחית, אף, וחימה. הוא (חמא דהוה) (ס"א חימה דהוה) טאס בעלמא. אמר ׳השיב את חמתי מעל בני ישראל׳, ולא אמר מעל העם, דאינון ערב רב, דאתמר ׳ויפול מן העם ביום ההוא כשלשת אלפי איש׳, דהכי אוקימנא ושאילו לבוצינא קדישא. (ע"כ)

התרגום: אמר הרועה הנאמן, ׳השיב את חמתי׳ (במדבר כה, יא) - מהו ׳השיב את חמתי׳? אלא שלשה ממנים של הגיהנם: אחד על שפיכות דמים, ואחד על גלוי עריות, ואחד על עבודה זרה. והם: משחית, אף, וחמה. הוא (ראה שיהו"ה) (חמה שהיה) עף בעולם. אמר ׳השיב את חמתי מעל בני ישראל׳ - ולא אמר מעל העם, שהם ערב רב, שנאמר ׳ויפל מן העם ביום ההוא כשלשת אלפי איש׳ (שמות לב, כח), שכך בארנו ושאלו לבוצינא קדישא (עד כאן).

מן המפרשים

הסולם: אמר רעיא מהימנא וכו': אר"מ, כתוב, השיב את חמתי, מהו השיב את חמתי. ומשיב, אלא ג' ממונים הם של גיהנם אחד על שפיכות דמים, ואחד על גילוי עריות ואחד על עבודה זרה, והם נקראים, משחית, אף, וחימה. והיא, חימה, שהיתה מעופפת בעולם, ועלה…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: