ממלכת הזוהר › זוהר › פנחס › מאמר 77: קחו מאתכם תרומה ולא מערב רב - סוד מיתת הערב רב וטהרת ישראל מהמגפה בזכות פנחס › פיסקה 4 (רלח ע"א)

וייצמד ישראל לבעל פעור ולא בבעל פעור - קשוטים נתנו בלי דעת מתוך זלזול בעבודה זרה

פנחס · קחו מאתכם תרומה ולא מערב רב - סוד מיתת הערב רב וטהרת ישראל מהמגפה בזכות פנחס · מאמר 77 · פיסקה 4 · דף רלח ע"א

לשון הזוהר

מַהוּ דִּכְתִּיב, ׳וַיִּצָּמֶד יִשְׂרָאֵל לְבַעַל פְּעוֹר׳ (במדבר כה, ג). תָּא חֲזֵי, וַיִּצָּמֶד יִשְׂרָאֵל בְּבַעַל פְּעוֹר לָא כְּתִיב, אֶלָּא לְבַעַל פְּעוֹר. קִשּׁוּטִין וְתּוּקְפָּא יָהֲבוּ לְבַעַל פְּעוֹר, בְּלָא דַּעְתָּא, בְּגִין דְּפוּלְחָנָא דִּפְעוֹר הוּא, לְמִפְרַע גַּרְמֵיהּ, וּלְאַפָּקָא קַמֵּיהּ צוֹאָה רוֹתַחַת. וְהַהוּא עֲיבִידְתָּא אַהֲנֵי לֵיהּ, וְאִתְתָּקַף מִנֵּיהּ. וְיִשְׂרָאֵל כֵּיוָן דְּחָמוּ דָּא, חֲשִׁיבָא דְּזִלְזוּלָא דִּילֵיהּ אִיהוּ, וְקִלְקוּלָא דִּילֵיהּ, דְּהָא בְּעֲבוֹדָה זָרָה כְּתִיב, ׳צֵא תֹּאמַר לוֹ׳ (ישעיהו ל, כב). וְאִינּוּן בְּגִין זִלְזוּלָא דַּעֲבוֹדָה זָרָה, פַּרְעוּ גַּרְמַיְיהוּ בְּלָא יְדִיעָה, וְעַל הָנֵי כִּפֵּר פִּנְחָס, וּבִטֵּל מוֹתָנָא, דִּכְתִּיב ׳וַיְכַפֵּר עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל׳. (ומה כתיב)

תרגום

מַהוּ שֶׁכָּתוּב ׳וַיִּצָּמֶד יִשְׂרָאֵל לְבַעַל פְּעוֹר׳ (במדבר כה, ג)? בֹּא וּרְאֵה, וַיִּצָּמֶד יִשְׂרָאֵל בְּבַעַל פְּעוֹר לֹא כָתוּב, אֶלָּא לְבַעַל פְּעוֹר. קִשּׁוּטִים וְתֹקֶף נָתְנוּ לְבַעַל פְּעוֹר בְּלִי דַעַת, מִשּׁוּם שֶׁעֲבוֹדַת פְּעוֹר הוּא לִפְרֹעַ עַצְמוֹ וּלְהוֹצִיא לְפָנָיו צוֹאָה רוֹתַחַת. וְאוֹתָהּ עֲבוֹדָה מוֹעִילָה לוֹ וּמִתְחַזֵּק מִמֶּנָּה. וְיִשְׂרָאֵל, כֵּיוָן שֶׁרָאוּ זֹּאת, חָשְׁבוּ שֶׁזֶּה זִלְזוּל שֶׁלָּהּ הוּא וְקִלְקוּל שֶׁלָּהּ, שֶׁהֲרֵי בַּעֲבוֹדָה זָרָה כָּתוּב, ׳צֵא תֹּאמַר לוֹ׳ (ישעיה ל, כב) - וְהֵם בִּגְלַל הַזִּלְזוּל שֶׁל הָעֲבוֹדָה זָרָה פָּרְעוּ עַצְמָם בְּלִי יְדִיעָה, וְעַל זֶה כִּפֵּר פִּנְחָס וּבִטֵּל הַמַּגֵּפָה, שֶׁנֶּאֱמַר ׳וַיְכַפֵּר עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל׳ (במדבר כה, יג).

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: מהו דכתיב, ׳ויצמד ישראל לבעל פעור׳ (במדבר כה, ג). תא חזי, ויצמד ישראל בבעל פעור לא כתיב, אלא לבעל פעור. קשוטין ותוקפא יהבו לבעל פעור, בלא דעתא, בגין דפולחנא דפעור הוא, למפרע גרמיה, ולאפקא קמיה צואה רותחת. וההוא עיבידתא אהני ליה, ואתתקף מניה. וישראל כיון דחמו דא, חשיבא דזלזולא דיליה איהו, וקלקולא דיליה, דהא בעבודה זרה כתיב, ׳צא תאמר לו׳ (ישעיהו ל, כב). ואינון בגין זלזולא דעבודה זרה, פרעו גרמייהו בלא ידיעה, ועל הני כפר פנחס, ובטל מותנא, דכתיב ׳ויכפר על בני ישראל׳. (ומה כתיב)

התרגום: מהו שכתוב ׳ויצמד ישראל לבעל פעור׳ (במדבר כה, ג)? בא וראה, ויצמד ישראל בבעל פעור לא כתוב, אלא לבעל פעור. קשוטים ותקף נתנו לבעל פעור בלי דעת, משום שעבודת פעור הוא לפרע עצמו ולהוציא לפניו צואה רותחת. ואותה עבודה מועילה לו ומתחזק ממנה. וישראל, כיון שראו זאת, חשבו שזה זלזול שלה הוא וקלקול שלה, שהרי בעבודה זרה כתוב, ׳צא תאמר לו׳ (ישעיה ל, כב) - והם בגלל הזלזול של העבודה זרה פרעו עצמם בלי ידיעה, ועל זה כפר פנחס ובטל המגפה, שנאמר ׳ויכפר על בני ישראל׳ (במדבר כה, יג).

מן המפרשים

קרני אור: בלא דעתא בלא דעתא. ר"ל בשוגג דחשבו דמלה זאת דפעור אדרבה הוא ליצנותא דע"ז, וק"ל:

הסולם: מהו דכתיב ויצמד וכו': פירוש אחר. מה שכתוב ויצמד ישראל לבעל פעור. בוא וראה, ויצמד ישראל בבעל פעור לא כתוב, אלא לבעל פעור. הוא, כי רק קשוט וכח נתנו לבעל פעור, בלא דעת, משום שהעבודה של פעור היתה, לפרוע את עצמו ולהוציא לפניו צואה…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: