קחו מאתכם תרומה - הקבה רצה להתפיס עם ישראל אחר שמתו הערב רב, מאתכם ולא מאחרים
פנחס · קחו מאתכם תרומה ולא מערב רב - סוד מיתת הערב רב וטהרת ישראל מהמגפה בזכות פנחס · מאמר 77 · פיסקה 1 · דף רלז ע"ב
לשון הזוהר
׳קְחוּ מֵאִתְּכֶם תְּרוּמָה׳ (שמות לה, ה). תָּא חֲזֵי, בְּקַדְמִיתָא כְּתִיב, ׳מֵאֵת כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ׳ (שמות כה, ב). כֹּלָּא בִּכְלָל. כֵּיוָן דְּאִינּוּן עֶרֶב רַב עָבְדוּ דָּא, וּמִיתוּ מִנַּיְיהוּ אִינּוּן דְּמִיתוּ, בָּעָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְאִתְפַּיְּיסָא בַּהֲדַיְיהוּ דְּיִשְׂרָאֵל, אָמַר לוֹן, אִתְחַבְּרוּ כֻּלְכוּ לִסְטַר חַד, הֲדָא הוּא דִּכְתִּיב, ׳וַיַּקְהֵל מֹשֶׁה אֶת כָל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל׳ (שמות לה, א) בִּלְחוֹדַיְיהוּ, אָמַר לוֹן, בָּנַי, בְּכוֹן אֲנָא בָּעֵי לְמִשְׁרֵי, עִמְּכוֹן תְּהֵא דִּיּוּרָא דִּילִי. וְעַל דָּא, ׳קְחוּ מֵאִתְּכֶם תְּרוּמָה׳ (שמות כה, ה), מֵאִתְּכֶם, וְלָא מֵאַחֲרָא, לָא בָּעֵינָא דִּתְּהֵא שִׁתּוּפָא לָאַחֲרָנִין בַּהֲדִי, וְלָא בַּהֲדַיְיכוּ, וּבְגִין כָּךְ כֻּלְּהוּ אִשְׁתְּצִיאוּ. אוּף הָכָא הָא אִינּוּן מֵאִינּוּן גִּזְעָא בִּישָׁא הֲווֹ, וַיִּהְיוּ הַמֵּתִים. הַמֵּתִים, וַדַּאי מֵתִים, וְלָא מִיִשְׂרָאֵל. וּבְגִין כָּךְ מָנָה לוֹן, דִּכְתִּיב ׳שְׂאוּ אֶת רֹאשׁ׳ ׳בְּנֵי יִשְׂרָאֵל׳, אָרִימוּ רֵישַׁיְיהוּ.
תרגום
׳קְחוּ מֵאִתְּכֶם תְּרוּמָה׳ (שמות לה, ה). בֹּא וּרְאֵה, בָּרִאשׁוֹנָה כָּתוּב ׳מֵאֵת כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ׳ (שמות כה, ב) - הַכֹּל בִּכְלָל. כֵּיוָן שֶׁאֵלּוּ הָעֵרֶב רַב עָשׂוּ זֹּאת וּמֵתוּ מֵהֶם אוֹתָם שֶׁמֵּתוּ, רָצָה הקב"ה לְהִתְפַּיֵּס עִמָּהֶם עִם יִשְׂרָאֵל. אָמַר לָהֶם: הִתְחַבְּרוּ כֻלְּכֶם לְצַד אֶחָד. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳וַיַּקְהֵל מֹשֶׁה אֶת כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל׳ (שמות לה, א) - לְבַדָּם. אָמַר לָהֶם: בָּנַי, בָּכֶם אֲנִי רוֹצֶה לִשְׁכֹּן, עִמָּכֶם תִּהְיֶה הַדִּירָה שֶׁלִּי. וְעַל זֶה, ׳קְחוּ מֵאִתְּכֶם תְּרוּמָה׳ (שם כה, ה). מֵאִתְּכֶם, וְלֹא מֵאֲחֵרִים. לֹא רוֹצֶה שֶׁתִּהְיֶה שֻׁתָּפוּת לַאֲחֵרִים עִמִּי, וְלֹא עִמָּכֶם, וּמִשּׁוּם זֶה כֻּלָּם נִכְרְתוּ. אַף כָּאן הֲרֵי הֵם מֵאֵלּוּ שֹׁרֶשׁ הָרָע הָיוּ, וַיִּהְיוּ הַמֵּתִים. הַמֵּתִים - וַדַּאי מֵתִים, וְלֹא מִיִּשְׂרָאֵל. וּמִשּׁוּם זֶה מָנָה אוֹתָם, שֶׁנֶּאֱמַר ׳שְׂאוּ אֶת רֹאשׁ׳ (במדבר כו, ב) ׳בְּנֵי יִשְׂרָאֵל׳, הָרִימוּ רָאשֵׁיהֶם.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ׳קחו מאתכם תרומה׳ (שמות לה, ה). תא חזי, בקדמיתא כתיב, ׳מאת כל איש אשר ידבנו לבו׳ (שמות כה, ב). כלא בכלל. כיון דאינון ערב רב עבדו דא, ומיתו מנייהו אינון דמיתו, בעא קודשא בריך הוא לאתפייסא בהדייהו דישראל, אמר לון, אתחברו כלכו לסטר חד, הדא הוא דכתיב, ׳ויקהל משה את כל עדת בני ישראל׳ (שמות לה, א) בלחודייהו, אמר לון, בני, בכון אנא בעי למשרי, עמכון תהא דיורא דילי. ועל דא, ׳קחו מאתכם תרומה׳ (שמות כה, ה), מאתכם, ולא מאחרא, לא בעינא דתהא שתופא לאחרנין בהדי, ולא בהדייכו, ובגין כך כלהו אשתציאו. אוף הכא הא אינון מאינון גזעא בישא הוו, ויהיו המתים. המתים, ודאי מתים, ולא מישראל. ובגין כך מנה לון, דכתיב ׳שאו את ראש׳ ׳בני ישראל׳, ארימו רישייהו.
התרגום: ׳קחו מאתכם תרומה׳ (שמות לה, ה). בא וראה, בראשונה כתוב ׳מאת כל איש אשר ידבנו לבו׳ (שמות כה, ב) - הכל בכלל. כיון שאלו הערב רב עשו זאת ומתו מהם אותם שמתו, רצה הקב"ה להתפיס עמהם עם ישראל. אמר להם: התחברו כלכם לצד אחד. זהו שכתוב ׳ויקהל משה את כל עדת בני ישראל׳ (שמות לה, א) - לבדם. אמר להם: בני, בכם אני רוצה לשכן, עמכם תהיה הדירה שלי. ועל זה, ׳קחו מאתכם תרומה׳ (שם כה, ה). מאתכם, ולא מאחרים. לא רוצה שתהיה שתפות לאחרים עמי, ולא עמכם, ומשום זה כלם נכרתו. אף כאן הרי הם מאלו שרש הרע היו, ויהיו המתים. המתים - ודאי מתים, ולא מישראל. ומשום זה מנה אותם, שנאמר ׳שאו את ראש׳ (במדבר כו, ב) ׳בני ישראל׳, הרימו ראשיהם.
מן המפרשים
אור החמה: בקדמיתא כתיב מאת כל איש בפ' תרומה וא"כ סבירא ליה מקרא ככתבו שקודם ממשה העגל נצטוה משה על ענין המשכן ולא הקהיל ישראל עד למחרת יום הכפורים.
אור יקר: מאת כל איש בפרשת תרומה ואם כן סבירא ליה מקרא ככתבו שקודם מעשה העגל נצטוה משה על ענין המשכן ולא הקהיל ישראל עד למחרת יום הכפורים, צואה רותחת כח הטומאה יש בהיכלות הטמאים והיא נקראת צואה רותחת ומשם יניקת בעל פעור, ובהיותם פוערים…
הסולם: קחו מאתכם תרומה: בוא וראה, בתחילה כתוב מאת כל איש אשר ידבנו לבו תקחו את תרומתי. דהיינו הכל בכלל, אפילו הערב רב, כיון שהערב רב עשו את העגל ומתו מהם אותם שמתו, רצה הקב"ה להתרצות עם ישראל, אמר להם התחברו כלכם לצד אחד, ז"ש, ויקהל…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: