ממלכת הזוהר › זוהר › ויגש › מאמר 5: שישים נשימות דוד המלך - סוד חיותו הנצחית וכוח שבח הלילה

שישים נשימות דוד המלך - סוד חיותו הנצחית וכוח שבח הלילה

ויגש · מאמר 5 · 17 פסקאות · מתחיל בדף רו ע"ב

  1. שנת דוד המלך כסוס - התמיהה על קימתו בחצות (רו ע"ב)
    רבי יהודה ורבי יוסי אערעו בכפר חנן. עד דהוו יתבי בי אושפיזייהו, אתא חד בר נש וחד מטולא דחמרא קמיה ועאל בביתא. אדהכי, אמר רבי יהודה לרבי יוסי, הא תנינן, דדוד מלכא הוה… לדף הפיסקה
  2. עיסוק דוד בדין ובתורה בלילה - ושירתו בחצות (רו ע"ב)
    אמר ליה, בשעתא דעאל ליליא, הוה יתיב עם כל רברבי ביתיה ודאין דינא, ועסיק במלי דאורייתא. ולבתר הוה נאים שינתיה עד פלגות ליליא, וקם בפלגות ליליא ואתער, ואשתדל בפולחנא… לדף הפיסקה
  3. שישים נשימות שנתו של דוד - סוד חיותו הנצחית (רז ע"א)
    אדהכי אמר ההוא בר נש, וכי האי מלה דקאמריתו, הכי הוא. רזא דמלה הכא, דהא דוד מלכא חי וקיים לעלם ולעלמי עלמין. ודוד מלכא הוה נטיר כל יומוי דלא יטעם טעם מיתה. בגין דשינתא… לדף הפיסקה
  4. שישים נשימות חסר אחת - סוד החיים שלמעלה (רז ע"א)
    ודא הוה נטיר דוד מלכא, דלא יטעם טעמא דמותא, ושליט ביה סטרא דרוחא אחרא, בגין דשתין נשמי חסר חד, איהו רזא דחיים דלעילא. עד שתין נשמי, דאינון שתין נשמי עלאין, ואילין רזא… לדף הפיסקה
  5. שיעור הלילה שקבע דוד - שלא יימצא קשור במקום המוות (רז ע"א)
    ועל דא, דוד מלכא הוה משער שעורא דליליא, בגין דיתקיים בחיים, דלא ישלוט ביה טעמא דמותא. וכד אתפליג ליליא, הוה דוד מתקיים באתריה. בגין דכד אתער פלגו ליליא וכתרא קדישא… לדף הפיסקה
  6. דוד עומד חי אצל חי בחצות - ולא טעם מוות (רז ע"א)
    בגין דכד אתפליג ליליא וקדושה עלאה אתער, ובר נש דנאים בערסיה ולא אתער לאשגחא ביקרא דמאריה. הא איהו אתקשר ברזא דמותא ומתדבק באתר אחרא, ועל דא דוד מלכא הוה קאים לאשגחא… לדף הפיסקה
  7. מעשה בחזקיה - נשיקתו ובקשת הסודות העליונים מפיו (רז ע"א)
    אתו רבי יהודה ורבי יוסי ונשקוה, אמרו ליה, מה שמך. אמר להון, חזקיה. אמרו ליה, יתיישר חילך ויתתקף אורייתך. יתיבו. אמר רבי יהודה, הואיל ושרית, אימא לן מהני רזין עלאין… לדף הפיסקה
  8. ׳ה' בחכמה יסד ארץ׳ - התורה יסוד עמידת העולם (רז ע"א)
    פתח ואמר, ׳ה' בחכמה יסד ארץ כונן שמים בתבונה׳ . תא חזי, כד ברא קודשא בריך הוא עלמא, חמא דלא יכיל לאתקיימא, עד דברא אורייתא. בגין דמנה נפקין כל נמוסין עלאין ותתאין, ובה… לדף הפיסקה
  9. בריאת העולמות מתוך החכמה - תיקון השמים בכל יום (רז ע"א)
    דבר אחר ׳ה' בחכמה יסד ארץ׳, עלמא עלאה לא אתברי אלא מגו חכמה. ועלמא תתאה לא אתברי אלא מגו חכמה תתאה. וכלהו נפקן מגו חכמה עלאה ומגו חכמה תתאה. ׳כונן שמים בתבונה׳. כונן,… לדף הפיסקה
  10. ׳ושמים לא זכו בעיניו׳ - חביבותם וריבוי האור התמידי (רז ע"א)
    והיינו רזא דכתיב, ׳ושמים לא זכו בעיניו׳ . וכי סלקא דעתך, דגריעותא איהו משמים, אלא חשיבו משמים איהו, בגין חביבו ורעו סגיא, דקודשא בריך הוא רעי בהו, וחביבותיהו לגביה. דהא… לדף הפיסקה
  11. יציאת יוסף הצדיק מיעקב - הענף המאיר והזן את העולם (רז ע"א)
    ובגין דאיהו אסתלק גו עלמא דאתי, נפק מניה ענפא חדא שפירא בחיזו, וכל נהורין מיניה נפקין. וכל שבעא ומשח רבו לאנהרא לארעא, ומאן איהו. דא יוסף הצדיק, דאיהו יהיב שבעא לכל… לדף הפיסקה
  12. ביאת רבי אלעזר - שישים נשימות נוספות בסוד התרדמה (רז ע"ב)
    אדהכי אתא רבי אלעזר, כיון דחמא לון אמר, ודאי שכינתא הכא. במאי עסקיתו. אמרו ליה כל עובדא. אמר, ודאי שפיר קאמר. אבל אינון שתין נשמי, ודאי שתין נשמי אינון דחיין, בין לעילא… לדף הפיסקה
  13. דבקות דוד בשישים נשימות החיים - ׳אם אתן שנת לעיני׳ (רז ע"ב)
    ובגין כך דוד מלכא הוה איהו מתדבק באינון שתין נשמין דחיין, ומתמן ולהלאה לא נאים כלל. הדא הוא דכתיב, ׳אם אתן שנת לעיני לעפעפי תנומה׳ . ועל דא שפיר קאמר, בגין דיקום דוד… לדף הפיסקה
  14. פתיחת רבי אלעזר - שמחת המהימנותא הנראית בארץ בשבח הלילה (רז ע"ב)
    פתח רבי אלעזר ואמר, ׳ה' אלקי ישועתי יום צעקתי בלילה נגדך׳ . תא חזי, דוד מלכא הוה קם בפלגות ליליא, ואשתדל באורייתא בשירין ותושבחן, לחדוה דמלכא ומטרוניתא. ודא הוה חדוה… לדף הפיסקה
  15. שירת המלאכים למעלה כנגד משבח הלילה למטה - העלאת כבודו (רז ע"ב)
    דהא לעילא פתחי בחדוה שירתא כמה מלאכין עלאין, בכמה זינין דקא משבחן בליליא בכל סטרין. כהאי גוונא לתתא בארעא, מאן דמשבח ליה לקודשא בריך הוא בארעא בליליא, רעי ביה קודשא… לדף הפיסקה
  16. ׳ה' אלהי ישועתי׳ - הקדמת שבח הלילה יוצרת ישועת היום (רז ע"ב)
    תא חזי, דוד מלכא כתב, ׳ה' אלהי ישועתי וגו'׳, ׳ה' אלהי ישועתי׳, אימתי איהו ישועתי. בההוא יומא דאקדמית תושבחתא בליליא לגבך, כדין איהו ישועתי ביממא. ותא חזי, דהא בליליא,… לדף הפיסקה
  17. ׳לא המתים יהללו יה׳ - קרבת דוד החי לחי העולמים (רז ע"ב)
    ובגין כך אמר, ׳לא המתים יהללו יה׳ . לא המתים, בגין דאצטריך לשבחא חי לחי. ומת לחי לאו הכי, דכתיב ׳לא המתים יהללו יה׳. ואנחנו נברך יה, דהא אנן חיין ולית לן חולקא בסטרא… לדף הפיסקה