ממלכת הזוהר › זוהר › ויגש › מאמר 5: שישים נשימות דוד המלך - סוד חיותו הנצחית וכוח שבח הלילה › פיסקה 11 (רז ע"א)

יציאת יוסף הצדיק מיעקב - הענף המאיר והזן את העולם

ויגש · שישים נשימות דוד המלך - סוד חיותו הנצחית וכוח שבח הלילה · מאמר 5 · פיסקה 11 · דף רז ע"א

לשון הזוהר

וּבְגִין דְּאִיהוּ אִסְתָּלַּק גּוֹ עַלְמָא דְאָתֵי, נָפַק מִנֵּיהּ עֲנָפָא חָדָא שַׁפִּירָא בְּחֵיזוּ, וְכָל נְהוֹרִין מִינֵיהּ נָפְקִין. וְכָל שָׂבְעָא וּמְשַׁח רְבוּ לְאַנְהָרָא לְאַרְעָא, וּמַאן אִיהוּ. דָּא יוֹסֵף הַצַּדִּיק, דְּאִיהוּ יָהִיב שָׂבְעָא לְכָל עַלְמָא, וְעַלְמָא מִנֵּיהּ אִתְּזָן. וּבְגִין כָּךְ, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא כָּל מַה דְּעָבַד בְּעַלְמָא, כֹּלָּא אִיהוּ בְּרָזָא עִלָּאָה, וְכֹלָּא כְּדְקָא חָזֵי.

תרגום

וּמִשּׁוּם שֶׁהוּא הִסְתַּלֵּק לְתוֹךְ הָעוֹלָם הַבָּא, יָצָא מִמֶּנּוּ עָנָף אֶחָד יָפֶה לְמַרְאֶה, וְכָל הָאוֹרוֹת יוֹצְאִים מִמֶּנּוּ וְכָל הַשָּׂבָע וְשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה לְהָאִיר לָאָרֶץ, וּמִי הוּא? זֶה יוֹסֵף הַצַּדִּיק, שֶׁהוּא נוֹתֵן שָׂבָע לְכָל הָעוֹלָם, וְהָעוֹלָם נִזּוֹן מִמֶּנּוּ. וּמִשּׁוּם כָּךְ, כָּל מַה שֶּׁעָשָׂה הקב"ה בָּעוֹלָם, הַכֹּל הוּא בְּסוֹד עֶלְיוֹן, וְהַכֹּל כָּרָאוּי.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ובגין דאיהו אסתלק גו עלמא דאתי, נפק מניה ענפא חדא שפירא בחיזו, וכל נהורין מיניה נפקין. וכל שבעא ומשח רבו לאנהרא לארעא, ומאן איהו. דא יוסף הצדיק, דאיהו יהיב שבעא לכל עלמא, ועלמא מניה אתזן. ובגין כך, קודשא בריך הוא כל מה דעבד בעלמא, כלא איהו ברזא עלאה, וכלא כדקא חזי.

התרגום: ומשום שהוא הסתלק לתוך העולם הבא, יצא ממנו ענף אחד יפה למראה, וכל האורות יוצאים ממנו וכל השבע ושמן המשחה להאיר לארץ, ומי הוא? זה יוסף הצדיק, שהוא נותן שבע לכל העולם, והעולם נזון ממנו. ומשום כך, כל מה שעשה הקב"ה בעולם, הכל הוא בסוד עליון, והכל כראוי.

מן המפרשים

מקדש מלך: כד ברא קב"ה א"ס. עלמא עולם האצילות. עד דברא אורייתא פי' אבא כי יסוד אבא נקרא תורה כמ"ש הרב באוצ"ח. וז"ש דהא בחכמה קיימין כל קיומא דעלמא וכולהו נפקי מגו ה ד"א וכו' עלמא עילאה בינה. לא אתברי אלא מגו אבא: א"נ עלמא עילאה אצילות.…

הסולם: ובגין דאיהו אסתלק וכו': ומשום שהוא מתעלה תוך עולם הבא, כלומר, שעולה ומלביש לישראל סבא, שנקרא עולם הבא, שה"ס חסדים מכוסים, וע"כ אין בו מקום לגילוי הארת חכמה, ועל כן, יוצא ממנו ענף אחד יפה מראה, דהיינו באור החכמה, הנקרא ראיה…

נפש דוד: פתח ואמר ה' בחכמה כו' ובגין דאיהו אסתלק גו עלמא דאתי נפק כו': אולי הוא ענין למ"ש תחלה דס' נשמין של ו' שעות ראשונות הן דחיין. שעולה זעיר לקבל מוחין חדשים והן של ו' קצותיו, וכמ"ש במק"מ ורמ"ז שם.

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר