שישים נשימות דוד המלך
סוד חיותו הנצחית וכוח שבח הלילה
שנת דוד המלך כסוס - התמיהה על קימתו בחצות
רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי יוֹסֵי נִפְגְּשׁוּ בִּכְפַר חָנָן. בְּעוֹדָם יוֹשְׁבִים בְּבֵית מְלוֹנָם, בָּא אִישׁ אֶחָד, וּמַשָּׂא שֶׁל חֲמוֹר לְפָנָיו, וְנִכְנַס לַבַּיִת. בֵּין כָּךְ אָמַר רַבִּי יְהוּדָה לְרַבִּי יוֹסֵי, הִנֵּה שָׁנִינוּ שֶׁדָּוִד הַמֶּלֶךְ הָיָה מִתְנַמְנֵם כְּמוֹ סוּס וּשְׁנָתוֹ מוּעֶטֶת, אֵיךְ הָיָה קָם בַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה. הַשִּׁעוּר הַזֶּה הוּא קָטָן, וְלֹא הָיָה מִתְעוֹרֵר אֲפִלּוּ בִּשְׁלִישׁ הַלַּיְלָה.
בלשון הזוהר
רִבִּי יְהוּדָה וְרִבִּי יוֹסֵי אִעָרְעוּ בִּכְפַר חָנָן. עַד דְּהֲווּ יָתְבֵי בֵּי אוּשְׁפִּיזַיְיהוּ, אֲתָא חַד בַּר נָשׁ וְחַד מָטוּלָא דְחַמְרָא קַמֵיהּ וְעָאל בְּבֵיתָא. אַדְּהָכִי, אָמַר רִבִּי יְהוּדָה לְרִבִּי יוֹסֵי, הָא תָּנִינָן, דְּדָוִד מַלְכָּא הֲוָה מִתְנַמְנֵם כְּסוּס, וְשֵׁינְתֵיהּ זְעֵיר, הֵיךְ הֲוָה קָם בְּפַלְגּוּת לֵילְיָא. הַאי שִׁעוּרָא זְעֵיר אִיהוּ וְלָא הֲוָה אִתְעַר אֲפִילּוּ בִּתְלָתוּת לֵילְיָא.
עיסוק דוד בדין ובתורה בלילה - ושירתו בחצות
אָמַר לוֹ, בְּשָׁעָה שֶׁנִּכְנַס הַלַּיְלָה, הָיָה יוֹשֵׁב עִם כָּל גְּדוֹלֵי בֵיתוֹ וְדָן אֶת הַדִּין וְעוֹסֵק בְּדִבְרֵי תוֹרָה. וְאַחַר כָּךְ הָיָה יָשֵׁן שְׁנָתוֹ עַד חֲצוֹת הַלַּיְלָה, וְקָם בַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה וּמִתְעוֹרֵר, וּמִשְׁתַּדֵּל בַּעֲבוֹדַת רִבּוֹנוֹ בְּשִׁירִים וְתִשְׁבָּחוֹת.
בלשון הזוהר
אָמַר לֵיהּ, בְּשַׁעְתָּא דְּעָאל לֵילְיָא, הֲוָה יָתִיב עִם כָּל רַבְרְבֵי בֵיתֵיהּ וְדָאִין דִּינָא, וְעָסִיק בְּמִלֵּי דְאוֹרַיְיתָא. וּלְבָתַר הֲוָה נָאִים שֵׁינְתֵיהּ עַד פַּלְגוּת לֵילְיָא, וְקָם בְּפַלְגוּת לֵילְיָא וְאִתְעַר, וְאִשְׁתְּדָּל בְּפוּלְחָנָא דְמָארֵיהּ, בְּשִׁירִין וְתוּשְׁבְּחָן.
שישים נשימות שנתו של דוד - סוד חיותו הנצחית
בֵּינְתַיִם אָמַר הָאִישׁ הַהוּא, וְכִי הַדָּבָר הַזֶּה שֶׁאַתֶּם אוֹמְרִים הוּא כָּךְ? סוֹד הַדָּבָר יֵשׁ כָּאן, שֶׁהִנֵּה דָּוִד הַמֶּלֶךְ חַי וְקַיָּם לְעוֹלָם וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים. וְדָוִד הַמֶּלֶךְ הָיָה שׁוֹמֵר כָּל יָמָיו שֶׁלֹּא יִטְעַם טַעַם מִיתָה. מִשּׁוּם שֶׁהַשֵּׁנָה אֶחָד מִשִּׁשִּׁים בְּמִיתָה הִיא. וְדָוִד, מִשּׁוּם מְקוֹמוֹ שֶׁהוּא חַי, לֹא הָיָה יָשֵׁן אֶלָּא שִׁשִּׁים נְשִׁימוֹת. שֶׁעַד שִׁשִּׁים נְשִׁימוֹת חָסֵר אַחַת הוּא חַי. מִשָּׁם וָהָלְאָה טוֹעֵם אָדָם טַעַם מִיתָה וְשׁוֹלֵט בּוֹ הַצַּד שֶׁל רוּחַ הַטֻּמְאָה.
בלשון הזוהר
אַדְהָכִי אָמַר הַהוּא בַּר נָשׁ, וְכִי הַאי מִלָּה דְקָאַמְרִיתּוּ, הָכִי הוּא. רָזָא דְמִלָּה הָכָא, דְּהָא דָוִד מַלְכָּא חַי וְקַיָּים לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמִין. וְדָוִד מַלְכָּא הֲוָה נָטִיר כָּל יוֹמוֹי דְּלָא יִטְעַם טַעַם מִיתָה. בְּגִין דְּשֵׁינְתָא חַד מִשִּׁתִּין בְּמִיתָה אִיהוּ. וְדָוִד בְּגִין דּוּכְתֵּיהּ דְּאִיהוּ חַי, לָא הֲוָה נָאִים אֶלָּא שִׁיתִּין נִשְׁמֵי. דְּעַד שִׁתִּין נִשְׁמֵי חָסֵר חַד, אִיהוּ חַי. מִתַּמָּן וּלְהָלְאָה, טָעִים בַּר נָשׁ טַעְמָא דְמוֹתָא, וְשַׁלִּיט בֵּיהּ סִטְרָא דְרוּחַ מְסָאֲבָא.
שישים נשימות חסר אחת - סוד החיים שלמעלה
וְזֶה הָיָה שׁוֹמֵר דָּוִד הַמֶּלֶךְ, שֶׁלֹּא יִטְעַם טַעַם שֶׁל מִיתָה, וְשׁוֹלֵט (ס"א: שֶׁלֹּא יִשְׁלֹט) בּוֹ צַד שֶׁל רוּחַ אַחֶרֶת, מִשּׁוּם שֶׁשִּׁשִּׁים נְשִׁימוֹת חָסֵר אַחַת הוּא הַסּוֹד שֶׁל הַחַיִּים שֶׁלְּמַעְלָה. עַד שִׁשִּׁים נְשִׁימוֹת שֶׁהֵם שִׁשִּׁים נְשִׁימוֹת עֶלְיוֹנוֹת, וְאֵלּוּ הַסּוֹד שֶׁלָּהֶן, שֶׁהַחַיִּים תְּלוּיִים בָּהֶם. וּמִכָּאן וָמַטָּה הוּא סוֹד הַמָּוֶת.
בלשון הזוהר
וְדָא הֲוָה נָטִיר דָּוִד מַלְכָּא, דְּלָא יִטְעַם טַעְמָא דְמוֹתָא, וְשַׁלִּיט (ס"א: דלא ישליט) בֵּיהּ סִטְרָא דְרוּחָא אָחֳרָא, בְּגִין דְּשִׁתִּין נִשְׁמֵי חָסֵר חַד, אִיהוּ רָזָא דְחַיִּים דִּלְעֵילָא. עַד שִׁתִּין נִשְׁמֵי, דְּאִינוּן שִׁתִּין נִשְׁמֵי עִלָּאִין, וְאִילֵין רָזָא דִלְהוֹן, דְּתַלְיָין בְּהוֹן חַיֵּי. וּמִכָּאן וּלְתַתָּא, רָזָא דְמוֹתָא הוּא.
שיעור הלילה שקבע דוד - שלא יימצא קשור במקום המוות
וְעַל כֵּן דָּוִד הַמֶּלֶךְ הָיָה מְשַׁעֵר אֶת שִׁעוּר הַלַּיְלָה כְּדֵי שֶׁיִּתְקַיֵּם בַּחַיִּים, שֶׁלֹּא יִשְׁלֹט בּוֹ טַעַם הַמָּוֶת. וּכְשֶׁנֶּחֱלַק הַלַּיְלָה הָיָה דָוִד עוֹמֵד בִּמְקוֹמוֹ, מִשּׁוּם שֶׁכַּאֲשֶׁר מִתְעוֹרֵר חֲצוֹת הַלַּיְלָה וְהַכֶּתֶר הַקָּדוֹשׁ מִתְעוֹרֵר, צָרִיךְ שֶׁלֹּא יִמְצָא אֶת דָּוִד קָשׁוּר בְּמָקוֹם אַחֵר, בִּמְקוֹם הַמָּוֶת.
בלשון הזוהר
וְעַל דָּא, דָּוִד מַלְכָּא הֲוָה מְשַׁעֵר שִׁעוּרָא דְלֵילְיָא, בְּגִין דְּיִתְקַיֵּים בַּחַיִּים, דְּלָא יִשְׁלוֹט בֵּיהּ טַעְמָא דְמוֹתָא. וְכַד אִתְפְּלִיג לֵילְיָא, הֲוָה דָּוִד מִתְקַיֵּים בְּאַתְרֵיהּ, בְּגִין דְּכַד אִתְעַר פַּלְגוּ לֵילְיָא וְכִתְרָא קַדִּישָׁא אִתְעַר, בָּעָא דְלָא לְאַשְׁכָּחָא לֵיהּ לְדָוִד מִתְקַשַּׁר בְּאֲתַר אָחֳרָא, בְּאֲתַר דְּמוֹתָא.
דוד עומד חי אצל חי בחצות - ולא טעם מוות
מִשּׁוּם שֶׁכַּאֲשֶׁר נֶחֱלָק הַלַּיְלָה וְהַקְּדֻשָּׁה הָעֶלְיוֹנָה מִתְעוֹרֶרֶת, וְאָדָם שֶׁיָּשֵׁן בְּמִטָּתוֹ וְלֹא מִתְעוֹרֵר לְהַשְׁגִּיחַ בִּכְבוֹד רִבּוֹנוֹ, הִנֵּה הוּא נִקְשָׁר בְּסוֹד הַמָּוֶת, וְנִדְבָּק לְמָקוֹם אַחֵר, וְעַל כֵּן דָּוִד הַמֶּלֶךְ הָיָה עוֹמֵד לְהַשְׁגִּיחַ בִּכְבוֹד רִבּוֹנוֹ תָּמִיד, חַי אֵצֶל חַי, וְלֹא נִרְדַּם בַּשֵּׁנָה לִטְעֹם טַעַם הַמָּוֶת. וּמִשּׁוּם כָּךְ הָיָה מִתְנַמְנֵם כְּמוֹ סוּס, שִׁשִּׁים נְשִׁימוֹת, וְלֹא בִּשְׁלֵמוּת.
בלשון הזוהר
בְּגִין דְּכַד אִתְפְּלִיג לֵילְיָא וּקְדוּשָּׁה עִלָּאָה אִתְעַר, וּבַר נָשׁ דְּנָאִים בְּעַרְסֵיהּ וְלָא אִתְעַר לְאַשְׁגָּחָא בִּיקָרָא דְמָארֵיהּ. הָא אִיהוּ אִתְקַשַּׁר בְּרָזָא דְמוֹתָא וּמִתְדַּבַּק בְּאֲתַר אָחֳרָא, וְעַל דָּא דָּוִד מַלְכָּא הֲוָה קָאִים לְאַשְׁגָּחָא בִּיקָרָא דְמָארֵיהּ תָּדִיר. חַי לְגַבֵּי חַי, וְלָא נָאִים בְּשֵׁינְתָא לְטָעֲמָא טַעְמָא דְמוֹתָא. וּבְגִין כָּךְ, הֲוָה מִתְנַמְנֵם כְּסוּס שִׁתִּין נִשְׁמֵי, וְלָא בִּשְׁלִימוּ.
מעשה בחזקיה - נשיקתו ובקשת הסודות העליונים מפיו
בָּאוּ רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי יוֹסֵי וּנְשָׁקוּהוּ. אָמְרוּ לוֹ, מַה שִּׁמְךְ? אָמַר לָהֶם, חִזְקִיָּה. אָמְרוּ לוֹ, יִישַׁר כֹּחֲךְ וְתִתְחַזֵּק תּוֹרָתְךְ. יָשְׁבוּ. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, הוֹאִיל וְהִתְחַלְתָּ, אֱמֹר לָנוּ מֵאוֹתָם סוֹדוֹת עֶלְיוֹנִים שֶׁאָמַרְתָּ.
בלשון הזוהר
אָתוּ רִבִּי יְהוּדָה וְרִבִּי יוֹסֵי וּנְשָׁקוּהָ, אָמְרוּ לֵיהּ, מַה שְּׁמָךְ. אָמַר לְהוֹן, חִזְקִיָּה. אָמְרוּ לֵיהּ, יִתְיַישֵּׁר חֵילָךְ וְיִתְתַּקַּף אוֹרַיְיתָךְ. יְתִיבוּ. אָמַר רִבִּי יְהוּדָה, הוֹאִיל וְשָׁרִית, אֵימָא לָן מֵהַנֵּי רָזִין עִלָּאִין דְּקָאֲמַרְתְּ.
׳ה' בחכמה יסד ארץ׳ - התורה יסוד עמידת העולם
פָּתַח וְאָמַר, ׳ה' בְּחָכְמָה יָסַד אָרֶץ כּוֹנֵן שָׁמַיִם בִּתְבוּנָה׳ (משלי ג, יט). בֹּא רְאֵה, כְּשֶׁבָּרָא הקב"ה אֶת הָעוֹלָם, רָאָה שֶׁלֹּא יָכוֹל לַעֲמֹד, עַד שֶׁבָּרָא אֶת הַתּוֹרָה, מִשּׁוּם שֶׁמִּמֶּנָּה יוֹצְאִים כָּל הַהַנְהָגוֹת הָעֶלְיוֹנוֹת וְהַתַּחְתּוֹנוֹת, וּבָהּ עוֹמְדִים עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳ה' בְּחָכְמָה יָסַד אָרֶץ כּוֹנֵן שָׁמַיִם בִּתְבוּנָה׳ - שֶׁהֲרֵי בְּחָכְמָה עוֹמְדִים כָּל הַקִּיּוּמִים שֶׁל הָעוֹלָם, וְכֻלָּם יוֹצְאִים מִתּוֹכָהּ.
בלשון הזוהר
פָּתַח וְאָמַר, ׳ה' בְּחָכְמָה יָסַד אֶרֶץ כּוֹנֵן שָׁמַיִם בִּתְבוּנָה׳ (משלי ג, יט). תָּא חֲזֵי, כַּד בָּרָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עַלְמָא, חָמָא דְלָא יָכִיל לְאִתְקָיְימָא, עַד דְּבָרָא אוֹרַיְיתָא, בְּגִין דְּמִנָּהּ נָפְקִין כָּל נִמּוּסִין עִלָּאִין וְתַתָּאִין, וּבָהּ קָיְימֵי עִלָּאֵי וְתַתָּאֵי. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳ה' בְּחָכְמָה יָסַד אָרֶץ כּוֹנִן שָׁמַיִם בִּתְבוּנָה׳ - דְּהָא בְּחָכְמָה קָיְימִין כָּל קִיּוּמִין דְּעַלְמָא, וְכֻלְּהוּ נָפְקֵי מִגַּוָּהּ.
בריאת העולמות מתוך החכמה - תיקון השמים בכל יום
דָּבָר אַחֵר ׳ה' בְּחָכְמָה יָסַד אָרֶץ׳ - הָעוֹלָם הָעֶלְיוֹן לֹא נִבְרָא אֶלָּא מִתּוֹךְ הַחָכְמָה. וְהָעוֹלָם הַתַּחְתּוֹן לֹא נִבְרָא אֶלָּא מִתּוֹךְ הַחָכְמָה הַתַּחְתּוֹנָה, וְכֻלָּם יוֹצְאִים מִתּוֹךְ הַחָכְמָה הָעֶלְיוֹנָה וּמִתּוֹךְ הַחָכְמָה הַתַּחְתּוֹנָה. ׳כּוֹנֵן שָׁמַיִם בִּתְבוּנָה׳ - ׳כּוֹנֵן׳, מַה זֶּה ׳כּוֹנֵן׳? אֶלָּא כּוֹנֵן כָּל יוֹם וָיוֹם וְלֹא פוֹסֵק, וְלֹא נִתְקַן בִּזְמַן אֶחָד, אֶלָּא בְּכָל יוֹם וָיוֹם מַתְקִין אוֹתוֹ.
בלשון הזוהר
דָּבָר אַחֵר ׳ה' בְּחָכְמָה יָסַד אֶרֶץ׳, עַלְמָא עִלָּאָה לָא אִתְבְּרֵי אֶלָּא מִגּוֹ חָכְמָה. וְעַלְמָא תַּתָּאָה לָא אִתְבְּרֵי אֶלָּא מִגּוֹ חָכְמָה תַּתָּאָה, וְכֻלְּהוּ נָפְקָן מִגּוֹ חָכְמָה עִלָּאָה וּמִגּוֹ חָכְמָה תַּתָּאָה. ׳כּוֹנֵן שָׁמַיִם בִּתְבוּנָה׳. ׳כּוֹנֵן׳, מַאי ׳כּוֹנֵן׳. אֶלָּא, כּוֹנֵן כָּל יוֹמָא וְיוֹמָא וְלָא פָּסִיק, וְלָא אִתְתַּקַּן בְּזִמְנָא חָדָא, אֶלָּא בְּכָל יוֹמָא וְיוֹמָא אַתְקִין לֵיהּ.
׳ושמים לא זכו בעיניו׳ - חביבותם וריבוי האור התמידי
וְהַיְנוּ סוֹד הַכָּתוּב ׳וְשָׁמַיִם לֹא זַכּוּ בְעֵינָיו׳ (איוב טו, טו). וְכִי תַעֲלֶה עַל דַּעְתְּךְ שֶׁהַחִסָּרוֹן הוּא מִשָּׁמַיִם? אֶלָּא חֲשִׁיבוּת הַשָּׁמַיִם הִיא מִשּׁוּם הַחֲבִיבוּת וְרָצוֹן רַב שהקב"ה רוֹצֶה בָהֶם וַחֲבִיבוּתָם אֶצְלוֹ. שֶׁהֲרֵי אַף עַל גַּב שֶׁהוּא מַתְקִין אוֹתָם בְּכָל יוֹם וָיוֹם, אֵין דּוֹמֶה בְעֵינָיו שֶׁהֵם מְתֻקָּנִים כָּרָאוּי, מִשּׁוּם שֶׁאַהֲבָתָם אֶצְלוֹ, וּרְצוֹנוֹ לְהָאִיר לָהֶם תָּמִיד בְּלִי הֶפְסֵק. שֶׁהֲרֵי הָעוֹלָם הַבָּא מוֹצִיא אוֹרוֹת זוֹהֲרִים כָּל יוֹם וָיוֹם תָּמִיד בְּלִי הֶפְסֵק, כְּדֵי לְהָאִיר לָהֶם תָּמִיד. וְעַל כֵּן ׳לֹא זַכּוּ בְעֵינָיו׳ - ׳לֹא זַכּוּ׳ לְבַדּוֹ לֹא כָתוּב, אֶלָּא ׳לֹא זַכּוּ בְעֵינָיו׳. וּמִשּׁוּם כָּךְ ׳כּוֹנֵן שָׁמַיִם בִּתְבוּנָה׳. מִי ׳הַשָּׁמַיִם׳? - זֶה הַסּוֹד שֶׁל הָאָבוֹת, וְהַסּוֹד שֶׁל הָאָבוֹת זֶהוּ יַעֲקֹב, שֶׁהוּא הַכְּלָלוּת שֶׁלָּהֶם, מִשּׁוּם שֶׁיַּעֲקֹב הוּא הַשֶּׁבַח שֶׁל הָאָבוֹת, וְהוּא עוֹמֵד לְהָאִיר עַל הָעוֹלָם.
בלשון הזוהר
וְהַיְינוּ רָזָא דִּכְתִיב, ׳וְשָׁמַיִם לֹא זַכּוּ בְעֵינָיו׳ (איוב טו, טו). וְכִי סַלְקָא דַעְתָּךְ, דִּגְרִיעוּתָא אִיהוּ מִשָּׁמַיִם, אֶלָּא חֲשִׁיבוּ מִשָּׁמַיִם אִיהוּ, בְּגִין חֲבִיבוּ וּרְעוּ סַגְיָא, דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא רָעֵי בְּהוּ, וַחֲבִיבוּתַיְהוּ לְגַבֵּיהּ. דְּהָא אַף עַל גַּב דְּאִיהוּ מַתְקִין לוֹן כָּל יוֹמָא וְיוֹמָא, לָא דָמֵי בְּעֵינוֹי דְּאִינוּן מִתְתַּקְנָן כְּדְקָא יְאוּת, בְּגִין דִּרְחִימוּתָא דִלְהוֹן לְגַבֵּיהּ, וּרְעוּתֵיהּ לְאַנְהָרָא לוֹן תָּדִיר בְּלָא פְּסִיקוּ. דְּהָא עַלְמָא דְאָתֵי אַפִּיק נְהוֹרִין זְהִירִין כָּל יוֹמָא וְיוֹמָא תָּדִיר בְּלָא פְּסִיקוּ, בְּגִין לְאַנְהָרָא לוֹן תָּדִיר. וְעַל דָּא ׳לא זַכּוּ בְּעֵינָיו׳ - ׳לֹא זַכּוּ׳ בִּלְחוֹדוֹי לָא כְּתִיב, אֶלָּא ׳לא זַכּוּ בְעֵינָיו׳. וּבְגִין כָּךְ, ׳כּוֹנֵן שָׁמַיִם בִּתְבוּנָה׳. מַאן ׳שָׁמַיִם׳ - דָּא הוּא רָזָא דְּאֲבָהָן, וְרָזָא דְּאֲבָהָן דָּא הוּא יַעֲקֹב דְּאִיהוּ כְּלָלָא דִלְהוֹן. בְּגִין דְּיַעֲקֹב תּוּשְׁבַּחְתָּא דְּאֲבָהָן אִיהוּ, וְאִיהוּ קָיְימָא לְאַנְהָרָא עַל עַלְמָא.
יציאת יוסף הצדיק מיעקב - הענף המאיר והזן את העולם
וּמִשּׁוּם שֶׁהוּא הִסְתַּלֵּק לְתוֹךְ הָעוֹלָם הַבָּא, יָצָא מִמֶּנּוּ עָנָף אֶחָד יָפֶה לְמַרְאֶה, וְכָל הָאוֹרוֹת יוֹצְאִים מִמֶּנּוּ וְכָל הַשָּׂבָע וְשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה לְהָאִיר לָאָרֶץ, וּמִי הוּא? זֶה יוֹסֵף הַצַּדִּיק, שֶׁהוּא נוֹתֵן שָׂבָע לְכָל הָעוֹלָם, וְהָעוֹלָם נִזּוֹן מִמֶּנּוּ. וּמִשּׁוּם כָּךְ, כָּל מַה שֶּׁעָשָׂה הקב"ה בָּעוֹלָם, הַכֹּל הוּא בְּסוֹד עֶלְיוֹן, וְהַכֹּל כָּרָאוּי.
בלשון הזוהר
וּבְגִין דְּאִיהוּ אִסְתָּלַּק גּוֹ עַלְמָא דְאָתֵי, נָפַק מִנֵּיהּ עֲנָפָא חָדָא שַׁפִּירָא בְּחֵיזוּ, וְכָל נְהוֹרִין מִינֵיהּ נָפְקִין. וְכָל שָׂבְעָא וּמְשַׁח רְבוּ לְאַנְהָרָא לְאַרְעָא, וּמַאן אִיהוּ. דָּא יוֹסֵף הַצַּדִּיק, דְּאִיהוּ יָהִיב שָׂבְעָא לְכָל עַלְמָא, וְעַלְמָא מִנֵּיהּ אִתְּזָן. וּבְגִין כָּךְ, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא כָּל מַה דְּעָבַד בְּעַלְמָא, כֹּלָּא אִיהוּ בְּרָזָא עִלָּאָה, וְכֹלָּא כְּדְקָא חָזֵי.
ביאת רבי אלעזר - שישים נשימות נוספות בסוד התרדמה
בֵּינְתַיִם בָּא רַבִּי אֶלְעָזָר. כֵּיוָן שֶׁרָאָה אוֹתָם, אָמַר, וַדַּאי שֶׁהַשְּׁכִינָה כָּאן. בַּמָּה עֲסַקְתֶּם? אָמְרוּ לוֹ אֶת כָּל הַמַּעֲשֶׂה. אָמַר, וַדַּאי שֶׁיָּפֶה אָמַר. אֲבָל אוֹתָם שִׁשִּׁים הַנְּשִׁימוֹת, וַדַּאי שֶׁשִּׁשִּׁים נְשִׁימוֹת הֵן שֶׁל חַיִּים, בֵּין לְמַעְלָה בֵּין לְמַטָּה. מִכָּאן וָהָלְאָה יֵשׁ שִׁשִּׁים נְשִׁימוֹת אֲחֵרוֹת שֶׁהֵן כֻּלָּן מִצַּד הַמָּוֶת, וְדַרְגַּת הַמָּוֶת עֲלֵיהֶן, וְנִקְרָאוֹת תַּרְדֵּמָה, וְכֻלָּן טַעַם הַמָּוֶת.
בלשון הזוהר
אַדְהָכִי אֲתָא רִבִּי אֶלְעָזָר, כֵּיוָן דְּחָמָא לוֹן אָמַר, וַדַּאי שְׁכִינְתָּא הָכָא. בְּמַאי עַסְקִיתוּ. אָמְרוּ לֵיהּ כָּל עוֹבָדָא. אָמַר, וַדַּאי שַׁפִּיר קָאֲמַר. אֲבָל אִינוּן שִׁתִּין נִשְׁמֵי, וַדַּאי שִׁתִּין נִשְׁמֵי אִינוּן דְּחַיִּין, בֵּין לְעֵילָא בֵּין לְתַתָּא. מִכָּאן וּלְהָלְאָה, אִיכָּא שִׁתִּין נִשְׁמִין אָחֳרָנִין, דְּאִינוּן כֻּלְּהוּ מִסִּטְרָא דְמוֹתָא, וְדַרְגָּא דְמוֹתָא עֲלַיְיהוּ, וְאִקְרוּן דּוּרְמִיטָא, וְכֻלְּהוּ טַעֲמָא דְמוֹתָא.
דבקות דוד בשישים נשימות החיים - ׳אם אתן שנת לעיני׳
וּמִשּׁוּם כָּךְ דָּוִד הַמֶּלֶךְ הוּא הָיָה נִדְבָּק לְאוֹתָם שִׁשִּׁים הַנְּשִׁימוֹת שֶׁל חַיִּים, וּמִשָּׁם וָהָלְאָה לֹא יָשַׁן כְּלָל. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳אִם אֶתֵּן שְׁנַת לְעֵינָי לְעַפְעַפַּי תְּנוּמָה׳ (תהלים קלב, ד) - וְעַל כֵּן יָפֶה אָמַר, כְּדֵי שֶׁיָּקוּם דָּוִד חַי, בַּצַּד שֶׁל הַחַי, וְלֹא בְּצַד הַמָּוֶת. כֻּלָּם יָשְׁבוּ וְהִשְׁתַּדְּלוּ בַתּוֹרָה וְהִתְחַבְּרוּ יַחַד.
בלשון הזוהר
וּבְגִין כָּךְ דָּוִד מַלְכָּא הֲוָה אִיהוּ מִתְדְּבַּק בְּאִינוּן שִׁתִּין נִשְׁמִין דְּחַיִּין, וּמִתַּמָּן וּלְהָלְאָה לָא נָאִים כְּלַל. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳אִם אֶתֵּן שְׁנָת לְעֵינָי לְעַפְעַפַּי תְּנוּמָה׳ (תהילים קלב, ד) - וְעַל דָּא שַׁפִּיר קָאֲמַר, בְּגִין דְּיָקוּם דָּוִד חַי, בְּסִטְרָא דְחַי וְלָא בְּסִטְרָא דְמוֹתָא. יָתְבוּ כֻּלְּהוּ וְאִשְׁתַּדְּלוּ בְּאוֹרַיְיתָא וְאִתְחַבָּרוּ כְּחֲדָא.
פתיחת רבי אלעזר - שמחת המהימנותא הנראית בארץ בשבח הלילה
פָּתַח רַבִּי אֶלְעָזָר וְאָמַר, ׳ה' אֱלֹהֵי יְשׁוּעָתִי יוֹם צָעַקְתִּי בַלַּיְלָה נֶגְדֶּךְ׳ (שם פח, ד). בֹּא רְאֵה, דָּוִד הַמֶּלֶךְ הָיָה קָם בַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה וּמִשְׁתַּדֵּל בַּתּוֹרָה בְּשִׁירִים וְתִשְׁבָּחוֹת לְשִׂמְחַת הַמֶּלֶךְ וְהַמַּטְרוֹנִיתָא, וְזוֹ הָיְתָה שִׂמְחַת הָאֱמוּנָה בָּאָרֶץ, מִשּׁוּם שֶׁזֶּהוּ הַשֶּׁבַח שֶׁל הַמְּהֵימְנוּתָא שֶׁנִּרְאֶה בָאָרֶץ.
בלשון הזוהר
פָּתַח רִבִּי אֶלְעָזָר וְאָמַר, ׳ה' אֱלֹקֵי יְשׁוּעָתִי יוֹם צָעַקְתִּי בַלַּיְלָה נֶגְדֶּךָ׳ (תהילים פח, ב). תָּא חֲזֵי, דָּוִד מַלְכָּא הֲוָה קָם בְּפַלְגּוּת לֵילְיָא, וְאִשְׁתְּדָּל בְּאוֹרַיְיתָא בְּשִׁירִין וְתוּשְׁבְּחָן, לְחֶדְוָה דְמַלְכָּא וּמַטְרוֹנִיתָא. וְדָא הֲוָה חֶדְוָה דִמְהֵימְנוּתָא בְּאַרְעָא. בְּגִין דְּהַאי אִיהוּ שְׁבָחָא דִמְהֵימְנוּתָא דְּאִתְחֲזֵי בְּאַרְעָא.
שירת המלאכים למעלה כנגד משבח הלילה למטה - העלאת כבודו
שֶׁהֲרֵי לְמַעְלָה פּוֹתְחִים בְּשִׂמְחָה שִׁירָה, כַּמָּה מַלְאָכִים עֶלְיוֹנִים בְּכַמָּה מִינִים שֶׁמְּשַׁבְּחִים בַּלַּיְלָה בְּכָל הַצְּדָדִים. כְּמוֹ כֵן לְמַטָּה בָּאָרֶץ, מִי שֶׁמְּשַׁבֵּחַ אֶת הקב"ה בָּאָרֶץ בַּלַּיְלָה, בּוֹ חָפֵץ הקב"ה. וְכָל אוֹתָם הַמַּלְאָכִים הַקְּדוֹשִׁים שֶׁמְּשַׁבְּחִים אֶת הקב"ה, כֻּלָּם מַקְשִׁיבִים לְאוֹתוֹ שֶׁמְּשַׁבֵּחַ אוֹתוֹ בַּלַּיְלָה בָּאָרֶץ, שֶׁהַשֶּׁבַח הַזֶּה הוּא בִּשְׁלֵמוּת, לְהַעֲלוֹת אֶת כְּבוֹד הקב"ה מִלְּמַטָּה וּלְזַמֵּר בַּשִּׂמְחָה שֶׁל הַיִּחוּד.
בלשון הזוהר
דְּהָא לְעֵילָא פָּתְחֵי בְּחֶדְוָה שִׁירָתָא כַּמָּה מַלְאָכִין עִלָּאִין, בְּכַמָּה זִינִין דְּקָא מְשַׁבְּחָן בְּלֵילְיָא בְּכָל סִטְרִין. כְּהַאי גַּוְונָא לְתַתָּא בְּאַרְעָא, מַאן דִּמְשַׁבַּח לֵיהּ לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּאַרְעָא בְּלֵילְיָא, רָעֵי בֵּיהּ (בעי) קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. וְכָל אִינוּן מַלְאָכִין קַדִּישִׁין דְּקָא מְשַׁבְּחָן לֵיהּ לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, כֻּלְּהוּ צַיְיתִין לְהַהוּא דְקָא מְשַׁבַּח לֵיהּ בְּלֵילְיָא בְּאַרְעָא. דְּהַאי תּוּשְׁבַּחְתָּא אִיהוּ בִּשְׁלִימוּ, לְסַלְקָא יְקָרֵי דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מִתַּתָּא, וּלְזַמְּרָא בְּחֶדְוָה דְּיִחוּדָא.
׳ה' אלהי ישועתי׳ - הקדמת שבח הלילה יוצרת ישועת היום
בֹּא רְאֵה, דָּוִד הַמֶּלֶךְ כָּתַב, ׳ה' אֱלֹהֵי יְשׁוּעָתִי וְגוֹ'׳. ׳ה' אֱלֹהֵי יְשׁוּעָתִי׳, מָתַי הוּא יְשׁוּעָתִי? בְּאוֹתוֹ יוֹם שֶׁהִקְדַּמְתִּי שֶׁבַח בַּלַּיְלָה אֶצְלְךְ, אָז הוּא יְשׁוּעָתִי בַּיּוֹם. וּבֹא רְאֵה, שֶׁהֲרֵי בַּלַּיְלָה, מִי שֶׁמְּשַׁבֵּחַ אֶת רִבּוֹנוֹ בַּשֶּׁבַח שֶׁל הַתּוֹרָה, אָז מִתְחַזֵּק בְּחֹזֶק בַּיּוֹם בְּצַד הַיָּמִין, שֶׁהִנֵּה חוּט אֶחָד יוֹצֵא מִצַּד הַיָּמִין, וְאָז נִמְשָׁךְ עָלָיו וּמִתְגַּבֵּר בּוֹ, וְעַל כֵּן אָמַר ׳ה' אֱלֹהֵי יְשׁוּעָתִי יוֹם צָעַקְתִּי וְגוֹ'׳.
בלשון הזוהר
תָּא חֲזֵי, דָּוִד מַלְכָּא כָּתַב, ׳ה' אֱלֹהֵי יְשׁוּעָתִי וְגוֹ'׳, ׳ה' אֱלֹהֵי יְשׁוּעָתִי׳, אֵימָתַי אִיהוּ יְשׁוּעָתִי. בְּהַהוּא יוֹמָא דְאַקְדֵּמִית תּוּשְׁבַּחְתָּא בְּלֵילְיָא לְגַבָּךְ, כְּדֵין אִיהוּ יְשׁוּעָתִי בִּימָמָא. וְתָּא חֲזֵי, דְּהָא בְּלֵילְיָא, מַאן דִּמְשַׁבַּח לְמָארֵיהּ בְּתוּשְׁבַּחְתָּא דְאוֹרַיְיתָא, כְּדֵין אַתְקַף בִּתְקִיפוּ בִּיְמָמָא בְּסִטְרָא דִּימִינָא. דְּהָא חוּטָא חַד נַפְקָא מִסִּטְרָא דִּימִינָא, וּכְדֵין אִתְמָשַּׁךְ עֲלֵיהּ וְאִתְתַּקַּף בֵּיהּ. וְעַל דָּא אָמַר, ׳ה' אֱלֹהֵי יְשׁוּעָתִי יוֹם צָעַקְתִּי וְגוֹ'׳.
׳לא המתים יהללו יה׳ - קרבת דוד החי לחי העולמים
וּמִשּׁוּם כָּךְ אָמַר, ׳לֹא הַמֵּתִים יְהַלְלוּ יָהּ׳ (תהילים קטו, יז). ׳לֹא הַמֵּתִים׳, מִשּׁוּם שֶׁצָּרִיךְ לְשַׁבֵּחַ חַי לְחַי. וּמֵת לְחַי לֹא כֵן, שֶׁכָּתוּב ׳לֹא הַמֵּתִים יְהַלְלוּ יָהּ׳. וַאֲנַחְנוּ נְבָרֵךְ יָהּ, שֶׁהֲרֵי אָנוּ חַיִּים, וְאֵין לָנוּ חֵלֶק בְּצַד הַמָּוֶת כְּלָל. חִזְקִיָּהוּ אָמַר, ׳חַי חַי הוּא יוֹדֶךְ כָּמוֹנִי, מִשּׁוּם שֶׁחַי מִתְקָרֵב לְחַי׳ (ישעיהו לח, יט). דָּוִד הַמֶּלֶךְ הוּא חַי, וְהַקִּרְבָה שֶׁלּוֹ לְחַי הָעוֹלָמִים, וּמִי שֶׁנִּקְרָב אֵלָיו הוּא חַי. שֶׁכָּתוּב, ׳וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּה' אֱלֹהֵיכֶם חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם׳ (דברים ד, ד). וְכָתוּב, ׳וּבְנָיָהוּ בֶּן יְהוֹיָדָע בֶּן אִישׁ חַי רַב פְּעָלִים מִקַּבְצְאֵל׳ (שמואל ב כג, כ).
בלשון הזוהר
וּבְגִין כָּךְ אָמַר, ׳לא הַמֵּתִים יְהַלְּלוּ יָהּ׳ (תהילים קטו, יז). ׳לא הַמֵּתִים׳, בְּגִין דְּאִצְטְרִיךְ לְשַׁבְּחָא חַי לְחַי. וּמֵת לְחַי לָאו הָכִי, דִּכְתִיב ׳לֹא הַמֵּתִים יְהַלְּלוּ יָהּ׳. וַאֲנַחְנוּ נְבָרֵךְ יָהּ, דְּהָא אֲנַן חַיִּין וְלֵית לָן חוּלָקָא בְּסִטְרָא דְמוֹתָא כְּלַל. חִזְקִיָּהוּ אָמַר, ׳חַי חַי הוּא יוֹדֶךָ כָּמוֹנִי, בְּגִין דְּחַי אִתְקְרַב לְחַי׳ (ישעיהו לח, יט). דָּוִד מַלְכָּא אִיהוּ חַי, וְקוּרְבָא דִילֵיהּ לְחַי הָעוֹלָמִים. וּמַאן דְּאִתְקְרִיב לְגַבֵּיהּ, אִיהוּ חַי. דִּכְתִיב, ׳וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּה' אֱלֹהֵיכֶם חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם׳ (דברים ד, ד). וּכְתִיב, ׳וּבְנָיָהוּ בֶּן יְהוֹיָדָע בֶּן אִישׁ חַי רַב פְּעָלִים מִקַּבְצְאֵל׳ (שמואל ב כג, כ).
׳ואכלת ושבעת וברכת׳
סוד המזונות והזיווגים התלויים בברכה מלמעלה
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.