ממלכת הזוהר · לטעום מן הזוהרפיסקה 1 מתוך 6לשער המעיינים
גודל
רקע
גופן
התחלת מאמצע המאמר · לקריאה מתחילתו ↑
זוהר, פרשת ויגש · מאמר 6

׳ואכלת ושבעת וברכת׳

זוהר ח"א, פרשת ויגש, דף רז:
כ-4 דקות קריאה
על מה המאמר

סוד המזונות והזיווגים התלויים בברכה מלמעלה

׳ואכלת ושבעת וברכת׳ - התמיהה על סדר האכילה לפני הברכה

וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵֽרַכְתָּ.פָּתַח אוֹתוֹ הַיְּהוּדִי אַחֲרָיו וְאָמַר,כתוב ׳וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ אֶת ה' אֱלֹהֶיךְ׳ומשמע מהפסוק כי ציותה התורה לברך רק אחר האכילה, וקשה (דברים ח, י). וְכִי לֹא מְבָרְכִים אֶת הקב"ה טֶרֶם נֹאכַל, וַהֲרֵי יֵשׁ לָנוּ לְהַקְדִּים בַּבֹּקֶר, וּלְסַדֵּר אֶת הַשֶּׁבַח שֶׁלּוֹבתפילה (שֶׁל רִבּוֹנוֹ) כָּרָאוּי, וּלְבָרֵךְ אֶת שְׁמוֹ טֶרֶם שֶׁיְּבָרֵךְ אֶת מִישֶׁהוּ אַחֵר כדי להקדים את ברכת ה' לברכה לכל אדם אחר, ויתר על כן ש בָּעוֹלָם. וְכָתוּב ׳לֹא תֹאכְלוּ עַלודרשו חז"ל הַדָּם׳ (ויקרא יט, כו) - אָסוּר לוֹ לֶאֱכֹל טֶרֶם שֶׁיְּבָרֵךְ אֶת וכעין זה נדרש בברכות י: לא תאכלו על הדם- לא תאכלו קודם שתתפללו על דמכם רִבּוֹנוֹ. וְעַכְשָׁו כָּתוּב ׳וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּומשמע שהברכה היא רק אחר האכילה. וּבֵרַכְתָּ׳?

בלשון הזוהר

פָּתַח הַהוּא יוּדָאי אֲבַתְרֵיהּ וְאָמַר, ׳וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ אֶת ה' אֱלקֶיךָ׳ (דברים ח, י). וְכִי לָא מְבָרְכִינָן לֵיהּ לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עַד לָא נִיכוּל, וְהָא אִית לָן לְאַקְדּוּמֵי בְּצַפְרָא וּלְסִדּוּרֵי שְׁבָחָא דִילֵיהּ (דמאריה) כְּדְקָא יְאוּת, וּלְבָרְכָא בִּשְׁמֵיהּ עַד לָא יְבָרֵךְ לְאַחֲרָא בְּעַלְמָא. וּכְתִיב ׳לא תֹאכֵלוּ עַל הַדָּם׳ (ויקרא יט, כו), אָסוּר לֵיהּ לְמֵיכַל עַד לָא יְבָרֵךְ לְמָארֵיהּ. וְהַשְׁתָּא כְּתִיב ׳וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ׳.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

ברכת היחוד וברכת המזון - השבעת דרגת המהימנותא כדי להזין

אֶלָּא,ב' מיני ברכות יש: אחת זוֹ הַבְּרָכָה שֶׁל תְּפִלַּת הַיִּחוּד, שענין השבח שבתפילה הוא להמשיך מוחין לזו"נ וליעקב ולאה, והמוחין הם מאימא שהיא בחינת עוה"ב שאין בו לא אכילה ושתיה, ולכן אסור לאכול קודם שמתפלל. השניה הברכה של ואכלת ושבעת 'וברכת' זו וְזוֹ בִּרְכַּת הַמָּזוֹן. היא 'במלכות' שעניינה המשכת השפע לעוה"ז, ולכך יברך אחר אכילה ושתיה, לְהַרְאוֹת כְּלַפֵּי דַרְגַּת הַמְּהֵימְנוּתָא שָׂבָע כָּרָאוּי. ושהברכה תהיא מתוך שובע וְאָז צָרִיךְ לְבָרֵךְ אוֹתוֹ את ברכת המזון, ועל ידי זה להמשיך על המלכות שפע ברכות מז"א כָּרָאוּי, שֶׁאוֹתָהּ הַדַּרְגָּה שֶׁלהיינו המלכות א. הָאֱמוּנָה תִּתְרַוֶּהב. וְתִתְבָּרֵךְ,ג. וְתִתְמַלֵּא שִׂמְחָה מֵהַחַיִּים שֶׁלְּמַעְלָה כְּמוֹ שֶׁצָּרִיךְ, כְּדֵי לָתֵת לָנוּ מְזוֹנוֹת.כי כפי שיעור ההודאה והשמחה כך תשפיע המלכות לעוה"ז.

בלשון הזוהר

אֶלָּא, דָּא בִּרְכָתָא דִצְלוֹתָא דְּיִחוּדָא, וְדָא בִּרְכָתָא דִּמְזוֹנָא. לְאַחֲזָאָה לְגַבֵּי דַרְגָּא דִמְהֵימְנוּתָא, שָׂבָע כְּדְקָא יָאוֹת. וּכְדֵין בְּעֵי לְבָרְכָא לֵיהּ כְּדְקָא יְאוּת, דְּהַהוּא דַרְגָּא דִמְהֵימְנוּתָא יִתְרַוֵּי וִיבָרֵךְ, וְיִתְמַלֵּא חֵידוּ מֵחַיִּין דִּלְעֵילָא כְּמָה דְאִצְטְרִיךְ, בְּגִין לְמֵיהַב לָן מְזוֹנֵי.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

קושי מזונות האדם כקריעת ים סוף - תלותם במזל העליון

שֶׁהֲרֵיאמרו חז"ל (פסחים קיז.) קָשִׁים מְזוֹנוֹתָיו שֶׁל אָדָם לִפְנֵילפי שיעור השגת הנבראים, השפעת המזונות קשה להארת המלכות שהיא עומדת 'לפני' הקב"ה (שהוא ז"א) הקב"ה כְּמוֹ קְרִיעַת יַם סוּף. משום שהמלכות היא למטה מהז"א מָה הַטַּעַם? מִשּׁוּם שֶׁהַמָּזוֹן שֶׁל הָעוֹלָם שֶׁלְּמַעְלָה הוּא, היינו מהנהגת המז"ל (א"א) שהיא למעלה מאו"א ונקרא כן על שמוזיל השפעתו אל או"א ומשם אל הז"א, שֶׁשָּׁנִינוּ בָּנִים חַיִּים וּמְזוֹנוֹתפרנסה - תלויים במזל, וענין מזל שהוא בהיכל גבוה יותר מאשר סדרי הדין וְכוּ', וּמִשּׁוּם כָּךְ קָשִׁים לְפָנָיו מְזוֹנוֹת הָעוֹלָם. שֶׁהֲרֵיהנהגה של בְּמַזָּל תָּלוּי הַדָּבָר שֶׁיּוֹצְאִיםונוזלים מִמֶּנּוּ מְזוֹנוֹת וְחַיִּים וּבָנִים. היינו מן המזל לאו"א [שהם ג"ר ] ומהם ליסוד דז"א ומשם למלכות [וראה במו"ק כח.] וּמִשּׁוּם כָּךְ קָשִׁים לְפָנָיו הַמְּזוֹנוֹת שֶׁל הָעוֹלָם, שֶׁהֲרֵי זֶה לֹא עוֹמֵד בִּרְשׁוּתוֹ של המלכות עַדעצמה מהיסוד יובן לפ''ז הטעם ש זיווגם של בני האדם מהחכמה להמתיק את דיניה במלכות, למטה למשוך ולהשפיע את השפעתה שֶׁהוּא יִתְבָּרֵךְ. כְּמוֹ כֵן הַזִּוּוּגִים שֶׁל הָעוֹלָם קָשִׁים לְפָנָיו, וְהַכֹּל מִשּׁוּם שֶׁרְקִיעַ וִילוֹן אֵינוֹ מְשַׁמֵּשׁ כְּלוּם. וְכָל שֶׁכֵּן הַדְּבָרִים הַלָּלוּ שֶׁעוֹמְדִים לְמַעְלָה בְּמָקוֹם אַחֵר, וְעַל כֵּן צָרִיךְ לְהִתְבָּרֵךְ.

בלשון הזוהר

דְּהָא קָשִׁין מְזוֹנָא דְבַר נָשׁ קַמֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, כִּקְרִיעַת יַם סוּף. מַאי טַעְמָא. בְּגִין דִּמְזוֹנָא דְעַלְמָא דִלְעֵילָא הוּא, דִּתְנַן בָּנֵי חַיֵּי וּמְזוֹנֵי וְכוּ', וּבְגִין כָּךְ קַשְׁיָין קַמֵּיהּ מְזוֹנֵי דְעַלְמָא. דְּהָא בְּמַזָּלָא תַּלְיָא מִילְתָא. דְּמִנֵּיהּ נָפְקֵי מְזוֹנֵי וְחַיֵּי וּבָנֵי. וּבְגִין כָּךְ קָשִׁין קַמֵּיהּ מְזוֹנֵי דְעַלְמָא, דְּהָא לָאו בִּרְשׁוּתֵיהּ קָיְימָא, עַד דְּיִתְבָּרֵךְ אִיהוּ. כְּגַוְונָא דָא זִיִוְגִּין דְּעַלְמָא קָשִׁין קַמֵּיהּ, וְכֹלָּא בְּגִין דְּרָקִיעַ וִילוֹן לָא מְשַׁמֵּשׁ כְּלוּם. וְכָל שֶׁכֵּן אִלֵּין מִלִּין דְּקָיְימִין לְעֵילָא בְּאֲתַר אָחֳרָא, וְעַל דָּא אִצְטְרִיךְ לְאִתְבָּרְכָא.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

יציאת הנשמות מן המזל בזיווג הקדוש - וקושי חיבורן מחדש

בֹּא רְאֵה, כָּל הַזִּוּוּגִים שֶׁל הָעוֹלָם קָשִׁים לִפְנֵי הַדַּרְגָּה הַזּוֹ, מִשּׁוּם שֶׁכַּאֲשֶׁר הַזִּוּוּג הַקָּדוֹשׁ נִמְצָא, יוֹצְאוֹת כָּל הַנְּשָׁמוֹת מִתּוֹךְ הַמַּזָּל הַזֶּה לְמַעְלָה, שֶׁהוּא אוֹתוֹ נָהָר שֶׁשּׁוֹפֵעַ וְיוֹצֵא. וְכַאֲשֶׁר הַהִשְׁתּוֹקְקוּת נִמְצֵאת מִלְּמַטָּה לְמַעְלָה, אָז פּוֹרְחוֹת הַנְּשָׁמוֹת, וְנִתָּנוֹת כֻּלָּן כְּלוּלוֹת זָכָר וּנְקֵבָה יַחַד בַּדַּרְגָּה הַזּוֹ. וְאַחַר כָּךְ הוּא מַפְרִיד אוֹתָן, כָּל אַחַת וְאַחַת לִמְקוֹמָהּ כָּרָאוּי לָהּ. וְאַחַר כָּךְ קָשִׁים לִפְנֵי הַדַּרְגָּה הַזּוֹ לְחַבֵּר אוֹתָם כְּבָרִאשׁוֹנָה, מִשּׁוּם שֶׁאֵין מִתְחַבְּרִים, רַק בְּאוֹתָם דַּרְכֵי הָאָדָם, וְהַכֹּל תְּלוּיִים לְמַעְלָה. וְעַל כֵּן קָשִׁים לְפָנָיו כִּקְרִיעַת יַם סוּף. שֶׁהֲרֵי קְרִיעַת הַיָּם שֶׁיִּפָּתְחוּ בוֹ שְׁבִילִים הִיא לְמַעְלָה, וּכְמוֹ שֶׁנִּפְתָּחִים בּוֹ שְׁבִילִים וּדְרָכִים, כָּךְ נִבְקָע וְנִפְתָּח. וּמִשּׁוּם כָּךְ הַכֹּל תָּלוּי לְמַעְלָה, וּצְרִיכִים לְבָרֵךְ אוֹתוֹ וְלָתֵת לוֹ חֹזֶק מִלְּמַטָּה כְּדֵי שֶׁיִּתְבָּרֵךְ מִלְמַעְלָה וְיִתְחַזֵּק כָּרָאוּי. וְעַל כֵּן כָּתוּב ׳וּבֵרַכְתָּ אֶת ה'׳, דַּוְקָא אֶת.

בלשון הזוהר

תָּא חֲזֵי, כָּל זִווּגִין דְּעַלְמָא קָשִׁין קַמֵּיהּ הַאי דַרְגָא, בְּגִין דְּכַד הַאי זִוּוּגָא קַדִּישָׁא אִשְׁתַּכַּח, כָּל נִשְׁמָתִין נָפְקִין מִגּוֹ הַאי מַזָּלָא לְעֵילָא, דְּאִיהוּ הַהוּא נָהָר דְּנָגִיד וְנָפִיק. וְכַד תִּיאוּבְתָּא אִשְׁתַּכַּח מִלְרַע לְעֵילָא, כְּדֵין פָּרְחִין נִשְׁמָתִין, וְאִתְיְיהִיבוּ כֻּלְּהוּ כְּלִילָן דְּכַר וְנוּקְבָא כְּחֲדָא בְּהַאי דַרְגָּא. וּלְבָתַר אִיהוּ פָּרִישׁ לוֹן כָּל חַד וְחַד לְאַתְרֵיהּ כְּדְקָא חָזֵי לֵיהּ. וּלְבָתַר קָשִׁין קַמֵּי הַאי דַרְגָּה לְחַבְּרָא לוֹן כְּקַדְמִיתָא, בְּגִין דְּלָא מִתְחַבְּרָן, בַּר כְּאִינוּן אָרְחֵי דְבַּר נָשׁ, וְכֹלָּא לְעֵילָא תַּלְיָין. וְעַל דָּא קָשִׁין קַמֵּיהּ כִּקְרִיעַת יַם סוּף. דְּהָא קְרִיעַת יַמָּא לְאִתְפַּתְּחָא בֵּיהּ שְׁבִילִין, לְעֵילָא אִיהוּ. וּכְמָה דְּמִתְפַּתְּחִין שְׁבִילִין וְאוֹרְחִין בֵּיהּ, הָכִי אִתְבַּקַּע וְאִתְפַּתַּח. וּבְגִין כָּךְ כֹּלָּא תַּלְיָא לְעֵילָא, וּבְעִינָן לְבָרְכָא לֵיהּ, וּלְמֵיהַב לֵיהּ תּוּקְפָא מִתַּתָּא, בְּגִין דְּיִתְבָּרְכָא מִלְּעֵילָא, וְיִתְתַּקַּף כְּדְקָא חָזֵי. וְעַל דָּא כְּתִיב, ׳וּבֵרַכְתָּ אֶת ה'׳, אֶת דַּיְיקָא.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

הראיית שובע כלפי הקדושה ורעב כלפי הסטרא אחרא

וּכְלַפֵּי הַמָּקוֹם הַזֶּה צָרִיךְ לְהַרְאוֹת לְפָנָיו שֹׂבַע וְהֶאָרַת פָּנִים. וּכְלַפֵּי הַסִּטְרָא אַחֲרָא, בִּזְמַן שֶׁהִיא שׁוֹלֶטֶת בָּעוֹלָם, צָרִיךְ לְהַרְאוֹת לְפָנָיו רָעָב, שֶׁאוֹתָהּ הַדַּרְגָּה הִיא שֶׁל רָעָב, וְרָאוּי לְהַרְאוֹת לְפָנֶיהָ רָעָב וְלֹא שָׂבָע, הוֹאִיל וְהַשָּׂבָע לֹא שׁוֹלֵט בָּעוֹלָם. וְעַל כֵּן ׳וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ אֶת ה' אֱלֹהֶיךְ׳ - אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, כָּךְ זֶה וַדַּאי וְכָךְ צָרִיךְ!

בלשון הזוהר

וּלְגַבֵּי הַאי אֲתַר, אִצְטְרִיךְ לְאַחֲזָאָה קַמֵּיהּ שָׂבְעָא וּנְהִירוּ דְאַנְפִּין. וּלְגַבֵּי סִטְרָא אָחֳרָא, בְּזִמְנָא דְאִיהִי שָׁלְטָא בְּעַלְמָא, בְּעֵי לְאַחֲזָאָה קַמֵּיהּ כַּפְנָא. דְּהַהוּא דַרְגָּא רָעָב אִיהוּ, וְאִתְחֲזֵי לְאַחֲזָאָה קַמֵּיהּ כַּפְנָא וְלָא שׂוֹבְעָא, הוֹאִיל וְשָׂבָע לָא שָׁלְטָא בְּעַלְמָא. וְעַל דָּא, ׳וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ אֶת ה'׳ אֱלֹקֶיךָ. אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר, הָכִי הוּא וַדַּאי, וְהָכִי אִצְטְרִיךְ.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

קרבת יוסף ויהודה - ריבוי השלום למעלה ולמטה

אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, אַשְׁרֵיהֶם הַצַּדִּיקִים שֶׁקִּרְבָתָם הִיא שָׁלוֹם בָּעוֹלָם, מִשּׁוּם שֶׁיּוֹדְעִים לְיַחֵד אֶת הַיִּחוּד וּמְקָרְבִים קִרְבָה לְהַרְבּוֹת שָׁלוֹם בָּעוֹלָם. שֶׁהֲרֵי יוֹסֵף וִיהוּדָה בְּטֶרֶם הִתְקָרְבוּ זֶה עִם זֶה, לֹא הָיָה שָׁלוֹם. כֵּיוָן שֶׁהִתְקָרְבוּ יוֹסֵף וִיהוּדָה יַחַד, אָז הִרְבּוּ שָׁלוֹם בָּעוֹלָם, וְהַשִּׂמְחָה נוֹסְפָה לְמַעְלָה וּלְמַטָּה, כְּמוֹ שֶׁהַקִּרְבָה שֶׁל יְהוּדָה וְיוֹסֵף, וְכָל הַשְּׁבָטִים נִמְצְאוּ יַחַד עִם יוֹסֵף. וְאוֹתָהּ הַקִּרְבָה הִרְבְּתָה שָׁלוֹם בָּעוֹלָם, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ שֶׁכָּתוּב ׳וַיִּגַּשׁ אֵלָיו יְהוּדָה׳.

בלשון הזוהר

אָמַר רִבִּי יְהוּדָה, זַכָּאִין אִינוּן צַדִּיקַיָּיא דְּקוּרְבָא דִּלְהוֹן אִיהוּ שְׁלָמָא בְּעַלְמָא, בְּגִין דְּיָדְעֵי לְיַחֲדָא יִחוּדָא, וּמְקַרְבֵי קוּרְבָא לְאַסְגָּאָה שְׁלָמָא בְּעַלְמָא. דְּהָא יוֹסֵף וִיהוּדָה עַד לָא אִתְקְרִיבוּ דָּא עִם דָּא, לָא הֲוָה שְׁלָמָא. כֵּיוָן דְּאִתְקְרִיבוּ יוֹסֵף וִיהוּדָה כְּחֲדָא, כְּדֵין אַסְגִּיאוּ שְׁלָמָא בְּעַלְמָא, וְחֵידוּ אִתּוֹסַף לְעֵילָא וְתַתָּא, כְּמָה דְּקוּרְבָא דִּיהוּדָה וְיוֹסֵף וְכֻלְּהוּ שִׁבְטִין אִשְׁתַּכָּחוּ כְּחֲדָא בֵּיהּ בְּיוֹסֵף. וְהַהוּא קוּרְבָא אַסְגֵּי שְׁלָמָא בְּעַלְמָא, כְּמָה דְאוֹקִימְנָא, דִּכְתִיב, ׳וַיִּגַּשׁ אֵלָיו יְהוּדָה׳.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו
המאמר הבא

׳ולא יכול יוסף להתאפק׳

צדיק המפרנס העולם וייחוד ישראל עם קונם

להמשיך לקרוא

הודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.

להצטרף לקבוצת הזוהר היומי

המייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.