דוד עומד חי אצל חי בחצות - ולא טעם מוות
ויגש · שישים נשימות דוד המלך - סוד חיותו הנצחית וכוח שבח הלילה · מאמר 5 · פיסקה 6 · דף רז ע"א
לשון הזוהר
בְּגִין דְּכַד אִתְפְּלִיג לֵילְיָא וּקְדוּשָּׁה עִלָּאָה אִתְעַר, וּבַר נָשׁ דְּנָאִים בְּעַרְסֵיהּ וְלָא אִתְעַר לְאַשְׁגָּחָא בִּיקָרָא דְמָארֵיהּ. הָא אִיהוּ אִתְקַשַּׁר בְּרָזָא דְמוֹתָא וּמִתְדַּבַּק בְּאֲתַר אָחֳרָא, וְעַל דָּא דָּוִד מַלְכָּא הֲוָה קָאִים לְאַשְׁגָּחָא בִּיקָרָא דְמָארֵיהּ תָּדִיר. חַי לְגַבֵּי חַי, וְלָא נָאִים בְּשֵׁינְתָא לְטָעֲמָא טַעְמָא דְמוֹתָא. וּבְגִין כָּךְ, הֲוָה מִתְנַמְנֵם כְּסוּס שִׁתִּין נִשְׁמֵי, וְלָא בִּשְׁלִימוּ.
תרגום
מִשּׁוּם שֶׁכַּאֲשֶׁר נֶחֱלָק הַלַּיְלָה וְהַקְּדֻשָּׁה הָעֶלְיוֹנָה מִתְעוֹרֶרֶת, וְאָדָם שֶׁיָּשֵׁן בְּמִטָּתוֹ וְלֹא מִתְעוֹרֵר לְהַשְׁגִּיחַ בִּכְבוֹד רִבּוֹנוֹ, הִנֵּה הוּא נִקְשָׁר בְּסוֹד הַמָּוֶת, וְנִדְבָּק לְמָקוֹם אַחֵר, וְעַל כֵּן דָּוִד הַמֶּלֶךְ הָיָה עוֹמֵד לְהַשְׁגִּיחַ בִּכְבוֹד רִבּוֹנוֹ תָּמִיד, חַי אֵצֶל חַי, וְלֹא נִרְדַּם בַּשֵּׁנָה לִטְעֹם טַעַם הַמָּוֶת, וּמִשּׁוּם כָּךְ הָיָה מִתְנַמְנֵם כְּמוֹ סוּס, שִׁשִּׁים נְשִׁימוֹת, וְלֹא בִּשְׁלֵמוּת.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: בגין דכד אתפליג ליליא וקדושה עלאה אתער, ובר נש דנאים בערסיה ולא אתער לאשגחא ביקרא דמאריה. הא איהו אתקשר ברזא דמותא ומתדבק באתר אחרא, ועל דא דוד מלכא הוה קאים לאשגחא ביקרא דמאריה תדיר. חי לגבי חי, ולא נאים בשינתא לטעמא טעמא דמותא. ובגין כך, הוה מתנמנם כסוס שתין נשמי, ולא בשלימו.
התרגום: משום שכאשר נחלק הלילה והקדשה העליונה מתעוררת, ואדם שישן במטתו ולא מתעורר להשגיח בכבוד רבונו, הנה הוא נקשר בסוד המות, ונדבק למקום אחר, ועל כן דוד המלך היה עומד להשגיח בכבוד רבונו תמיד, חי אצל חי, ולא נרדם בשנה לטעם טעם המות, ומשום כך היה מתנמנם כמו סוס, ששים נשימות, ולא בשלמות.
מן המפרשים
אור יקר: דוד מלכא הוה מתדבק באינון שתיו נשמי דחיין, ומתמן ולהלאה לא נאים כלל, הה״ד (תהלים קלב) אם אתן שנת לעיני לעפעפי תמונה, וע״ד שפיר קאמר בגין דיקום דוד חי בסטרא דתיי ולא בסטרא דמותא, יתבו כולהו ואשתדלו ואתחברו כחדא. פתח.
הסולם: בגין דכד אתפליג וכו': משום כשנחצה הלילה, וקדושה העליונה נתעורר, ואדם הישן במטתו אינו מתעורר, דהיינו שאינו מקיץ משנתו, להשגיח בכבוד רבונו, הרי הוא מתקשר בסוד המות, ומתדבק במקום אחר, בס"א. ועל כן היה קם תמיד דוד המלך בחצות לילה,…