ממלכת הזוהר › זוהר › בלק › מאמר 28: ׳כי תצור אל עיר׳ - הגנת עמלי התורה, וכיסוי יוסף ורחל מעין הרע

׳כי תצור אל עיר׳ - הגנת עמלי התורה, וכיסוי יוסף ורחל מעין הרע

בלק · מאמר 28 · 12 פסקאות · מתחיל בדף רב ע"א

  1. ׳כי תצור אל עיר׳ - נרות מאירין בכל דבר שבתורה (רב ע"א)
    תו פתח ואמר, ׳כי תצור אל עיר ימים רבים להלחם עליה לתפשה וגו'׳ , כמה טבין אינון ארחין ושבילין דאורייתא, דהא בכל מלה ומלה, אית כמה עיטין, כמה טבין לבני נשא, כמה מרגלאן… לדף הפיסקה
  2. ׳והיה כעץ׳ - שבעה חלקי האילן כנגד שבעה פנים שבתורה (רב ע"א)
    מאן דאשתדל בה, מה כתיב ביה, ׳כי אם בתורת יהו"ה חפצו ובתורתו יהגה יומם ולילה׳ , ׳והיה כעץ׳ - אמאי דא סמיך לדא. אלא מאן דאשתדל באורייתא ׳יומם ולילה׳, לא ליהוי כאעא יבישא,… לדף הפיסקה
  3. ׳לא תשחית את עצה׳ - אזהרת המשחית על תלמיד חכם (רב ע"א)
    תא חזי, כמה חביבין אינון דמשתדלי באורייתא קמי קודשא בריך הוא, דאפילו בזמנא דדינא תליא בעלמא, ואתייהיב רשו למחבלא לחבלא, קודשא בריך הוא פקיד ליה עלווייהו, על אינון דקא… לדף הפיסקה
  4. נותן עצה לעיר - ותורתו מזון לשכינה יותר מקרבנות (רב ע"א)
    דבר אחר את עצה, ההוא דיהיב עיטא למתא, לאשתזבא מן דינא, ואוליף לון ארחא דיהכון בה, ועל דא ׳לא תשחית את עצה לנדוח עליו גרזן׳ - לנדחא עליה דינא, ולא לאושטא עליה חרבא… לדף הפיסקה
  5. משחרב בית המקדש - חידושי תורה שבפיו תחת הקרבנות (רב ע"א)
    בקרבן מה כתיב. ׳אכלתי יערי עם דבשי אכלו רעים׳ - ומיומא דאתחרב בי מקדשא, ובטלו קרבנין, לית ליה לקודשא בריך הוא, אלא אינון מלין דאורייתא, ואורייתא דאתחדשא בפומיה, בגין כך… לדף הפיסקה
  6. ׳כי האדם עץ השדה׳ - והמצור הוא דרגת התשובה (רב ע"ב)
    ׳כי האדם עץ השדה׳ - דא אקרי אדם דאשתמודע עילא ותתא. ׳עץ השדה׳, אילנא רברבא ותקיף דההוא ׳שדה אשר ברכו יהו"ה׳ - סמיך עליה, אילן דאשתמודע לההוא שדה תדיר. ׳לבא מפניך במצור׳… לדף הפיסקה
  7. מקבלי העצה מתכפרין - ועמלי התורה אילנות גדולים בעולם (רב ע"ב)
    וכיון דעיטא דא נטלין, אנא מכפר לחובייהו ואתקבלן ברעוא לקמאי. וכל דא פקיד קודשא בריך הוא, על אינון דמשתדלי באורייתא. בגין כך זכאין אינון דקא משתדלי באורייתא, אינון… לדף הפיסקה
  8. אילנות ומעין שנטע הקב"ה - הנקראים נציבות רבי פנחס (רב ע"ב)
    חמו, מה עבד קודשא בריך הוא דנטע אילין אילנין, זכאה ארחא דא, ולא די אילנא חדא, אלא תלתא אילנין רברבין, פריסן ענפין לכל סטר, עבד לן קודשא בריך הוא. יהא רעוא קמי שמיא, דלא… לדף הפיסקה
  9. יוסף שהקדים לפני רחל - פרש גופו וכיסה על אמו (רב ע"ב)
    כד סגידו כלהון, מה כתיב. ותגשנה ׳השפחות הנה וילדיהן ותשתחוין׳ - ולבתר כתיב, ׳ותגש גם לאה וילדיה וישתחוו ואחר נגש יוסף ורחל וגו'׳. והא יוסף לבתרייתא הוה, ורחל לקמיה. אלא… לדף הפיסקה
  10. ׳שוכן לשבטיו׳ - יוסף ובנימין שאין עין רעה שולטת בהם (רב ע"ב)
    כגוונא דא, ׳וישא בלעם את עיניו׳ - עינו כתיב, ההוא עינא בישא דבעא לאסתכלא עלייהו. ׳וירא את ישראל שוכן לשבטיו׳ - מהו ׳שוכן לשבטיו׳. אלא שבטא דיוסף הוה תמן, ושבטא דבנימין.… לדף הפיסקה
  11. רחל שפרשה כנפיה על בניה - ושב אותו רשע לאחור (רב ע"ב)
    אמר ההוא רשע, אנא אעבר שורה דא, דלא אתקיים, ואנא אסתכל כדקא יאות. רחל הות תמן, חמאת דעינא דההוא רשע משננא לאבאשא, מה עבדת. נפקת ופרישת גדפהא עלייהו, וחפאת על ברהא. הדא… לדף הפיסקה
  12. כיסוי הבן על אמו - וכיסוי האם על בניה לדורות (רב ע"ב)
    בקדמיתא ברא חפא על אמיה. והשתא אימא חפאת על ברא. אמר קודשא בריך הוא, בההיא שעתא דחפא איהו על רחל אמיה, דלא ישלוט עינא דההוא רשע עלה, חייך, בשעתא דייתי עינא בישא אחרא… לדף הפיסקה