׳שוכן לשבטיו׳ - יוסף ובנימין שאין עין רעה שולטת בהם
בלק · ׳כי תצור אל עיר׳ - הגנת עמלי התורה, וכיסוי יוסף ורחל מעין הרע · מאמר 28 · פיסקה 10 · דף רב ע"ב
לשון הזוהר
כְּגַוְונָא דָּא, ׳וַיִּשָּׂא בִּלְעָם אֶת עֵינָיו׳ - עֵינוֹ כְּתִיב, הַהוּא עֵינָא בִּישָׁא (תרין עיינין הוי זקיף, אלא בשעתא) דְּבָּעָא לְאִסְתַּכְּלָא עָלַיְיהוּ. ׳וַיַּרְא אֶת יִשְׂרָאֵל שׁוֹכֵן לִשְׁבָטָיו׳ - מַהוּ ׳שׁוֹכֵן לִשְׁבָטָיו׳. אֶלָּא שִׁבְטָא דְּיוֹסֵף הֲוָה תַּמָּן, וְשִׁבְטָא דְּבִנְיָמִין. שִׁבְטָא דְּיוֹסֵף, דְּלָא שַׁלְטָא בְּהוּ עֵינָא בִּישָׁא, דִּכְתִּיב, ׳בֵּן פּוֹרָת יוֹסֵף׳ (בראשית מט, כב) - מַאן ׳בֵּן פּוֹרָת׳. דְּאִתְסְגֵי לְכַסָּאָה עַל אִמֵּיהּ. ׳בֵּן פּוֹרָת עֲלֵי עָיִן׳ - דְּלָא שַׁלְטָא בֵּיהּ עֵינָא בִּישָׁא. שִׁבְטָא דְּבִנְיָמִין, דִּכְתִּיב בֵּיהּ ׳וּבֵין כְּתֵפָיו שָׁכֵן׳ (דברים לג, יב) - וּכְתִיב ׳יִשְׁכּוֹן לָבֶטַח׳ (דברים לג, יב) - מַאי לָבֶטַח. דְּלָא דָּחִיל מֵעֵינָא בִּישָׁא, וְלָא דָּחִיל מִפְּגָעִין בִּישִׁין.
תרגום
כְּמוֹ זֶה, ׳וַיִּשָּׂא בִלְעָם אֶת עֵינָיו (במדבר כד, ב)׳ - עֵינוֹ כָּתוּב, אוֹתָהּ עַיִן רָעָה (שְׁתֵּי עֵינַיִם הָיָה זוֹקֵף. אֶלָּא בְּשָׁעָה) שֶׁרָצָה לְהִסְתַּכֵּל עֲלֵיהֶם. ׳וַיַּרְא אֶת יִשְׂרָאֵל שֹׁכֵן לִשְׁבָטָיו׳ - מַה זֶּה שֹׁכֵן לִשְׁבָטָיו? אֶלָּא שֵׁבֶט יוֹסֵף הָיָה שָׁם וְשֵׁבֶט בִּנְיָמִין. שֵׁבֶט יוֹסֵף שֶׁלֹּא שׁוֹלֶטֶת בָּהֶם עַיִן הָרָע, שֶׁכָּתוּב (שם מט) ׳בֵּן פֹּרָת יוֹסֵף׳ - מַה זֶּה ׳בֵּן פֹּרָת יוֹסֵף (בראשית מט, כב)׳? שֶׁהִתְגַּדֵּל לְכַסּוֹת עַל אִמּוֹ. ׳בֵּן פֹּרָת עֲלֵי עָיִן׳ - שֶׁלֹּא שָׁלְטָה בּוֹ עַיִן הָרָע. שֵׁבֶט בִּנְיָמִין, שֶׁכָּתוּב בּוֹ (דברים לג) ׳וּבֵין כְּתֵפָיו שָׁכֵן (דברים לג, יב)׳ - וְכָתוּב ׳יִשְׁכֹּן לָבֶטַח׳ - מַה זֶּה לָבֶטַח? שֶׁלֹּא פוֹחֵד מֵעַיִן הָרָע וְלֹא פוֹחֵד מִפְּגָעִים רָעִים.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: כגוונא דא, ׳וישא בלעם את עיניו׳ - עינו כתיב, ההוא עינא בישא (תרין עיינין הוי זקיף, אלא בשעתא) דבעא לאסתכלא עלייהו. ׳וירא את ישראל שוכן לשבטיו׳ - מהו ׳שוכן לשבטיו׳. אלא שבטא דיוסף הוה תמן, ושבטא דבנימין. שבטא דיוסף, דלא שלטא בהו עינא בישא, דכתיב, ׳בן פורת יוסף׳ (בראשית מט, כב) - מאן ׳בן פורת׳. דאתסגי לכסאה על אמיה. ׳בן פורת עלי עין׳ - דלא שלטא ביה עינא בישא. שבטא דבנימין, דכתיב ביה ׳ובין כתפיו שכן׳ (דברים לג, יב) - וכתיב ׳ישכון לבטח׳ (דברים לג, יב) - מאי לבטח. דלא דחיל מעינא בישא, ולא דחיל מפגעין בישין.
התרגום: כמו זה, ׳וישא בלעם את עיניו (במדבר כד, ב)׳ - עינו כתוב, אותה עין רעה (שתי עינים היה זוקף. אלא בשעה) שרצה להסתכל עליהם. ׳וירא את ישראל שכן לשבטיו׳ - מה זה שכן לשבטיו? אלא שבט יוסף היה שם ושבט בנימין. שבט יוסף שלא שולטת בהם עין הרע, שכתוב (שם מט) ׳בן פרת יוסף׳ - מה זה ׳בן פרת יוסף (בראשית מט, כב)׳? שהתגדל לכסות על אמו. ׳בן פרת עלי עין׳ - שלא שלטה בו עין הרע. שבט בנימין, שכתוב בו (דברים לג) ׳ובין כתפיו שכן (דברים לג, יב)׳ - וכתוב ׳ישכן לבטח׳ - מה זה לבטח? שלא פוחד מעין הרע ולא פוחד מפגעים רעים.
מן המפרשים
אור החמה: ההוא עינא בישא וכו' הענין כי המציאות העליון יש שני עינים לחיצונים הא' היא מציאות ההנהגה היפה שהיא משתמשת גם בחיצונים לצורך העולם שלא לחנם נבראו וזו היא ההנהגה בינונית שעין זה אשר להם אינה פוגמת למעלה אלא רואה ומשגחת כפי אשר…
קרני אור: תרין עיינין הוה זקיף תרין עיינין הוה זקיף כו'. אינו מובן:
הסולם: כגוונא דא וישא וכו': כעין זה, וישא בלעם את עיניו , עינו כתוב, היינו אותו עין הרע שרצתה להסתכל עליהם. דהיינו שעורר עליהם הקליפה הרעה הנקראת עין הרע. וירא את ישראל שוכן לשבטיו . מהו שוכן לשבטיו. ומשיב, אלא שבט יוסף ושבט בנימין…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: