רחל שפרשה כנפיה על בניה - ושב אותו רשע לאחור
בלק · ׳כי תצור אל עיר׳ - הגנת עמלי התורה, וכיסוי יוסף ורחל מעין הרע · מאמר 28 · פיסקה 11 · דף רב ע"ב
לשון הזוהר
אָמַר הַהוּא רָשָׁע, אֲנָא אַעְבָּר שׁוּרָה דָּא, דְּלָא אִתְקְיָּים, וַאֲנָא אִסְתָּכַּל כַּדְּקָא יָאוּת. רָחֵל הֲוַת תַּמָּן, חָמָאת דְּעֵינָא דְּהַהוּא רָשָׁע מְשַׁנְּנָא לְאַבְאָשָׁא, מַה עַבְדַת. נַפְקַת וּפְרִישַׁת גַּדְפָהָא עָלַיְיהוּ, וְחַפָאת עַל בְּרָהָא. הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳וַיִּשָּׂא בִלְעָם אֶת עֵינָיו וַיַּרְא אֶת יִשְׂרָאֵל׳ - כֵּיוָן דְּחָמָא רוּחַ דְּקוּדְשָׁא, עֵינָא מְשַׁנְּנָא, מִיַּד ׳וַתְּהִי עָלָיו רוּחַ אֱלֹהִים׳ - עַל מַאן. עַל יִשְׂרָאֵל. דְּפָרִישׂ גַּדְפּוֹי, וְחָפָּא עֲלֵיהוֹן. וּמִיַּד תָּב הַהוּא רָשָׁע לַאֲחוֹרָא.
תרגום
אָמַר אוֹתוֹ רָשָׁע, אֲנִי אַעֲבִיר חוֹמָה זוֹ שֶׁלֹּא תַעֲמֹד, וַאֲנִי אֶסְתַּכֵּל כְּמוֹ שֶׁצָּרִיךְ. רָחֵל הָיְתָה שָׁם, רָאֲתָה שֶׁעַיִן אוֹתוֹ רָשָׁע שְׁנוּנָה לְהַזִּיק. מֶה עָשְׂתָה? יָצְאָה וּפָרְשָׂה כְנָפֶיהָ עֲלֵיהֶם וְכִסְּתָה עַל בָּנֶיהָ. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳וַיִּשָּׂא בִלְעָם אֶת עֵינָיו וַיַּרְא אֶת יִשְׂרָאֵל׳ (במדבר כד, ב) - כֵּיוָן שֶׁרָאֲתָה רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, עַיִן שְׁנוּנָה, מִיָּד - ׳וַתְּהִי עָלָיו רוּחַ אֱלֹהִים׳ - עַל מִי? עַל יִשְׂרָאֵל. שֶׁפָּרְשָׂה כְנָפֶיהָ וְכִסְּתָה עֲלֵיהֶם, וּמִיָּד שָׁב אוֹתוֹ רָשָׁע לְאָחוֹר.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: אמר ההוא רשע, אנא אעבר שורה דא, דלא אתקיים, ואנא אסתכל כדקא יאות. רחל הות תמן, חמאת דעינא דההוא רשע משננא לאבאשא, מה עבדת. נפקת ופרישת גדפהא עלייהו, וחפאת על ברהא. הדא הוא דכתיב ׳וישא בלעם את עיניו וירא את ישראל׳ - כיון דחמא רוח דקודשא, עינא משננא, מיד ׳ותהי עליו רוח אלהים׳ - על מאן. על ישראל. דפריש גדפוי, וחפא עליהון. ומיד תב ההוא רשע לאחורא.
התרגום: אמר אותו רשע, אני אעביר חומה זו שלא תעמד, ואני אסתכל כמו שצריך. רחל היתה שם, ראתה שעין אותו רשע שנונה להזיק. מה עשתה? יצאה ופרשה כנפיה עליהם וכסתה על בניה. זהו שכתוב ׳וישא בלעם את עיניו וירא את ישראל׳ (במדבר כד, ב) - כיון שראתה רוח הקדש, עין שנונה, מיד - ׳ותהי עליו רוח אלהים׳ - על מי? על ישראל. שפרשה כנפיה וכסתה עליהם, ומיד שב אותו רשע לאחור.
מן המפרשים
קרני אור: אנא אעבר שורה דא אנא אעבר שורה דא. ר"ל אנא אעבר לון מעולם:
הסולם: אמר ההוא רשע וכו': אמר אותו רשע, אני אעביר ואבטל שורה זו, של שבט יוסף ושבט בנימין, שלא יתקיימו בעולם, ואני אסתכל עליהם בעין רעה שלי כראוי. רחל היתה שם, ראתה שעינו של אותו רשע שנונה להזיק, מה עשתה. יצאה ופרשה כנפיה עליהם, וכיסה…
נפש דוד: אעבר שורה דא: ר"ל שורה זו של דגל אפרים שבו היה בני יוסף - אפרים ומנשה - ובנימין, והן לשבטיו הידועים שאין העין שולטת בהם ורצה לשום עינו בשאר דגלים ומיד " ותהי עליו כו' לחפייא עליהון". וז"ש "דלא אתקיים" , שבשורה זו לא יתקיים…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: