׳לא תשחית את עצה׳ - אזהרת המשחית על תלמיד חכם
בלק · ׳כי תצור אל עיר׳ - הגנת עמלי התורה, וכיסוי יוסף ורחל מעין הרע · מאמר 28 · פיסקה 3 · דף רב ע"א
לשון הזוהר
תָּא חֲזֵי, כַּמָה חֲבִיבִין אִינּוּן דְּמִשְׁתַּדְּלֵי בְּאוֹרַיְיתָא קַמֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, דְּאֲפִילּוּ בְּזִמְנָא דְּדִינָא תַּלְיָא בְּעָלְמָא, וְאִתְיְיהִיב רְשׁוּ לִמְחַבְּלָא לְחַבְּלָא, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא פָּקִיד לֵיהּ עִלָוַויְיהוּ, עַל אִינּוּן דְּקָא מִשְׁתַּדְּלֵי בְּאוֹרַיְיתָא. וְהָכִי אָמַר לֵיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, ׳כִּי תָצוּר אֶל עִיר׳ - בְּגִין חוֹבֵיהוֹן סַגִּיאִין דְּחָטָּאן לְקַמָּאי, וְאִתְחַיְּיבוּ בְּדִינָא. ׳יָמִים רַבִּים׳ - מַאי רַבִּים. (תלתא יומא, דא בתר דא, אקרי ׳ימים רבים׳, אוף הכא ׳כי תצור על עיר, ימים רבים׳) תְּלָתָא יוֹמִין, דָּא בָּתַר דָּא, דְּאִשְׁתְּמוֹדְעָא דֶבֶר בְּמָתָא. מְנָלָן דְּיָמִים רַבִּים תְּלָתָא יוֹמִין אִינּוּן, דִּכְתִּיב, ׳וְאִשָּׁה כִּי יָזוּב זוֹב דָּמָהּ יָמִים רַבִּים׳ (ויקרא טו, כה) - וְכִי ׳יָמִים רַבִּים׳ אִינּוּן. אֶלָּא תְּלָתָא יוֹמִין דָּא בָּתַר דָּא, אִקְרֵי ׳יָמִים רַבִּים׳. אוּף הָכִי ׳כִּי תָצוּר אֶל עִיר יָמִים רַבִּים׳ - תְּלָתָא יוֹמִין דָּא בָּתַר דָּא, דְּאִשְׁתְּמוֹדְעָא דֶּבֶר בְּמָתָא. תָּא וְאַפְקִיד לָךְ עַל (כל) בְּנֵי בֵּיתִי. ׳לֹא תַּשְׁחִית אֶת עֵצָהּ׳ - דָּא תַּלְמִיד חָכָם דְּאִיהוּ בְּמָתָא, דְּאִיהוּ אִילָנָא דְּחַיֵּי, אִילָנָא דְּיָהִיב אִיבִין.
תרגום
בֹּא וּרְאֵה כַּמָּה חֲבִיבִים אוֹתָם שֶׁמִּשְׁתַּדְּלִים בַּתּוֹרָה לִפְנֵי הקב"ה, שֶׁאֲפִלּוּ בִּזְמַן שֶׁהַדִּין תָּלוּי בָּעוֹלָם וְנִתְּנָה רְשׁוּת לַמַּשְׁחִית לְהַשְׁחִית, הקב"ה מְצַוֵּהוּ עֲלֵיהֶם, עַל אוֹתָם הַמִּשְׁתַּדְּלִים בַּתּוֹרָה, וְכָךְ אוֹמֵר לָהֶם הקב"ה: ׳כִּי תָצוּר אֶל עִיר׳ (דברים כ, יט) - בִּגְלַל הַחֲטָאִים הָרַבִּים שֶׁחָטְאוּ לְפָנַי וְהִתְחַיְּבוּ בְדִין. ׳יָמִים רַבִּים׳ - מַה זֶּה רַבִּים? (שְׁלֹשָׁה יָמִים זֶה אחר זֶה נִקְרְאוּ ׳יָמִים רַבִּים׳. אַף כָּאן ׳כִּי תָצוּר אֶל עִיר יָמִים רַבִּים׳) שְׁלֹשָׁה יָמִים זֶה אַחַר זֶה שֶׁנּוֹדָע דֶּבֶר בָּעִיר. מִנַּיִן לָנוּ שֶׁיָּמִים רַבִּים הֵם שְׁלֹשָׁה? שֶׁכָּתוּב ׳וְאִשָּׁה כִּי יָזוּב זוֹב דָּמָהּ יָמִים רַבִּים׳ (ויקרא טו, כה) - וְכִי ׳יָמִים רַבִּים׳ הֵם? אֶלָּא שְׁלֹשָׁה יָמִים זֶה אַחַר זֶה נִקְרָאִים ׳יָמִים רַבִּים׳. גַּם כָּךְ, ׳כִּי תָצוּר אֶל עִיר יָמִים רַבִּים׳ - שְׁלֹשָׁה יָמִים זֶה אַחַר זֶה שֶׁנּוֹדָע דֶּבֶר בָּעִיר. בֹּא וַאֲצַוְּךְ עַל (כָּל) בְּנֵי בֵיתִי: ׳לֹא תַשְׁחִית אֶת עֵצָהּ׳ - זֶה תַּלְמִיד חָכָם שֶׁהוּא בָּעִיר, שֶׁהוּא עֵץ הַחַיִּים, אִילָן שֶׁנּוֹתֵן פֵּרוֹת.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: תא חזי, כמה חביבין אינון דמשתדלי באורייתא קמי קודשא בריך הוא, דאפילו בזמנא דדינא תליא בעלמא, ואתייהיב רשו למחבלא לחבלא, קודשא בריך הוא פקיד ליה עלווייהו, על אינון דקא משתדלי באורייתא. והכי אמר ליה קודשא בריך הוא, ׳כי תצור אל עיר׳ - בגין חוביהון סגיאין דחטאן לקמאי, ואתחייבו בדינא. ׳ימים רבים׳ - מאי רבים. (תלתא יומא, דא בתר דא, אקרי ׳ימים רבים׳, אוף הכא ׳כי תצור על עיר, ימים רבים׳) תלתא יומין, דא בתר דא, דאשתמודעא דבר במתא. מנלן דימים רבים תלתא יומין אינון, דכתיב, ׳ואשה כי יזוב זוב דמה ימים רבים׳ (ויקרא טו, כה) - וכי ׳ימים רבים׳ אינון. אלא תלתא יומין דא בתר דא, אקרי ׳ימים רבים׳. אוף הכי ׳כי תצור אל עיר ימים רבים׳ - תלתא יומין דא בתר דא, דאשתמודעא דבר במתא. תא ואפקיד לך על (כל) בני ביתי. ׳לא תשחית את עצה׳ - דא תלמיד חכם דאיהו במתא, דאיהו אילנא דחיי, אילנא דיהיב איבין.
התרגום: בא וראה כמה חביבים אותם שמשתדלים בתורה לפני הקב"ה, שאפלו בזמן שהדין תלוי בעולם ונתנה רשות למשחית להשחית, הקב"ה מצוהו עליהם, על אותם המשתדלים בתורה, וכך אומר להם הקב"ה: ׳כי תצור אל עיר׳ (דברים כ, יט) - בגלל החטאים הרבים שחטאו לפני והתחיבו בדין. ׳ימים רבים׳ - מה זה רבים? (שלשה ימים זה אחר זה נקראו ׳ימים רבים׳. אף כאן ׳כי תצור אל עיר ימים רבים׳) שלשה ימים זה אחר זה שנודע דבר בעיר. מנין לנו שימים רבים הם שלשה? שכתוב ׳ואשה כי יזוב זוב דמה ימים רבים׳ (ויקרא טו, כה) - וכי ׳ימים רבים׳ הם? אלא שלשה ימים זה אחר זה נקראים ׳ימים רבים׳. גם כך, ׳כי תצור אל עיר ימים רבים׳ - שלשה ימים זה אחר זה שנודע דבר בעיר. בא ואצוך על (כל) בני ביתי: ׳לא תשחית את עצה׳ - זה תלמיד חכם שהוא בעיר, שהוא עץ החיים, אילן שנותן פרות.
מן המפרשים
אור החמה: ת"ח כמה חביבין לבאר פסוק כי תצור וכו' דבר שלשה ימים כגון בימי דוד וכיוצא. והנה המשחית נתן לו רשות להשחית בני אדם במספר שאין בני אדם כדגי הים ח"ו אלא בשם פלוני ופלוני ומפני שיש לו רשות לחבל ואפשר שיהיה נספה בלא משפט פקיד על בני…
קרני אור: והכי א"ל קודשא בריך הוא והכי א"ל קודשא בריך הוא. ר"ל למלאך המות:
הסולם: ת"ח כמה חביבין וכו': בוא וראה, כמה חביבים הם אותם העוסקים בתורה לפני הקב"ה, שאפילו בזמן שהדין תולה בעולם, וניתן רשות למשחית להשחית, הקב"ה מצוה אותו על אלו העוסקים בתורה. וכך אמר לו הקב"ה. אל המשחית, כי תצור אל עיר, משום…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: