ממלכת הזוהר › פסוקים › ישעיהו › ישעיהו ב כב

חדלו לכם מן האדם אשר נשמה באפו כי - מה אומר הזוהר על ישעיהו ב כב

הפסוק "חדלו לכם מן האדם אשר נשמה באפו כי במה נחשב הוא {פ}" (ישעיהו ב כב) מובא בזוהר ב-8 מקומות. בין הנושאים: יושבי חדל ולא יושבי חלד - נמנעו מדרך הגיהנם; חדלו לכם מן האדם אשר נשמה באפו - זה פרשוהו במי שמשכים לפתח…; מברך רעהו בקול גדול בבקר השכם קללה תחשב לו - הקב"ה מזהיר….

הפסוק

חִדְל֤וּ לָכֶם֙ מִן־הָ֣אָדָ֔ם אֲשֶׁ֥ר נְשָׁמָ֖ה בְּאַפּ֑וֹ כִּֽי־בַמֶּ֥ה נֶחְשָׁ֖ב הֽוּא׃ {פ}

בלי ניקוד: חדלו לכם מן האדם אשר נשמה באפו כי במה נחשב הוא {פ}

כל מקומות הזוהר על הפסוק

  1. יושבי חדל ולא יושבי חלד - נמנעו מדרך הגיהנם
    נח · מאמר 18 (׳אמרתי לא אראה יה׳ - לבוש הנשמה לראות אור אספקלריא בעולם הבא) · פיסקה 3 · דף סה ע"ב
    וכמה צדיקיא סחרניה דאדם. אנון דאתמנעו מארחא דגיהנם וסטו לגבי ארחא דגן עדן. ואלין אקרון ׳יושבי חדל׳. ולא כתיב יושבי חלד. בגין דלא הוו כמו חולדה דגררא ומנחא ולא ידעא למאן…
  2. חדלו לכם מן האדם אשר נשמה באפו - זה פרשוהו במי שמשכים לפתח חברו להביא שלום
    תצוה · מאמר 6 (חדלו לכם מן האדם אשר נשמה באפו - סוד הרוגז המטמא ועבודה זרה) · פיסקה 1 · דף קפב ע"א
    ׳את חג המצות תשמר׳ , רבי יהודה פתח, ׳חדלו לכם מן האדם אשר נשמה באפו כי במה נחשב הוא׳ . האי קרא אוקמוה. אבל מאי ׳חדלו לכם מן האדם׳, וכי אזהר ליה לבר נש לאתמנע משאר בני…
  3. מברך רעהו בקול גדול בבקר השכם קללה תחשב לו - הקב"ה מזהיר מבני אדם שנטו מדרך טוב
    תצוה · מאמר 6 (חדלו לכם מן האדם אשר נשמה באפו - סוד הרוגז המטמא ועבודה זרה) · פיסקה 2 · דף קפב ע"א
    ואנא אוקימנא ליה בקרא אחרא, דכתיב, ׳מברך רעהו בקול׳ ׳גדול בבקר השכם קללה תחשב לו׳. ואף על גב דכלא שפיר. אבל מאי ׳חדלו לכם מן האדם אשר נשמה באפו׳. הכא פקיד קודשא בריך…
  4. אם האדם עקר הקדשה ממקומה להשכין הסטרא אחרא - מורד ברבו ואסור להתקרב אליו
    תצוה · מאמר 6 (חדלו לכם מן האדם אשר נשמה באפו - סוד הרוגז המטמא ועבודה זרה) · פיסקה 4 · דף קפב ע"ב
    ואי ההוא בר נש לא נטיר לה, ואיהו עקר קדושה דא עלאה מאתריה, למשרי באתריה סטרא אחרא. ודאי דא איהו בר נש דמריד במאריה, ואסיר לקרבא בהדיה ולאתחברא עמיה, ודא איהו ׳טרף נפשו…
  5. כמה טמאים מטהרים - זה משנה מכלם שכל גופו נטמא מבפנים ומבחוץ ולא רק גופו
    תצוה · מאמר 6 (חדלו לכם מן האדם אשר נשמה באפו - סוד הרוגז המטמא ועבודה זרה) · פיסקה 8 · דף קפב ע"ב
    אמר ליה אי הכי, כמה מסאבין אינון דמתדכאן. אמר ליה שאני מסאבו אחרא, דלא יכיל למעבד יתיר. אבל דא שניא מכלא, דכל גופא סאיב מגו ומבר, ונפשא, וכלא מסאיב. ושאר מסאבו דעלמא,…
  6. חס ושלום שאילו נתן כל אחד חלקו כשכעס עליו כל אחד היה נוטל חלקו
    פנחס · מאמר 81 (נעשה אדם בצלמנו - סוד בריאת האדם בצורת המלכות הקדושה הכוללת הכל בלי שתוף) · פיסקה 5 · דף רלט ע"א
    אמר חס ושלום. אלא אנא אמינא לך, דאתברי בכלא, ואשלטיה על כלא. ואי הוה יהיב כל חד ביה חולקיה, בזמניה דהוה כעסיה עליה, כל חד, הוה נטיל חולקיה מניה, ׳כי במה נחשב הוא׳ .
  7. האדם באיקונין של המלך - שלא יטול אחד את חלקו
    תוספות כרך א · מאמר 4 (׳נעשה אדם בצלמנו׳ - בריאת האדם בתמונת המלכות ובלא שותף) · פיסקה 2 · דף רנב ע"א
    אמר חס ושלום, אלא אנא אימא דאתברי בכלא ואשליטיה על כלא, דאי הוה יהיב כל חד חולקיה בזמנא דהוה כעסיה עליה כל חד הוה נטיל חולקיה מניה, ׳כי במה נחשב הוא׳.
  8. הזלפת טל חיים מן הרקיע הנושא - וזהר הצדיקים בכניסתם לפני המשיח והאבות
    זוהר חדש · מאמר 114 (מדרש רות בהמשכו - חלונות הרקיע שעל הגן ומעלת הברכה והקדושה בצבור) · פיסקה 13
    רקיעא דא, נטיל בכל יומא לארבע סטרי עלמא. וכד נטיל, ארעיף טלא דחיי לגו גנתא. ואתיין כולהו צדיקיא דתמן, ואסתחיין בההוא טלא, ואזהרן כזוהר הרקיע, ואעלין קמי משיחא, ולקמי…