ממלכת הזוהר › זוהר › תצוה › מאמר 6: חדלו לכם מן האדם אשר נשמה באפו - סוד הרוגז המטמא ועבודה זרה › פיסקה 4 (קפב ע"ב)

אם האדם עקר הקדשה ממקומה להשכין הסטרא אחרא - מורד ברבו ואסור להתקרב אליו

תצוה · חדלו לכם מן האדם אשר נשמה באפו - סוד הרוגז המטמא ועבודה זרה · מאמר 6 · פיסקה 4 · דף קפב ע"ב

לשון הזוהר

וְאִי הַהוּא בַּר נָשׁ לָא נָטִיר לָהּ, וְאִיהוּ עָקַר קְדוּשָּׁה דָּא עִלָּאָה מֵאַתְרֵיהּ, לְמִשְׁרֵי בְּאַתְרֵיהּ סִטְרָא אַחֲרָא. וַדַּאי דָּא אִיהוּ בַּר נָשׁ דְּמָרִיד בְּמָארֵיהּ, וְאָסִיר לְקָרְבָא בַּהֲדֵיהּ וּלְאִתְחַבְּרָא עִמֵּיהּ, וְדָא אִיהוּ ׳טֹרֵף נַפְשׁוֹ בְּאַפּוֹ׳ (איוב יח, ד). אִיהוּ טָרִיף וְעָקַר נַפְשֵׁיהּ, בְּגִין רוּגְזֵיהּ, וְאַשְׁרֵי בְּגַוֵּיהּ אֵל זָר. וְעַל דָּא כְּתִיב ׳חִדְלוּ לָכֶם מִן הָאָדָם אֲשֶׁר נְשָׁמָה בְּאַפּוֹ׳, דְּהַהִיא נִשְׁמְתָא קַדִּישָׁא טָרִיף לָהּ, וְסָאִיב לָהּ, בְּגִין אַפּוֹ. אֲשֶׁר נְשָׁמָה אַחְלַף ׳בְּאַפּוֹ. כִּי בַמֶּה נֶחְשָׁב הוּא׳. כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת אִתְחֲשִׁיב הַהוּא בַּר נָשׁ.

תרגום

וְאִם הָאָדָם הַהוּא לֹא שָׁמַר לָהּ וְהוּא עָקַר הַקְּדֻשָּׁה הַזּוֹ הָעֶלְיוֹנָה מִמְּקוֹמָהּ לִשְׁכֹּן בִּמְקוֹמָהּ הַצַּד הָאַחֵר - וַדַּאי זֶהוּ אָדָם שֶׁמּוֹרֵד בְּרַבּוֹ, וְאָסוּר לְהִתְקָרֵב אֵלָיו וּלְהִתְחַבֵּר עִמּוֹ, וְזֶהוּ ׳טֹרֵף נַפְשׁוֹ בְּאַפּוֹ׳ (איוב יח). הוּא טוֹרֵף וְעוֹקֵר נַפְשׁוֹ בְּסִבַּת רֻגְזוֹ, וּמַשְׁרֶה בְּתוֹכוֹ אֵל זָר. וְעַל זֶה כָּתוּב ׳חִדְלוּ לָכֶם מִן הָאָדָם אֲשֶׁר נְשָׁמָה בְּאַפּוֹ׳ - שֶׁהַנְּשָׁמָה הַקְּדוֹשָׁה הַהִיא טוֹרֵף אוֹתָהּ וּמְטַמֵּא אוֹתָהּ מִשּׁוּם אַפּוֹ. אֲשֶׁר נְשָׁמָה הֶחֱלִיף ׳בְּאַפּוֹ. כִּי בַמֶּה נֶחְשָׁב הוּא׳ - עֲבוֹדָה זָרָה נֶחְשָׁב אוֹתוֹ בֶּן אָדָם.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ואי ההוא בר נש לא נטיר לה, ואיהו עקר קדושה דא עלאה מאתריה, למשרי באתריה סטרא אחרא. ודאי דא איהו בר נש דמריד במאריה, ואסיר לקרבא בהדיה ולאתחברא עמיה, ודא איהו ׳טרף נפשו באפו׳ (איוב יח, ד). איהו טריף ועקר נפשיה, בגין רוגזיה, ואשרי בגויה אל זר. ועל דא כתיב ׳חדלו לכם מן האדם אשר נשמה באפו׳, דההיא נשמתא קדישא טריף לה, וסאיב לה, בגין אפו. אשר נשמה אחלף ׳באפו. כי במה נחשב הוא׳. כוכבים ומזלות אתחשיב ההוא בר נש.

התרגום: ואם האדם ההוא לא שמר לה והוא עקר הקדשה הזו העליונה ממקומה לשכן במקומה הצד האחר - ודאי זהו אדם שמורד ברבו, ואסור להתקרב אליו ולהתחבר עמו, וזהו ׳טרף נפשו באפו׳ (איוב יח). הוא טורף ועוקר נפשו בסבת רגזו, ומשרה בתוכו אל זר. ועל זה כתוב ׳חדלו לכם מן האדם אשר נשמה באפו׳ - שהנשמה הקדושה ההיא טורף אותה ומטמא אותה משום אפו. אשר נשמה החליף ׳באפו. כי במה נחשב הוא׳ - עבודה זרה נחשב אותו בן אדם.

מן המפרשים

אור יקר: חדלו לכם מן האדם כדקא סלקא דעתין, דהכי קאמר.

הסולם: ואי ההוא בר וכו' : ואם אדם ההוא אינו שומר אותה, והוא עוקר קדושה זו העליונה, מחמת שבא לידי כעס, ומשרה במקומה, סטרא אחרא. ודאי זה הוא אדם שמרד באדונו, ואסור לקרב אליו ולהתחבר עמו. וזהו, טורף נפשו באפו, שטורף ועוקר נפשו מחמת…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: