ממלכת הזוהר › זוהר › כי תצא › מאמר 17: בית המקדש ושם המשיח נקראו בשם הוי - סוד קבורת משה מחוץ לארץ למען גאלת ישראל ואור השמש המאיר בחרף ובקיץ

בית המקדש ושם המשיח נקראו בשם הוי - סוד קבורת משה מחוץ לארץ למען גאלת ישראל ואור השמש המאיר בחרף ובקיץ

כי תצא · מאמר 17 · 9 פסקאות · מתחיל בדף

  1. שבית המקדש ושם המשיח נקראו בשם הוי וזה ארבע פני אדם - הם שבט לוי שיצאו מהחיות ונכנסו בחלקו של אדם, ומשה אדם בדיוקן אדם הראשון (רעט ע"ב)
    דבי מקדשא, ושמא דמשיח, אתקריאו בשם יהוה. ודא ארבע אנפי אדם, ואינון דשבטא דלוי, אינון נפקן מחיון דאינון שאר שבטין, ועאלו בחולקא דאדם, דאינון ארבע אנפין דיליה. ומשה איהו… לדף הפיסקה
  2. קם בוצינא קדישא ואמר זקן זקן בדבריך נודע מי אתה - אתה הוא אדם הראשון מה שמו נאמר עליך מה שם בנו נאמר על רועה הנאמן (רעט ע"ב)
    קם בוצינא קדישא ואמר, סבא סבא, במלין דילך אשתמודע מאן אנת. אנת הוא אדם קדמאה. מה שמו, אתמר עלך. מה שם בנו, אתמר על רעיא מהימנא. ובגין דאיהו חדש כמה חדושין באורייתא,… לדף הפיסקה
  3. רועה הנאמן בפרשה זו נזכרה התכנסותך לאותו העולם עלה אל הר העברים - ובפרשה זו יש לך לחזר לעולם ולהכנס לארץ ישראל ולהתחבר בכלה שלך (רפ ע"א)
    רעיא מהימנא, בפרשתא דא, הוה אדכר כנישו דילך לההוא עלמא, דכתיב ׳ אל הר העברים הזה הר נבו׳ וגו', וראית ׳אותה ונאספת אל עמך׳וגו',׳כאשר נאסף אהרן אחיך׳ וגו'׳. ובהאי פרשתא,… לדף הפיסקה
  4. ומה שאמר בך ולא ידע איש את קבורתו עד היום הזה - אוי לאותם אטומי לב שלא יודעים קבורתך שהיית מבקש רחמים שלא תקרא מת (רפ ע"א)
    ומה דאמר בך, ׳ולא ידע איש את קבורתו עד היום הזה׳ - וי לאינון אטימין לבא, סתימין עיינין, דלא ידעי קבורה דילך, דהוית אנת בעי רחמי מקודשא בריך הוא, דלא ייעול לך בההוא… לדף הפיסקה
  5. שכך פרשוה חכמי המשנה שמתי חוץ לארץ אינם חיים - לא אמרו שאינם עתידים להחיות אלא כאן סוד גדול, קבורתו בצלם שאינו הגון לו (רפ ע"א)
    דהכי אוקמוה מארי מתניתין, דמתי חוצה לארץ אינם חיים. לא אמרי דאינם עתידים להחיות, דאלמלי כך הוו כפרין בתחיית המתים. אלא הכא רזא רברבא, קבורה דיליה בצולמא דלאו הגונה ליה,… לדף הפיסקה
  6. ומשום אותה קבורה היה מבקש רחמים שלא ימות בחוץ לארץ - הרי פינחס שעשית עמו טוב הוא יעשה עמך טובה ובו תסתלק בפרשה שלו (רפ ע"א)
    ובגין ההוא קבורה, הוה בעי רחמי דלא ימות תמן בחוצה לארץ, לפום דהוה בארץ ציה רעב ועיף וצמא בלי מים, דאיהי אורייתא. ובגין דא אתמר עליה, ׳עלה אל הר העברים הזה׳. משפלותא… לדף הפיסקה
  7. שהרי אתה אם לא היית קבור מחוץ לארץ הקדושה לא היו ישראל יוצאים מהגלות - והוא מחלל מפשעינו נעשית חל משום חטא ישראל בקבורתך (רפ ע"א)
    דהא אנת , אי לא הוית קבור לבר מארעא קדישא, לבר מכלה דילך, לא הוו ישראל נפקין מגלותא. ובגינך אתמר, ׳והוא מחולל מפשעינו׳ - אתעבידת חול בגין חובה ופשע דישראל בקבורה דילך,… לדף הפיסקה
  8. וזהו ובחברתו נרפא לנו בחבור שהתחבר עמנו בגלות נרפא לנו - שאתה כשמש שמאיר, ולך נשקים בנסתר כמבוע שמשקה האילנות (רפ ע"א)
    והאי איהו, ׳ובחבורתו נרפא לנו׳ . בחבורה דאתחבר עמנא בגלותא, ׳נרפא לנו׳. דאנת הוא כשמשא דנהיר, דאף על גב דאתכנש בליליא, נהיר הוא בסיהרא, ובכל ככביא ומזלי. הכי אנת נהיר,… לדף הפיסקה
  9. שאתה הוא גם כך כשמש שהולך בימי החרף תחת המבועים - וכשמגיעה הגאלה תהיה כשמש שהולך בקיץ למעלה מהמבועים ויהיו צוננים ברחמים (רפ ע"א)
    דאנת הוא אוף הכי, כשמשא דאזיל בימי החורף תחות מבועין, וכד מטי פורקנא, תהא כשמשא דאזיל בקיץ לעילא ממבועין, ויהון צוננין ברחמי. דכד אנת תחותייהו, אינון חמין בדינא. אתא… לדף הפיסקה