ממלכת הזוהר › זוהר › כי תצא › מאמר 17: בית המקדש ושם המשיח נקראו בשם הוי - סוד קבורת משה מחוץ לארץ למען גאלת ישראל ואור השמש המאיר בחרף ובקיץ › פיסקה 5 (רפ ע"א)

שכך פרשוה חכמי המשנה שמתי חוץ לארץ אינם חיים - לא אמרו שאינם עתידים להחיות אלא כאן סוד גדול, קבורתו בצלם שאינו הגון לו

כי תצא · בית המקדש ושם המשיח נקראו בשם הוי - סוד קבורת משה מחוץ לארץ למען גאלת ישראל ואור השמש המאיר בחרף ובקיץ · מאמר 17 · פיסקה 5 · דף רפ ע"א

לשון הזוהר

דְּהָכִי אוֹקְמוּהָ מָארֵי מַתְנִיתִין, דְּמֵתֵי חוּצָה לָאָרֶץ אֵינָם חַיִּים. לָא אַמְרֵי דְּאֵינָם עֲתִידִים לְהַחֲיוֹת, דְּאִלְמָלֵי כַּךְ הֲווֹ כַּפְרִין בִּתְחִיַּית הַמֵּתִים. אֶלָּא הָכָא רָזָא רַבְרְבָא, קְבוּרָה דִּילֵיהּ בְּצוּלְמָא דְּלָאו הֲגוּנָה לֵיהּ, דְּאִיהִי ׳אֶרֶץ צִיָּה וְעָיֵף בְּלִי מָיִם וְלֵית מַיִם אֶלָּא תּוֹרָה, וּבָהּ׳ (ישעיהו נג, ב) ׳לֹא תֹאַר לוֹ וְלֹא הָדָר׳ - וּמַאן דְּחָזִי לֵיהּ בְּהַהוּא צוּלְמָא, ׳וְנִרְאֵהוּ וְלֹא מַרְאֶה וְנֶחְמְדֵהוּ׳ - וּבְגִין דָּא, נְבוּאַת יְשַׁעְיָה ׳הִנֵּה יַשְׂכִּיל עַבְדִּי, קָא רָמִיז עָלֵיהּ׳ (ישעיהו נב, יג).

תרגום

שֶׁכָּךָ פֵּרְשׁוּהָ חַכְמֵי הַמִּשְׁנָה, שֶׁמֵּתֵי חוּץ לָאָרֶץ אֵינָם חַיִּים. לֹא אָמְרוּ שֶׁאֵינָם עֲתִידִים לְהֵחָיוֹת, שֶׁאִלְמָלֵא כָּךְ הָיוּ כוֹפְרִים בִּתְחִיַּת הַמֵּתִים. אֶלָּא כָּאן סוֹד גָּדוֹל. קְבוּרָתוֹ בְצֶלֶם שֶׁאֵינוֹ הָגוּן לוֹ, שֶׁהִיא אֶרֶץ ׳צִיָּה וְעָיֵף בְּלִי מַיִם׳ (תהלים סג) - וְאֵין מַיִם אֶלָּא תּוֹרָה, וּבָהּ ׳לֹא תֹאַר לוֹ וְלֹא הָדָר׳ (ישעיה נג, ב) - וּמִי שֶׁרוֹאֶה אוֹתוֹ בְּאוֹתוֹ צֶלֶם - ׳וְנִרְאֵהוּ וְלֹא מַרְאֶה וְנֶחְמְדֵהוּ׳ - וְלָכֵן נְבוּאַת יְשַׁעְיָה ׳הִנֵּה יַשְׂכִּיל עַבְדִּי׳ (שם נב, יג), רוֹמֵז עָלָיו.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: דהכי אוקמוה מארי מתניתין, דמתי חוצה לארץ אינם חיים. לא אמרי דאינם עתידים להחיות, דאלמלי כך הוו כפרין בתחיית המתים. אלא הכא רזא רברבא, קבורה דיליה בצולמא דלאו הגונה ליה, דאיהי ׳ארץ ציה ועיף בלי מים ולית מים אלא תורה, ובה׳ (ישעיהו נג, ב) ׳לא תאר לו ולא הדר׳ - ומאן דחזי ליה בההוא צולמא, ׳ונראהו ולא מראה ונחמדהו׳ - ובגין דא, נבואת ישעיה ׳הנה ישכיל עבדי, קא רמיז עליה׳ (ישעיהו נב, יג).

התרגום: שכך פרשוה חכמי המשנה, שמתי חוץ לארץ אינם חיים. לא אמרו שאינם עתידים להחיות, שאלמלא כך היו כופרים בתחית המתים. אלא כאן סוד גדול. קבורתו בצלם שאינו הגון לו, שהיא ארץ ׳ציה ועיף בלי מים׳ (תהלים סג) - ואין מים אלא תורה, ובה ׳לא תאר לו ולא הדר׳ (ישעיה נג, ב) - ומי שרואה אותו באותו צלם - ׳ונראהו ולא מראה ונחמדהו׳ - ולכן נבואת ישעיה ׳הנה ישכיל עבדי׳ (שם נב, יג), רומז עליו.

מן המפרשים

הסולם: דהכי אוקמוה מארי וכו': כי כך העמידו בעלי המשנה, שמתי חוצה לארץ אינם חיים. אינם אומרים שאינם עתידים להחיות, שאם היו אומרים כך היו כופרים בתחיית המתים. אלא כאן סוד גדול. כי הקבורה שלו של משה, היתה בצלם שאינו הגון לו, שהוא ארץ…

לכל המפרשים על פיסקה זו

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: