ומשום אותה קבורה היה מבקש רחמים שלא ימות בחוץ לארץ - הרי פינחס שעשית עמו טוב הוא יעשה עמך טובה ובו תסתלק בפרשה שלו
כי תצא · בית המקדש ושם המשיח נקראו בשם הוי - סוד קבורת משה מחוץ לארץ למען גאלת ישראל ואור השמש המאיר בחרף ובקיץ · מאמר 17 · פיסקה 6 · דף רפ ע"א
לשון הזוהר
וּבְגִין הַהוּא קְבוּרָה, הֲוָה בָּעֵי רַחֲמֵי דְּלָא יְמוּת תַּמָּן בְּחוּצָה לָאָרֶץ, לְפוּם דְּהֲוָה בְּאָרֶץ צִיָּה רָעֵב וְעָיֵף וְצָמֵא בְּלִי מַיִם, דְּאִיהִי אוֹרַיְיתָא. וּבְגִין דָּא אִתְּמַר עָלֵיהּ, ׳עֲלֵה אֶל הַר הָעֲבָרִים הַזֶּה׳. מִשִּׁפְלּוּתָא דִּילֵיהּ, אַחְזֵי לֵיהּ מַעֲלָתֵיהּ, אַף עַל גַּב דְּאַנְתְּ קָבוּר בַּאֲתָר דְּלָאו הָגוּן לָךְ, עָרוּם בְּלָא לְבוּשִׁין דִּילָךְ, דְּאִינּוּן עוֹר וּבָשָׂר (תלבישני), נָע וָנָד מֵאֲתָר דִּילָךְ, וּמְטַלְטֵל וְגָלֵּי. הָא פִּנְחָס דְּעַבְדַּת טִיבוּ עִמֵּיהּ, דְּאִתְּמַר עָלָךְ, ׳הִנְנִי נוֹתֵן לוֹ אֶת בְּרִיתִי שָׁלוֹם׳, הָא אִיהוּ יַעְבִּיד טִיבוּ עִמָּךְ, וּבֵיהּ תִּסְתְּלַּק בְּפַרְשְׁתָּא דִּילֵיהּ - דְּבָהּ כַּלָּה דִּילָךְ, תַּמָּן תִּתְיַיחֵד עִמָּהּ, כֶּחָתָן עִם כַּלָּתֵיהּ.
תרגום
וּמִשּׁוּם אוֹתָהּ קְבוּרָה הָיָה מְבַקֵּשׁ רַחֲמִים שֶׁלֹּא יָמוּת שָׁם בְּחוּץ לָאָרֶץ, לְפִי שֶׁהָיָה בְּאֶרֶץ צִיָּה רָעֵב וְעָיֵף וְצָמֵא בְּלִי מַיִם, שֶׁהִיא הַתּוֹרָה. וְלָכֵן נֶאֱמַר עָלָיו, ׳עֲלֵה אֶל הַר הָעֲבָרִים הַזֶּה׳. מִשִּׁפְלוּתוֹ הֶרְאָה לוֹ אֶת מַעֲלָתוֹ. אַף עַל גַּב שֶׁאַתָּה קָבוּר בְּמָקוֹם שֶׁלֹּא הָגוּן לְךְ, עָרֹם בְּלִי לְבוּשִׁים שֶׁלְּךְ, שֶׁהֵם עוֹר וּבָשָׂר [ תַּלְבִּישֵׁנִי ], נָע וָנָד מִמְּקוֹמְךְ וּמְטֻלְטָל וְגוֹלֶה, הֲרֵי פִּנְחָס שֶׁעָשִׂיתָ עִמּוֹ טוֹב, שֶׁעָלֶיךְ נֶאֱמַר ׳הִנְנִי נֹתֵן לוֹ אֶת בְּרִיתִי שָׁלוֹם׳ (במדבר כה, יב), הֲרֵי הוּא יַעֲשֶׂה עִמְּךְ טוֹבָה, וּבוֹ תִסְתַּלֵּק, בַּפָּרָשָׁה שֶׁלּוֹ (במדבר כה, יב) - שֶׁבָּהּ הַכַּלָּה שֶׁלְּךְ, שָׁם תִּתְיַחֵד עִמָּהּ כְּחָתָן עִם כַּלָּתוֹ.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ובגין ההוא קבורה, הוה בעי רחמי דלא ימות תמן בחוצה לארץ, לפום דהוה בארץ ציה רעב ועיף וצמא בלי מים, דאיהי אורייתא. ובגין דא אתמר עליה, ׳עלה אל הר העברים הזה׳. משפלותא דיליה, אחזי ליה מעלתיה, אף על גב דאנת קבור באתר דלאו הגון לך, ערום בלא לבושין דילך, דאינון עור ובשר (תלבישני), נע ונד מאתר דילך, ומטלטל וגלי. הא פנחס דעבדת טיבו עמיה, דאתמר עלך, ׳הנני נותן לו את בריתי שלום׳, הא איהו יעביד טיבו עמך, וביה תסתלק בפרשתא דיליה - דבה כלה דילך, תמן תתייחד עמה, כחתן עם כלתיה.
התרגום: ומשום אותה קבורה היה מבקש רחמים שלא ימות שם בחוץ לארץ, לפי שהיה בארץ ציה רעב ועיף וצמא בלי מים, שהיא התורה. ולכן נאמר עליו, ׳עלה אל הר העברים הזה׳. משפלותו הראה לו את מעלתו. אף על גב שאתה קבור במקום שלא הגון לך, ערם בלי לבושים שלך, שהם עור ובשר [ תלבישני ], נע ונד ממקומך ומטלטל וגולה, הרי פנחס שעשית עמו טוב, שעליך נאמר ׳הנני נתן לו את בריתי שלום׳ (במדבר כה, יב), הרי הוא יעשה עמך טובה, ובו תסתלק, בפרשה שלו (במדבר כה, יב) - שבה הכלה שלך, שם תתיחד עמה כחתן עם כלתו.
מן המפרשים
הסולם: ובגין ההוא קבורה וכו': ומשום קבורה הזו, היה מבקש רחמים שלא ימות שם בחוץ לארץ מפני מה שהיתה בארץ ציה ועייף בלי מים, שהם התורה. ומשום זה נאמר עליו, עלה אל הר העברים הזה, משפלותו הראה לו מעלתו, דהיינו אע"פ שאתה קבור במקום שאינו…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: