ומה שאמר בך ולא ידע איש את קבורתו עד היום הזה - אוי לאותם אטומי לב שלא יודעים קבורתך שהיית מבקש רחמים שלא תקרא מת
כי תצא · בית המקדש ושם המשיח נקראו בשם הוי - סוד קבורת משה מחוץ לארץ למען גאלת ישראל ואור השמש המאיר בחרף ובקיץ · מאמר 17 · פיסקה 4 · דף רפ ע"א
לשון הזוהר
וּמַה דְּאָמַר בָּךְ, ׳וְלֹא יָדַע אִישׁ אֶת קְבוּרָתוֹ עַד הַיּוֹם הַזֶּה׳ (דברים לד, ו) - וַי לְאִינּוּן אֲטִימִין לִבָּא, סְתִימִין עַיְינִין, דְּלָא יַדְעֵי קְבוּרָה דִּילָךְ, דַּהֲוֵית אַנְתְּ בָּעֵי רַחֲמֵי מְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, דְּלָא יֵיעוּל לָךְ בְּהַהוּא קְבוּרָה, דְּבָהּ אַנְתְּ מִתְקְרֵי מֵת. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳מֹשֶׁה עַבְדִּי מֵת׳ (יהושע א, ב) - וְאִינּוּן טִפְּשָׁאֵי אַמְרִין, וְכִי מֹשֶׁה הֲוָה מְפָחֵד מִמִּיתָה, לְנָפְקָא מֵהַאי עָלְמָא, לְעָלְמָא דְּאָתֵי, כִּשְׁאַר בִּרְיָין. וְאִינּוּן לָא יַדְעִין דִּקְבוּרָה דִּילָךְ, וּמוֹתָא דִּילָךְ אֵיךְ הִיא.
תרגום
וּמַה שֶּׁאָמַר בְּךְ, ׳וְלֹא יָדַע אִישׁ אֶת קְבֻרָתוֹ עַד הַיּוֹם הַזֶּה׳ (דברים לד, ו), אוֹי לְאוֹתָם אֲטוּמֵי לֵב, סְתוּמֵי עֵינַיִם, שֶׁלֹּא יוֹדְעִים קְבוּרָתְךְ, שֶׁהָיִיתָ אַתָּה מְבַקֵּשׁ רַחֲמִים מהקב"ה שֶׁלֹּא יַכְנִיס אוֹתְךְ לְאוֹתָהּ קְבוּרָה שֶׁבָּהּ אַתָּה נִקְרָא מֵת - זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳מֹשֶׁה עַבְדִּי מֵת׳ (יהושע א, ב) - וְאוֹתָם טִפְּשִׁים אוֹמְרִים, וְכִי מֹשֶׁה הָיָה מְפַחֵד מִמִּיתָה, לָצֵאת מֵהָעוֹלָם הַזֶּה לָעוֹלָם הַבָּא, כִּשְׁאָר הַבְּרִיּוֹת?! וְהֵם לֹא יוֹדְעִים שֶׁקִּבוּרָתְךְ וּמִיתָתְךְ אֵיךְ הִיא.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ומה דאמר בך, ׳ולא ידע איש את קבורתו עד היום הזה׳ (דברים לד, ו) - וי לאינון אטימין לבא, סתימין עיינין, דלא ידעי קבורה דילך, דהוית אנת בעי רחמי מקודשא בריך הוא, דלא ייעול לך בההוא קבורה, דבה אנת מתקרי מת. הדא הוא דכתיב, ׳משה עבדי מת׳ (יהושע א, ב) - ואינון טפשאי אמרין, וכי משה הוה מפחד ממיתה, לנפקא מהאי עלמא, לעלמא דאתי, כשאר בריין. ואינון לא ידעין דקבורה דילך, ומותא דילך איך היא.
התרגום: ומה שאמר בך, ׳ולא ידע איש את קברתו עד היום הזה׳ (דברים לד, ו), אוי לאותם אטומי לב, סתומי עינים, שלא יודעים קבורתך, שהיית אתה מבקש רחמים מהקב"ה שלא יכניס אותך לאותה קבורה שבה אתה נקרא מת - זהו שכתוב ׳משה עבדי מת׳ (יהושע א, ב) - ואותם טפשים אומרים, וכי משה היה מפחד ממיתה, לצאת מהעולם הזה לעולם הבא, כשאר הבריות?! והם לא יודעים שקבורתך ומיתתך איך היא.
מן המפרשים
הסולם: ומה דאמר בך וכו': ומה שאמר בך, ולא ידע איש את קבורתו וגו'. אוי לאלו אטומי הלב, סתומי העינים שאינם יודעים קבורה שלך כי היית מבקש רחמים לפני הקב"ה שלא יכניסו לך באותה קבורה שבו אתה נקרא מת. ז"ש, משה עבדי מת. ואלו הטפשים היו…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: