ממלכת הזוהר › זוהר › ויחי › מאמר 27: ׳כל הנקרא בשמי׳ - ארבעת המינים, סוד ימי הדין וחדות חג הסוכות

׳כל הנקרא בשמי׳ - ארבעת המינים, סוד ימי הדין וחדות חג הסוכות

ויחי · מאמר 27 · 16 פסקאות · מתחיל בדף רכ ע"ב

  1. מעשי המצוות למטה מעוררים דברים עליונים - אזוב ועץ ארז (רכ ע"ב)
    תא חזי, ׳כל הנקרא בשמי׳ , כמה עלאין עובדי מלכא קדישא, דהא באינון עובדי דאיהו עביד לתתא קטיר לון במלין עלאין דלעילא, וכד נטלין לון לתתא ועבדי בהו עובדא, אתער ההוא עובדא… לדף הפיסקה
  2. ארבעת המינים אחוזים בשם הקדוש - אחיזתם מעוררת חדוה למעלה (רכ ע"ב)
    ואית מנייהו דאחידן בשמא קדישא, כגון ׳לולב, ואתרוג, הדס, וערבה, דכלהו אחידן בשמא קדישא לעילא׳. ועל דא תנינן, לאחדא לון, ולמעבד בהו עובדא, בגין לאתערא חדוה ההוא דאחיד… לדף הפיסקה
  3. דבר אחר - התאמת ארבעת הלשונות לארבעת המינים (רכ ע"ב)
    דבר אחר, ׳כל הנקרא בשמי׳, היינו דכתיב ׳פרי עץ הדר׳ . ׳ולכבודי בראתיו׳, היינו ׳כפות תמרים׳. יצרתיו, היינו ׳וענף עץ עבות׳. ׳אף עשיתיו׳, היינו ׳וערבי נחל׳. ותקונא דהאי… לדף הפיסקה
  4. משל המטרוניתא המשחררת אסירי המלך - דאגתה למזונם (רכ ע"ב)
    מתל למלכא דקטר בני נשא בקטרוי, אמיה מטרוניתא אתת, ואפיקת לון לחירות, ומלכא אשגח ליקרא דילה, ויהב לון בידהא. אשכחת לון כייפין וצחין, אמרת, הא אפיקת לון לחירו, אייתי לון… לדף הפיסקה
  5. יום הכיפורים כשחרור לחירות - ומכאן שמו יום ראשון (רכ ע"ב)
    כך, הא יום הכפורים אפיק לכלא לחירו, ואנן כפני מזונא קאימנא, וצחינן למשתיא, היא אעטרת למלכא בעטרוי. בהאי יומא ידענא, דהא מיין נביעין עמה שריין, שאילנא למשתייא, למאן… לדף הפיסקה
  6. פרי עץ הדר - באר יצחק המתמלאת ממעיינות עליונים (רכ ע"ב)
    ׳פרי עץ הדר׳, דא בירא דיצחק, דיצחק אהדר ליה לקודשא בריך הוא וקרא ליה ׳עץ הדר׳. פרי דהאי ׳עץ הדר׳ ידיעא. ׳כפות תמרים׳, דכתיב, ׳צדיק כתמר יפרח׳ , ולא אשתכח בינייהו… לדף הפיסקה
  7. וענף עץ עבות - האילן העליון הממלא הבאר להשקאת הארץ (רכ ע"ב)
    ׳וענף עץ עבות׳, דא ענפא דאילנא רברבא, דאתקיף ואשתרשא בשרשוי, אתעביד אילנא עלאה על כלא, דאחיד בכל סטריה, ענף דאיהו ׳עץ עבות׳, עץ דאחיד לעבות, דהא מהאי נטל יסודא דעלמא,… לדף הפיסקה
  8. וערבי נחל - שני נחלים או גבורות יצחק, בלא פרי (רכ ע"ב)
    וערבי נחל, תרי אינון, תרין נחלין דמייא אתכניש בהו, לארקא לצדיק. דבר אחר, וערבי נחל, אלין אינון גבורן, דאחידן ביה ביצחק, דאתיין מסטרא דההוא נחל עלאה, ולא מסטרא דאבא.… לדף הפיסקה
  9. דבר אחר - ארבעת המינים כנגד אברהם יצחק ויעקב (רכ ע"ב)
    דבר אחר, ׳ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר׳, דא אברהם. כפת תמרים, דא יצחק. ׳וענף עץ עבות׳ - דא יעקב. וערבי נחל, אלין אינון תרין דרגין דאמרן. ומאן דמתני האי, בגין דעץ… לדף הפיסקה
  10. פירוש רב המנונא סבא לערבי נחל - בלא פרי וריח (רכ ע"ב)
    ורב המנונא סבא פריש, וערבי נחל, אינון תרין קיימין דקאמרן, דמייא נפקי מנייהו, ושפיר. אבל תא חזי, הא חזינן דתרין דרגין אלין דקיימי על דרגא דצדיק, איבא וכנישו רברבא נפקי… לדף הפיסקה
  11. אתרוג משמאל ולולב מימין - כפות הצדיק קשר המהימנותא (רכא ע"א)
    ועל דא אתרוג בשמאלא, לקביל לבא. לולב בימינא, כפת בכלא, וקטיר בכלא. דהא צדיק כפות הוא בכל סטרין, וקטיר בכלא, ודא הוא קשורא דמהימנותא. לדף הפיסקה
  12. ארבעת המינים כאורחים המוזמנים - בקשת האדם מן המלך דרכם (רכא ע"א)
    ובספרא דאגדתא שפיר קאמר, דכל אלין אינון אושפיזין, דזמינין עמא קדישא בהאי יומא, דבעיין לאשכחא להו, כיון דזמין לון. ובהו בעי בר נש למלכא בעותיה. זכאין אינון ישראל דידעין… לדף הפיסקה
  13. משל שני הנידונים - סימני המלך בידם כאות ניצחון בדין (רכא ע"א)
    ביומא דא נפקי ישראל, בסימנין רשימין מגו מלכא, בגין דאינון נצחין דינא. ומאי סימנין אינון, סימני מהימנותא, חותמא דמלכא עלאה. לתרי בני נשא, דעאלו קדם מלכא לדינא, ולא ידעי… לדף הפיסקה
  14. עמל הסוכה ולולב כסימני ניצחון ישראל בדין מראש השנה (רכא ע"א)
    כך, כולי עלמא עאלין לדינא, קדם מלכא עלאה, ודאין לון מיומא דראש השנה ויום הכפורים, עד חמש סרי יומין לירחא. ובין כך אשתכחו ישראל זכאין כלהו בתיובתא. טרחין בסכה ולולב… לדף הפיסקה
  15. כניסת ישראל לסוכה ברשומי המלך - פתיחת אשרי העם (רכא ע"א)
    בהאי יומא, נפקי ישראל ברשימו דמלכא, בתושבחתא דהלילא. עאלין בסכה, אתרוג בשמאלא, לולב בימינא. חמאן כלהו, דישראל רשימין ברשימין דמלכא קדישא. פתחי ואמרי, ׳אשרי העם שככה לו… לדף הפיסקה
  16. חדות האומות בחג - ושמיני עצרת כשמחת המלך לבדו בישראל (רכא ע"א)
    עד כאן חדוותא דכלא, חדוותא דאושפיזין, ואפילו אומות העולם חדאן בחדוותא, ומתברכין מנה. ועל דא קרבנין בכל יומא עלייהו, לאטלא עלייהו שלם, ויתברכון מינן. מכאן ולהלאה, יומא… לדף הפיסקה