ממלכת הזוהר › זוהר › ויחי › מאמר 27: ׳כל הנקרא בשמי׳ - ארבעת המינים, סוד ימי הדין וחדות חג הסוכות › פיסקה 9 (רכ ע"ב)

דבר אחר - ארבעת המינים כנגד אברהם יצחק ויעקב

ויחי · ׳כל הנקרא בשמי׳ - ארבעת המינים, סוד ימי הדין וחדות חג הסוכות · מאמר 27 · פיסקה 9 · דף רכ ע"ב

לשון הזוהר

דָּבָר אַחֵר, ׳וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן פְּרִי עֵץ הָדָר׳, דָּא אַבְרָהָם. כַּפֹּת תְּמָרִים, דָּא יִצְחָק. ׳וַעֲנַף עֵץ עָבוֹת׳ - דָּא יַעֲקֹב. וְעַרְבֵי נָחַל, אִלֵּין אִינוּן תְּרֵין דַּרְגִּין דְּאֲמָרָן. וּמַאן דְּמַתְנֵי הַאי, בְּגִין דְּעֵץ עָבוֹת דָּא יַעֲקֹב, דְּאָחִיד לְכֻלְּהוּ חֲלָקִין, וַדַּאי דָּא יַעֲקֹב. אֲבָל הָא אוֹקִימְנָא, ׳פְּרִי עֵץ הָדָר׳ דָּא בֵּירָא דְּיִצְחָק, דָּא גְבוּרָה תַּתָּאָה. כַּפֹּת תְּמָרִים. כַּפֹּת חָסֵר, קִשּׁוּרָא דְאִתְקַשַּׁר בְּבֵירָא, כְּמָא דְאַתְּ אָמֵר, ׳כְּפִיתוּ בְּסַרְבָּלֵיהוֹן, בְּגִין דְּאִלֵּין לָא סָלְקִין דָּא בְּלָא דָא׳ (דניאל ג, כא). ׳וַעֲנַף עֵץ עָבוֹת׳, עֲנָפָא הוּא עִלָּאָה, דְּאִתְעֲבִיד עֵץ עָבוֹת, וְאָחִיד לְכָל סִטְרָא, כְּמָה דְּאִתְּמָר. עַרְבֵי נַחַל דָּא יִצְחָק, בְּכָל סִטְרֵי, דְּאֲחִידָן בְּסִטְרָא דְנַחֲלָא, וְלָא בְּסִטְרָא דְאַבָּא. דְּתָנִינָן, אַף עַל גַּב דִּבְהַאי נַחַל דִּינָא לָא אִשְׁתַּכַּח בֵּיהּ, דִּינִין מִתְעָרִין מִנֵּיהּ.

תרגום

דָּבָר אַחֵר, ׳וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן פְּרִי עֵץ הָדָר׳ (ויקרא כג, מ) - זֶה אַבְרָהָם. כַּפֹּת תְּמָרִים - זֶה יִצְחָק. ׳וַעֲנַף עֵץ עָבֹת׳ - זֶה יַעֲקֹב. וְעַרְבֵי נָחַל - אֵלֶּה הֵן שְׁתֵּי הַדְּרָגוֹת שֶׁאָמַרְנוּ. וּמִי שֶׁשּׁוֹנֶה זֶה, מִשּׁוּם שֶׁעֵץ עָבֹת זֶה יַעֲקֹב, שֶׁאוֹחֵז אֶת כָּל הַחֲלָקִים, וַדַּאי זֶה יַעֲקֹב. אֲבָל הֲרֵי בֵּאַרְנוּ, ׳פְּרִי עֵץ הָדָר׳ - זוֹ בְּאֵר יִצְחָק, זוֹ גְּבוּרָה תַחְתּוֹנָה. כַּפֹּת תְּמָרִים - כַּפֹּת חָסֵר, קֶשֶׁר שֶׁנִּקְשָׁר בַּבְּאֵר, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳כְּפוּתִים בְּסַרְבְּלֵיהֶם, מִשּׁוּם שֶׁאֵלֶּה לֹא עוֹלִים זֶה בְּלִי זֶה׳ (דניאל ג). ׳וַעֲנַף עֵץ עָבת׳, עָנָף הוּא עֶלְיוֹן שֶׁנַּעֲשֶׂה עֵץ עָבוֹת וְאוֹחֵז לְכָל צַד, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר. עַרְבֵי נָחַל - זֶה יִצְחָק, בְּכָל הַצְּדָדִים שֶׁאֲחוּזִים בְּצַד הַנַּחַל וְלֹא בְּצַד הָאָב. שֶׁשָּׁנִינוּ, אַף עַל גַּב שֶׁבַּנַּחַל הַזֶּה לֹא נִמְצָא דִין, מִתְעוֹרְרִים מִמֶּנּוּ דִּינִים.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: דבר אחר, ׳ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר׳, דא אברהם. כפת תמרים, דא יצחק. ׳וענף עץ עבות׳ - דא יעקב. וערבי נחל, אלין אינון תרין דרגין דאמרן. ומאן דמתני האי, בגין דעץ עבות דא יעקב, דאחיד לכלהו חלקין, ודאי דא יעקב. אבל הא אוקימנא, ׳פרי עץ הדר׳ דא בירא דיצחק, דא גבורה תתאה. כפת תמרים. כפת חסר, קשורא דאתקשר בבירא, כמא דאת אמר, ׳כפיתו בסרבליהון, בגין דאלין לא סלקין דא בלא דא׳ (דניאל ג, כא). ׳וענף עץ עבות׳, ענפא הוא עלאה, דאתעביד עץ עבות, ואחיד לכל סטרא, כמה דאתמר. ערבי נחל דא יצחק, בכל סטרי, דאחידן בסטרא דנחלא, ולא בסטרא דאבא. דתנינן, אף על גב דבהאי נחל דינא לא אשתכח ביה, דינין מתערין מניה.

התרגום: דבר אחר, ׳ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר׳ (ויקרא כג, מ) - זה אברהם. כפת תמרים - זה יצחק. ׳וענף עץ עבת׳ - זה יעקב. וערבי נחל - אלה הן שתי הדרגות שאמרנו. ומי ששונה זה, משום שעץ עבת זה יעקב, שאוחז את כל החלקים, ודאי זה יעקב. אבל הרי בארנו, ׳פרי עץ הדר׳ - זו באר יצחק, זו גבורה תחתונה. כפת תמרים - כפת חסר, קשר שנקשר בבאר, כמו שנאמר ׳כפותים בסרבליהם, משום שאלה לא עולים זה בלי זה׳ (דניאל ג). ׳וענף עץ עבת׳, ענף הוא עליון שנעשה עץ עבות ואוחז לכל צד, כמו שנאמר. ערבי נחל - זה יצחק, בכל הצדדים שאחוזים בצד הנחל ולא בצד האב. ששנינו, אף על גב שבנחל הזה לא נמצא דין, מתעוררים ממנו דינים.

מן המפרשים

אור החמה: וערבי נחל וגו' הם נצח והוד שכל א' מהם נחל. וז"ש אלין תרין נחלין דמיא ולזה שנה לשון נחל ללשון נחלין ופי' ערבי ר"ל ערוב השפע בהם. וז"ש דמיא אתכניש וגו' .

קרני אור: ומאי דמתני האי. ר"ל, שמפרש 'וענף' כו', טעמו ' בגין דעץ עבות ' כו', וק"ל:

הסולם: ד"א, ולקחתם לכם וגו' פרי עץ הדר: זה הוא אברהם, דהיינו חסד. כפות תמרים, זהו יצחק, דהיינו גבורה. וענף עץ עבות, זהו יעקב, דהיינו ת"ת. וערבי נחל, אלו הם שתי המדרגות שאמרנו. דהיינו נצח והוד.

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: