׳כל הנקרא בשמי׳
ארבעת המינים, סוד ימי הדין וחדות חג הסוכות
מעשי המצוות למטה מעוררים דברים עליונים - אזוב ועץ ארז
בֹּא רְאֵה, ׳כֹּל הַנִּקְרָא בִשְׁמִי׳ (ישעיהו מג, ז), כַּמָּה עֶלְיוֹנִים מַעֲשֵׂי הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ, שֶׁהֲרֵי בְּאוֹתָם מַעֲשִׂים (נ"א: בְּרִיּוֹת) שֶׁהוּא עוֹשֶׂה לְמַטָּה, קוֹשֵׁר אוֹתָם בִּדְבָרִים עֶלְיוֹנִים שֶׁלְּמַעְלָה, וּכְשֶׁנּוֹטְלִים אוֹתָם לְמַטָּה וְעוֹשִׂים בָּהֶם מַעֲשֶׂה, מִתְעוֹרֵר אוֹתוֹ מַעֲשֶׂה שֶׁלְּמַעְלָה שֶׁקָּשׁוּר בּוֹ. כְּגוֹן אֵזוֹב וְעֵץ אֶרֶז, וַהֲרֵי בֵּאַרְנוּ הַדְּבָרִים.
בלשון הזוהר
תָּא חֲזֵי, ׳כָּל הַנִּקְרָא בִּשְׁמִי׳ (ישעיהו מג, ז), כַּמָּה עִלָּאִין עוֹבָדֵי מַלְכָּא קַדִּישָׁא, דְּהָא בְּאִינוּן עוֹבָדֵי (נ"א: בִּרְיָין) דְאִיהוּ עָבִיד לְתַתָּא קָטִיר לוֹן בְּמִלִּין עִלָּאִין דִּלְעֵילָא, וְכַד נָטְלִין לוֹן לְתַתָּא וְעָבְדֵי בְּהוּ עוֹבָדָא, אִתְעַר הַהוּא עוֹבָדָא דִלְעֵילָא דְּקָטִיר בָּהּ. כְּגוֹן אֵזוֹבָא, עֵץ אֶרֶז, וְהָא אוֹקִימְנָא מִלֵּי.
ארבעת המינים אחוזים בשם הקדוש - אחיזתם מעוררת חדוה למעלה
וְיֵשׁ מֵהֶם שֶׁאֲחוּזִים בַּשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ, כְּמוֹ ׳לוּלָב, וְאֶתְרוֹג, הֲדַס, וַעֲרָבָה, שֶׁכֻּלָּם אֲחוּזִים בַּשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ לְמַעְלָה׳. וְעַל כָּךְ שָׁנִינוּ, לֶאֱחֹז אוֹתָם וְלַעֲשׂוֹת בָּהֶם מַעֲשֶׂה כְּדֵי לְעוֹרֵר חֶדְוָה אוֹתוֹ שֶׁאָחוּז בּוֹ. וְעַל זֶה שָׁנִינוּ, בִּדְבָרִים וּמַעֲשֶׂה צָרִיךְ לְהַרְאוֹת דָּבָר כְּדֵי לְעוֹרֵר דָּבָר אַחֵר. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳כֹּל הַנִּקְרָא בִשְׁמִי וְלִכְבוֹדִי בְּרָאתִיו׳ (ישעיה מג, ז) - לְעוֹרֵר כְּבוֹדִי. ׳בְּרָאתִיו׳ - לְיַחֵד לִי. ׳יְצַרְתִּיו׳ - לַעֲשׂוֹת בּוֹ מַעֲשֶׂה (נ"א: כֹּחַ). ׳אַף עֲשִׂיתִיו׳ - לְעוֹרֵר בּוֹ כֹּחַ שֶׁלְּמַעְלָה.
בלשון הזוהר
וְאִית מִנַּיְיהוּ דְּאֲחִידָן בִּשְׁמָא קַדִּישָׁא, כְּגוֹן ׳לוּלָב, וְאֶתְרוֹג, הֲדָס, וַעֲרָבָה, דְּכֻלְּהוּ אֲחִידָן בִּשְׁמָא קַדִּישָׁא לְעֵילָא׳. וְעַל דָּא תָּנִינָן, לְאַחֲדָא לוֹן, וּלְמֶעְבַּד בְּהוּ עוֹבָדָא, בְּגִין לְאִתְעָרָא חֶדְוָה הַהוּא דְאָחִיד בֵּיהּ. וְעַל דָּא תָּנִינָן, בְּמִלִּין וְעוֹבָדָא בָּעְיָין לְאַחֲזָאָה מִלָּה, בְּגִין לְאִתְעָרָא מִלָּה אָחֳרָא. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳כָּל הַנִּקְרָא בִּשְׁמִי וְלִכְבוֹדִי בְּרָאתִיו׳ (ישעיה מג, ז) - לְאַתְעָרָא יְקָרִי. ׳בְּרָאתִיו׳ - לְיַיחֲדָא לִי. ׳יְצַרְתִּיו׳ - לְמֶעְבַּד בֵּיהּ עוֹבָדָא (נ"א: חֵילָא). ׳אַף עֲשִׂיתִיו׳ - לְאַתְעָרָא בֵּיהּ חֵילָא דִּלְעֵילָא.
דבר אחר - התאמת ארבעת הלשונות לארבעת המינים
דָּבָר אַחֵר ׳כֹּל הַנִּקְרָא בִשְׁמִי׳ (ישעיה מג, ז) - הַיְנוּ שֶׁכָּתוּב ׳פְּרִי עֵץ הָדָר׳ (ויקרא כג, מ). ׳וְלִכְבוֹדִי בְּרָאתִיו׳ - הַיְנוּ ׳כַּפֹּת תְּמָרִים׳. ׳יְצַרְתִּיו׳ - הַיְנוּ ׳וַעֲנַף עֵץ עָבֹת׳. ׳אַף עֲשִׂיתִיו׳ - הַיְנוּ ׳וְעַרְבֵי נָחַל׳. וְתִקּוּן שֶׁל זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב ׳וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן׳ (ויקרא כג, מ) - דַּוְקָא שֶׁהוּא חֲמִישִׁי עַל עָשׂוֹר. אֲבָל בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן, אוֹתוֹ יוֹם רִאשׁוֹן מִי הוּא? אֶלָּא יוֹם שֶׁיָּצָא רִאשׁוֹן לִנְסֹעַ (ד"א: לְכָל) בְּמַעְיָנָיו שֶׁל מַיִם נוֹבְעִים, וְאָנוּ צְרִיכִים לְהַמְשִׁיכוֹ לָעוֹלָם.
בלשון הזוהר
דָּבָר אַחֵר, ׳כָּל הַנִּקְרָא בִּשְׁמִי׳ (ישעיה מג, ז), הַיְינוּ דִכְתִיב ׳פְּרִי עֵץ הָדָר׳ (ויקרא כג, מ). ׳וְלִכְבוֹדִי בְּרָאתִיו׳, הַיְינוּ ׳כַּפּוֹת תְּמָרִים׳. ׳יְצַרְתִּיו׳, הַיְינוּ ׳וַעֲנַף עֵץ עָבוֹת׳. ׳אַף עֲשִׂיתִיו׳, הַיְינוּ ׳וְעַרְבֵי נָחַל׳. וְתִקּוּנָא דְהַאי דְאָמַר קְרָא, ׳וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן׳ (ויקרא כג, מ), דַּיְיקָא. דְּהוּא חֲמִישָׁאָה עַל עָשׂוֹר. אֲבָל בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן, הַהוּא יוֹם רִאשׁוֹן מַאן הוּא. אֶלָּא יוֹם דְּנָפִיק רִאשׁוֹן, לְנַטְלָא (ד"א: לכלא) בְּמַבּוּעוֹי דְּמַיִין נְבִיעִין, וְאֲנַן בָּעְיָין לְאַמְשָׁכָא לֵיהּ לְעָלְמָא.
משל המטרוניתא המשחררת אסירי המלך - דאגתה למזונם
מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁקָּשַׁר בְּנֵי אָדָם בְּמַאֲסָר. בָּאָה אִמּוֹ הַמַּטְרוֹנִיתָא וְהוֹצִיאָה אוֹתָם לַחֵרוּת, וְהַמֶּלֶךְ הִשְׁגִּיחַ עַל כְּבוֹדָהּ וְנָתַן אוֹתָם בְּיָדֶיהָ. מָצְאָה אוֹתָם רְעֵבִים וּצְמֵאִים. אָמְרָה, הֲרֵי הוֹצֵאתִי אוֹתָם לַחֵרוּת, תָּבִיא לָהֶם אֹכֶל וּמַשְׁקֶה.
בלשון הזוהר
מְתַל לְמַלְכָּא דְּקָטַר בְּנֵי נָשָׁא בְּקִטְרוֹי, אִמֵּיהּ מַטְרוֹנִיתָא אָתַת, וַאֲפִיקַת לוֹן לְחֵירוּת, וּמַלְכָּא אַשְׁגַּח לִיקָרָא דִילָהּ, וְיָהַב לוֹן בִּידָהָא. אַשְׁכָּחַת לוֹן כַּיְיפִין וְצַחִין, אֲמָרַתְּ, הָא אֲפִיקַת לוֹן לְחֵירוּ, אַיְיתֵי לוֹן מֵיכְלָא וּמִשְׁתַּיָּיא.
יום הכיפורים כשחרור לחירות - ומכאן שמו יום ראשון
כָּךָ הֲרֵי יוֹם הַכִּפּוּרִים הוֹצִיא אֶת כֻּלָּם לַחֵרוּת, וְאָנוּ רְעֵבִים לְמָזוֹן וּצְמֵאִים לִשְׁתִיָּה, הִיא מְעַטֶּרֶת אֶת הַמֶּלֶךְ בְּעַטְרוֹתָיו. בַּיּוֹם הַזֶּה יָדַעְנוּ שֶׁמַּיִם נוֹבְעִים שׁוֹרִים עִמָּהּ, שׁוֹאֲלִים לִשְׁתּוֹת לְמִי שֶׁהוֹצִיא אוֹתָם לַחֵרוּת. וְעַל כָּךְ קוֹרְאִים לוֹ יוֹם רִאשׁוֹן. זֶה בְּסֵפֶר הָאַגָּדָה, וְהוּא יָפֶה. אֲבָל בַּיּוֹם הַזֶּה, לְאַבְרָהָם שֶׁהוּא רֵאשִׁית הַכֹּל, אִם בְּעַנְנֵי כָבוֹד הוּא הָרֵאשִׁית אוֹ בְּמַיִם הוּא הָרֵאשִׁית, שֶׁאַבְרָהָם הִתְחִיל לַחְפֹּר בּוֹרוֹת מַיִם.
בלשון הזוהר
כָּךָ, הָא יוֹם הַכִּפּוּרִים אַפִּיק לְכֹלָּא לְחֵירוּ, וְאֲנַן כַּפְנִי מְזוֹנָא קָאִימְנָא, וְצַחִינָן לְמִשְׁתַּיָּא, הִיא אַעֲטָרַת לְמַלְכָּא בְּעִטְּרוֹי. בְּהַאי יוֹמָא יְדַעְנָא, דְּהָא מַיִין נְבִיעִין עִמָּהּ שַׁרְיָין, שָׁאִילְנָא לְמִשְׁתַּיָּיא, לְמַאן דְּאַפִּיק לוֹן לְחֵירוּ. וְעַל דָּא קָרִינָן לֵיהּ יוֹם רִאשׁוֹן. דָּא בְּסִפְרָא דְּאַגַּדְתָּא וְשַׁפִּיר הוּא. אֲבָל בְּהַאי יוֹמָא, לְאַבְרָהָם שֵׁירוּתָא דְּכֹלָּא, אִי בַּעֲנָנֵי יְקָר הוּא שֵׁירוּתָא, אִי בְּמַיָא הוּא שֵׁירוּתָא, דְּאַבְרָהָם שָׁארֵי לְמֶחְפְּרִי בֵּיִרִי דְמַיָא.
פרי עץ הדר - באר יצחק המתמלאת ממעיינות עליונים
׳פְּרִי עֵץ הָדָר׳ (ויקרא כג, מ) - זוֹ בְּאֵר שֶׁל יִצְחָק, שֶׁיִּצְחָק הִדֵּר אֶת הקב"ה וְקָרָא לוֹ עֵץ הָדָר. פִּרְיוֹ שֶׁל עֵץ הֶהָדָר הַזֶּה יָדוּעַ. ׳כַּפֹּת תְּמָרִים׳ - שֶׁכָּתוּב ׳צַדִּיק כַּתָּמָר יִפְרָח, וְלֹא נִמְצָא בֵּינֵיהֶם פֵּרוּד׳ (תהלים צב, יג) - וְלָכֵן לֹא כָתוּב וְכַפֹּת, אֶלָּא כַּפֹּת. מִשּׁוּם שֶׁלֹּא עוֹלֶה זֶה בְּלִי זֶה, וּבָזֶה מִתְמַלֵּאת הַבְּאֵר הַזֹּאת, מִבְּאֵר מַיִם עֶלְיוֹנִים שֶׁנּוֹבְעִים, הַהוּא מִתְמַלֵּא בַּתְּחִלָּה, וּמִמֶּנּוּ מִתְמַלֵּאת הַבְּאֵר עַד שֶׁנּוֹבַעַת לַכֹּל.
בלשון הזוהר
׳פְּרִי עֵץ הָדָר׳ (ויקרא כג, מ), דָּא בֵּירָא דְיִצְחָק, דְּיִצְחָק אַהֲדַר לֵיהּ לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וְקָרָא לֵיהּ ׳עֵץ הָדָר׳. פְּרִי דְּהַאי ׳עֵץ הָדָר׳ יְדִיעָא. ׳כַּפּוֹת תְּמָרִים׳, דִּכְתִיב, ׳צַדִּיק כַּתָּמָר יִפְרָח׳ (תהילים צב, יג), וְלָא אִשְׁתַּכַּח בֵּינַיְיהוּ פִּירוּדָא. וְעַל דָּא לָא כְּתִיב וְכַפּוֹת, אֶלָּא כַּפּוֹת. בְּגִין דְּלָא סָלִיק דָּא בְּלָא דָא, וּבְהַאי אִתְמַלְיָיא הַאי בְּאֵר, מִבְּאֵר מַיִם עִלָּאִין נְבִיעִין, הַהוּא אִתְמַלֵּי בְּקַדְמִיתָא, וּמִנֵּיהּ אִתְמַלְיָיא בֵּירָא, עַד דְּאִיהוּ נְבִיעוּ לְכֹלָּא.
וענף עץ עבות - האילן העליון הממלא הבאר להשקאת הארץ
׳וַעֲנַף עֵץ עָבֹת׳ (ויקרא כג, מ) - זֶה עָנָף שֶׁל אִילָן הַגָּדוֹל שֶׁהִתְחַזֵּק וְנִשְׁרַשׁ בְּשָׁרָשָׁיו, נַעֲשָׂה אִילָן עֶלְיוֹן עַל הַכֹּל, שֶׁאָחוּז בְּכָל הַצְּדָדִים שֶׁלּוֹ, עָנָף שֶׁהוּא ׳עֵץ עָבֹת׳, עֵץ שֶׁאוֹחֵז אֶת הֶעָבוֹת, שֶׁהֲרֵי מִזֶּה נוֹטֵל יְסוֹד הָעוֹלָם וּמִתְמַלֵּא כְּדֵי לְהָרִיק בַּבְּאֵר, זֶהוּ עוֹלַם אֶרֶץ הַהַשְׁקָאָה.
בלשון הזוהר
׳וַעֲנַף עֵץ עָבוֹת׳ (ויקרא כג, מ), דָּא עֲנָפָא דְאִילָנָא רַבְרְבָא, דְּאַתְקִיף וְאִשְׁתַּרְשָׁא בְּשָׁרְשׁוֹי, אִתְעֲבִיד אִילָנָא עִלָּאָה עַל כֹּלָּא, דְּאָחִיד בְּכָל סִטְרֵיהּ, עָנָף דְּאִיהוּ ׳עֵץ עָבוֹת׳, עֵץ דְּאָחִיד לֶעָבוֹת, דְּהָא מֵהַאי נָטַל יְסוֹדָא דְעַלְמָא, וְאִתְמַלְּיָא לַאֲרָקָא בְּבֵירָא, הַאי הוּא עַלְמָא אֲרָקָא דְּשַׁקְיוּתָא.
וערבי נחל - שני נחלים או גבורות יצחק, בלא פרי
׳וְעַרְבֵי נָחַל׳ - שְׁנַיִם הֵם, שְׁנֵי נַחֲלִים שֶׁהַמַּיִם מִתְכַּנְּסִים בָּהֶם לְהָרִיק לַצַּדִּיק. דָּבָר אַחֵר ׳וְעַרְבֵי נָחַל׳ - אֵלֶּה הֵם גְּבוּרוֹת שֶׁאֲחוּזוֹת בְּיִצְחָק, שֶׁבָּאוֹת מִצַּד אוֹתוֹ נַחַל עֶלְיוֹן וְלֹא מִצַּד הָאָב. לָכֵן הַכֹּל נָאֶה, וְלֹא מְבֻשָּׂם לַפֵּרוֹת, וְלֹא עוֹשֶׂה פֵּרוֹת. ׳וְעַרְבֵי נָחַל׳ - שְׁנֵי עַמּוּדִים שֶׁהַגּוּף עוֹמֵד עֲלֵיהֶם. אֲבָל ׳וְעַרְבֵי נָחַל׳ וַדַּאי, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר, וְאֵלֶּה הֵם כֻּלָּם לְהָרִיק מַיִם לַבְּאֵר.
בלשון הזוהר
׳וְעַרְבֵי נַחַל׳, תְּרֵי אִינוּן, תְּרֵין נַחֲלִין דְמַיָּיא אִתְכְּנִישׁ בְּהוּ, לַאֲרָקָא לַצַּדִּיק. דָּבָר אַחֵר, ׳וְעַרְבֵי נַחַל׳, אִלֵּין אִינוּן גְּבוּרָן, דְּאֲחִידָן בֵּיהּ בְּיִצְחָק, דְּאַתְיָין מִסִּטְרָא דְהַהוּא נַחַל עִלָּאָה, וְלָא מִסִּטְרָא דְאַבָּא. בְגִין כָּךְ, כֹּלָּא יָאֵי, וְלָא בְּסִימָא לְפֵירִין, וְלָא עָבִיד פֵּירִין. ׳וְעַרְבֵי נַחַל׳, תְּרֵין קְיָימִין, דְּגוּפָא קָיְימָא עֲלַיְיהוּ, אֲבָל ׳וְעַרְבֵי נַחַל׳ וַדַּאי, כְּמָה דְאִתְּמָר, וְאִלֵּין אִינוּן כֻּלְּהוּ לַאֲרָקָא מַיָּיא לְבֵירָא.
דבר אחר - ארבעת המינים כנגד אברהם יצחק ויעקב
דָּבָר אַחֵר, ׳וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן פְּרִי עֵץ הָדָר׳ (ויקרא כג, מ) - זֶה אַבְרָהָם. ׳כַּפֹּת תְּמָרִים׳ - זֶה יִצְחָק. ׳וַעֲנַף עֵץ עָבֹת׳ - זֶה יַעֲקֹב. ׳וְעַרְבֵי נָחַל׳ - אֵלֶּה הֵן שְׁתֵּי הַדְּרָגוֹת שֶׁאָמַרְנוּ. וּמִי שֶׁשּׁוֹנֶה זֶה, מִשּׁוּם שֶׁ ׳עֵץ עָבֹת׳ זֶה יַעֲקֹב, שֶׁאוֹחֵז אֶת כָּל הַחֲלָקִים, וַדַּאי זֶה יַעֲקֹב. אֲבָל הֲרֵי בֵּאַרְנוּ, ׳פְּרִי עֵץ הָדָר׳ - זוֹ בְּאֵר יִצְחָק, זוֹ גְּבוּרָה תַחְתּוֹנָה. ׳כַּפֹּת תְּמָרִים׳ - כַּפֹּת חָסֵר, קֶשֶׁר שֶׁנִּקְשָׁר בַּבְּאֵר, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳כְּפוּתִים בְּסַרְבְּלֵיהֶם, מִשּׁוּם שֶׁאֵלֶּה לֹא עוֹלִים זֶה בְּלִי זֶה׳ (דניאל ג, כא). ׳וַעֲנַף עֵץ עָבֹת׳, עָנָף הוּא עֶלְיוֹן שֶׁנַּעֲשֶׂה ׳עֵץ עָבוֹת׳ וְאוֹחֵז לְכָל צַד, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר. ׳עַרְבֵי נָחַל׳ - זֶה יִצְחָק, בְּכָל הַצְּדָדִים שֶׁאֲחוּזִים בְּצַד הַנַּחַל וְלֹא בְּצַד הָאָב. שֶׁשָּׁנִינוּ, אַף עַל גַּב שֶׁבַּנַּחַל הַזֶּה לֹא נִמְצָא דִין, מִתְעוֹרְרִים מִמֶּנּוּ דִּינִים.
בלשון הזוהר
דָּבָר אַחֵר, ׳וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן פְּרִי עֵץ הָדָר׳ (ויקרא כג, מ), דָּא אַבְרָהָם. ׳כַּפֹּת תְּמָרִים׳, דָּא יִצְחָק. ׳וַעֲנַף עֵץ עָבוֹת׳ - דָּא יַעֲקֹב. ׳וְעַרְבֵי נָחַל׳, אִלֵּין אִינוּן תְּרֵין דַּרְגִּין דְּאֲמָרָן. וּמַאן דְּמַתְנֵי הַאי, בְּגִין דְּ ׳עֵץ עָבוֹת׳ דָּא יַעֲקֹב, דְּאָחִיד לְכֻלְּהוּ חֲלָקִין, וַדַּאי דָּא יַעֲקֹב. אֲבָל הָא אוֹקִימְנָא, ׳פְּרִי עֵץ הָדָר׳ דָּא בֵּירָא דְּיִצְחָק, דָּא גְבוּרָה תַּתָּאָה. ׳כַּפֹּת תְּמָרִים׳ - כַּפֹּת חָסֵר, קִשּׁוּרָא דְאִתְקַשַּׁר בְּבֵירָא, כְּמָא דְאַתְּ אָמֵר, ׳כְּפִיתוּ בְּסַרְבָּלֵיהוֹן׳ (דניאל ג, כא), בְּגִין דְּאִלֵּין לָא סָלְקִין דָּא בְּלָא דָא. ׳וַעֲנַף עֵץ עָבוֹת׳, עֲנָפָא הוּא עִלָּאָה, דְּאִתְעֲבִיד ׳עֵץ עָבוֹת׳, וְאָחִיד לְכָל סִטְרָא, כְּמָה דְּאִתְּמָר. ׳עַרְבֵי נַחַל׳ דָּא יִצְחָק, בְּכָל סִטְרֵי, דְּאֲחִידָן בְּסִטְרָא דְנַחֲלָא, וְלָא בְּסִטְרָא דְאַבָּא. דְּתָנִינָן, אַף עַל גַּב דִּבְהַאי נַחַל דִּינָא לָא אִשְׁתַּכַּח בֵּיהּ, דִּינִין מִתְעָרִין מִנֵּיהּ.
פירוש רב המנונא סבא לערבי נחל - בלא פרי וריח
וְרַב הַמְנוּנָא סָבָא פֵּרַשׁ, ׳וְעַרְבֵי נָחַל׳ - אֵלּוּ שְׁנֵי הָעַמּוּדִים שֶׁאָמַרְנוּ שֶׁיּוֹצְאִים מֵהֶם מַיִם, וְיָפֶה. אֲבָל בֹּא רְאֵה, הֲרֵי רָאִינוּ שֶׁשְּׁתֵּי דְרָגוֹת אֵלֶּה שֶׁעוֹמְדוֹת עַל דַּרְגָּה שֶׁל צַדִּיק, פְּרִי וְכִנּוּס גָּדוֹל (ס"א: הַבְּרָכוֹת) יוֹצְאִים מֵהֶם, וְ ׳עַרְבֵי נַחַל׳ לֹא יוֹצְאִים מֵהֶם לֹא פְרִי וְלֹא טַעַם וְלֹא רֵיחַ. וַהֲרֵי בֵּאַרְנוּ, וְהַכֹּל יָפֶה.
בלשון הזוהר
וְרַב הַמְנוּנָא סָבָא פָּרִישׁ, ׳וְעַרְבֵי נַחַל׳, אִינוּן תְּרֵין קָיְימִין דְּקָאֲמָרָן, דְּמַיָּיא נָפְקֵי מִנַּיְיהוּ, וְשַׁפִּיר. אֲבָל תָּא חֲזֵי, הָא חָזִינָן דִּתְרֵין דַּרְגִּין אִלֵּין דְּקָיְימֵי עַל דַּרְגָּא דְצַדִּיק, אִיבָּא וּכְנִישׁוּ רַבְרְבָא (ס"א: דברכאן) נָפְקֵי מִנַּיְיהוּ, וְ ׳עַרְבֵי נַחַל׳ לָא נָפְקֵי מִנַּיְיהוּ, אִיבָּא, וְלָא טַעְמָא, וְלָא רֵיחָא. וְהָא אוֹקִימְנָא וְכֹלָּא שַׁפִּיר.
אתרוג משמאל ולולב מימין - כפות הצדיק קשר המהימנותא
וְעַל כֵּן אֶתְרוֹג בִּשְׂמֹאל, כְּנֶגֶד הַלֵּב. לוּלָב בְּיָמִין. כַּפֹּת בַּכֹּל, וְקָשׁוּר בַּכֹּל, שֶׁהֲרֵי צַדִּיק כַּפּוֹת הוּא בְּכָל הַצְּדָדִים וְקָשׁוּר בַּכֹּל, וְזֶהוּ קֶשֶׁר הָאֱמוּנָה.
בלשון הזוהר
וְעַל דָּא אֶתְרוֹג בִּשְׂמָאלָא, לָקֳבֵיל לִבָּא. לוּלָב בִּימִינָא, כַּפֹּת בְּכֹלָּא, וְקָטִיר בְּכֹלָּא. דְּהָא צַדִּיק כַּפּוֹת הוּא בְּכָל סִטְרִין, וְקָטִיר בְּכֹלָּא, וְדָא הוּא קִשּׁוּרָא דִּמְהֵימְנוּתָא.
ארבעת המינים כאורחים המוזמנים - בקשת האדם מן המלך דרכם
וְיָפֶה אָמַר בְּסֵפֶר הָאַגָּדָה שֶׁכָּל אֵלֶּה הֵם אוֹרְחִים שֶׁמַּזְמִינִים הָעָם הַקָּדוֹשׁ בַּיּוֹם הַזֶּה, שֶׁצְּרִיכִים לִמְצֹא אוֹתָם, כֵּיוָן שֶׁהִזְמִין אוֹתָם. וּבָהֶם מְבַקֵּשׁ אָדָם בַּקָּשָׁתוֹ לַמֶּלֶךְ. אַשְׁרֵיהֶם יִשְׂרָאֵל שֶׁיּוֹדְעִים דַּרְכֵי הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ, וְיוֹדְעִים דַּרְכֵי הַתּוֹרָה לָלֶכֶת בְּדֶרֶךְ אֱמֶת, לִזְכּוֹת בָּהֶם בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא.
בלשון הזוהר
וּבְסִפְרָא דְּאַגַּדְתָּא שַׁפִּיר קָאֲמַר, דְּכָל אִלֵּין אִינוּן אוּשְׁפִּיזִין, דְּזַמִּינִין עַמָּא קַדִּישָׁא בְּהַאי יוֹמָא, דְּבַעְיָין לְאַשְׁכָּחָא לְהוּ, כֵּיוָן דְּזַמִּין לוֹן. וּבְהוּ בָּעֵי בַּר נָשׁ לְמַלְכָּא בָּעוּתֵיהּ. זַכָּאִין אִינוּן יִשְׂרָאֵל דְּיָדְעִין אָרְחוֹי דְמַלְכָּא קַדִּישָׁא, וְיָדְעִין אָרְחוֹי דְאוֹרַיְיתָא, לְמֵהַךְ בְּאוֹרַח קְשׁוֹט, לְמִזְכֵּי בְּהוּ בְּעַלְמָא דֵין וּבְעַלְמָא דְאָתֵי.
משל שני הנידונים - סימני המלך בידם כאות ניצחון בדין
בַּיּוֹם הַזֶּה יוֹצְאִים יִשְׂרָאֵל בְּסִימָנִים רְשׁוּמִים מִתּוֹךְ הַמֶּלֶךְ, מִשּׁוּם שֶׁהֵם נִצְּחוּ בַדִּין. וּמָהֵם ׳הַסִּימָנִים׳? - סִימָנֵי הָאֱמוּנָה, חוֹתַם הַמֶּלֶךְ הָעֶלְיוֹן. לִשְׁנֵי בְּנֵי אָדָם שֶׁנִּכְנְסוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ לְדִין, וּבָעוֹלָם לֹא יוֹדְעִים מִי מֵהֶם נִצַּח. יָצָא לִגְיוֹן אֶחָד מִבֵּית הַמֶּלֶךְ, וְשָׁאֲלוּ אוֹתוֹ. אָמַר לָהֶם, מִי שֶׁיֵּצֵא וּבְיָדוֹ סִימָנֵי הַמֶּלֶךְ, הוּא שֶׁנִּצַּח.
בלשון הזוהר
בְּיוֹמָא דָא נָפְקֵי יִשְׂרָאֵל, בְּסִימָנִין רְשִׁימִין מִגּוֹ מַלְכָּא, בְּגִין דְּאִינוּן נָצְחִין דִּינָא. וּמַאי ׳סִימָנִין׳ אִינוּן - סִימָנֵי מְהֵימְנוּתָא, חוֹתָמָא דְמַלְכָּא עִלָּאָה. לִתְרֵי בְּנִי נָשָׁא, דְּעָאלוּ קֳדָם מַלְכָּא לְדִינָא, וְלָא יָדְעֵי עַלְמָא מַאן מִנַּיְיהוּ נָצַח. נָפַק חַד לִגְיוֹן מִבֵּי מַלְכָּא, שְׁאִילוּ לוֹ. אָמַר לוֹן, מַאן דְּיִפּוּק וּבִידוֹי סִימָנִין דְּמַלְכָּא, הוּא נָצַח.
עמל הסוכה ולולב כסימני ניצחון ישראל בדין מראש השנה
כָּךָ כָּל הָעוֹלָם נִכְנָסִים לְדִין לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ הָעֶלְיוֹן, וְהוּא דָּן אוֹתָם מִיּוֹם שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה וְיוֹם הַכִּפּוּרִים, עַד חֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ. וּבֵין כָּךְ נִמְצְאוּ יִשְׂרָאֵל כֻּלָּם צַדִּיקִים בִּתְשׁוּבָה. טוֹרְחִים בַּסֻּכָּה וְלוּלָב וְאֶתְרוֹג, וְלֹא יוֹדְעִים מִי נִצַּח בַּדִּין. הַמַּלְאָכִים הָעֶלְיוֹנִים שׁוֹאֲלִים, מִי נִצַּח בַּדִּין? אוֹמֵר לָהֶם הקב"ה, אֵלֶּה שֶׁמּוֹצִיאִים בִּידֵיהֶם אֶת הַסִּימָנִים שֶׁלִּי, הֵם נִצְּחוּ בַדִּין.
בלשון הזוהר
כָּךָ, כּוּלֵי עַלְמָא עָאלִין לְדִינָא, קֳדָם מַלְכָּא עִלָּאָה, וְדָאִין לוֹן מִיּוֹמָא דְרֹאשׁ הַשָּׁנָה וְיוֹם הַכִּפּוּרִים, עַד חֲמֵשׁ סָרֵי יוֹמִין לְיַרְחָא. וּבֵין כָּךְ אִשְׁתַּכָּחוּ יִשְׂרָאֵל זַכָּאִין כֻּלְּהוּ בִּתְיוּבְתָּא. טָרְחִין בְּסֻכָּה וְלוּלָב וְאֶתְרוֹג, וְלָא יָדְעֵי מַאן נָצַח דִּינָא. מַלְאֲכֵי עִלָּאֵי שָׁאֲלוּ מַאן נָצַח דִּינָא. קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אָמַר לְהוּ, אִינוּן דְּמַפְקֵי בִּידַיְיהוּ סִימָנִין דִּילִי, אִינוּן נָצְחִין דִּינָא.
כניסת ישראל לסוכה ברשומי המלך - פתיחת אשרי העם
בַּיּוֹם הַזֶּה יוֹצְאִים יִשְׂרָאֵל בְּרֹשֶׁם הַמֶּלֶךְ, בְּתִשְׁבְּחוֹת הַהַלֵּל. נִכְנָסִים לַסֻּכָּה, אֶתְרוֹג בִּשְׂמֹאל, לוּלָב בְּיָמִין. כֻּלָּם רוֹאִים שֶׁיִּשְׂרָאֵל רְשׁוּמִים בְּרִשּׁוּמֵי הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ. פּוֹתְחִים וְאוֹמְרִים, ׳אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּכָה לּוֹ אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁה' אֱלֹהָיו׳ (תהלים קמד, טו).
בלשון הזוהר
בְּהַאי יוֹמָא, נָפְקֵי יִשְׂרָאֵל בִּרְשִׁימוּ דְמַלְכָּא, בְּתוּשְׁבַּחְתָּא דְּהַלֵּילָא. עָאלִין בַּסֻּכָּה, אֶתְרוֹג בִּשְׂמָאלָא, לוּלָב בִּימִינָא. חָמָאן כֻּלְּהוּ, דְּיִשְׂרָאֵל רְשִׁימִין בִּרְשִׁימִין דְּמַלְכָּא קַדִּישָׁא. פָּתְחֵי וְאָמְרֵי, ׳אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּכָה לוֹ אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁה' אֱלהָיו׳ (תהילים קמד, טו).
חדות האומות בחג - ושמיני עצרת כשמחת המלך לבדו בישראל
עַד כָּאן חֶדְוַת הַכֹּל, חֶדְוַת הָאוֹרְחִים, וַאֲפִלּוּ אֻמּוֹת הָעוֹלָם שְׂמֵחִים בַּחֶדְוָה וּמִתְבָּרְכִים מִמֶּנָּה. וְלָכֵן מַקְרִיבִים קָרְבָּנוֹת בְּכָל יוֹם עֲלֵיהֶם לְהַטִּיל עֲלֵיהֶם שָׁלוֹם, וְיִתְבָּרְכוּ מֵאִתָּנוּ. מִכָּאן וָהָלְאָה יוֹם אֶחָד שֶׁל הַמֶּלֶךְ הָעֶלְיוֹן שֶׁשָּׂמֵחַ בָּהֶם בְּיִשְׂרָאֵל, שֶׁכָּתוּב ׳בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי עֲצֶרֶת תִּהְיֶה לָכֶם׳ (במדבר כט, לה) - שֶׁהֲרֵי יוֹם זֶה מִן הַמֶּלֶךְ בִּלְבַדּוֹ חֶדְוָתוֹ בְּיִשְׂרָאֵל. מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהִזְמִין אוֹרְחִים וְכוּ'.
בלשון הזוהר
עַד כָּאן חֶדְוָותָא דְכֹלָּא, חֶדְוָותָא דְאוּשְׁפִּיזִין, וְאֲפִילּוּ אוּמּוֹת הָעוֹלָם חָדָאן בְּחֶדְוָותָא, וּמִתְבָּרְכִין מִנָּהּ. וְעַל דָּא (מקריבין) קָרְבָּנִין בְּכָל יוֹמָא עֲלַיְיהוּ, לַאֲטָלָא עֲלַיְיהוּ שְׁלָם, וְיִתְבָּרְכוּן מִינָן. מִכָּאן וּלְהָלְאָה, יוֹמָא חַד, דְּמַלְכָּא עִלָּאָה, דְּחָדֵי בְּהוּ בְּיִשְׂרָאֵל. דִּכְתִיב, ׳בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי עֲצֶרֶת תִּהְיֶה לָכֶם׳ (במדבר כט, לה). דְּהָא יוֹמָא דָא מִן מַלְכָּא בִּלְחוֹדוֹי, חֶדְוָותָא דִילֵיהּ בְּיִשְׂרָאֵל. לְמַלְכָּא דְּזַמִּין אוּשְׁפִּיזִין וְכוּ'.
׳אני חבצלת השרון׳
כנסת ישראל, ודביקות האדם בעץ החיים מול עץ הדעת
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.