ממלכת הזוהר › זוהר › ויחי › מאמר 27: ׳כל הנקרא בשמי׳ - ארבעת המינים, סוד ימי הדין וחדות חג הסוכות › פיסקה 7 (רכ ע"ב)

וענף עץ עבות - האילן העליון הממלא הבאר להשקאת הארץ

ויחי · ׳כל הנקרא בשמי׳ - ארבעת המינים, סוד ימי הדין וחדות חג הסוכות · מאמר 27 · פיסקה 7 · דף רכ ע"ב

לשון הזוהר

׳וַעֲנַף עֵץ עָבוֹת׳, דָּא עֲנָפָא דְאִילָנָא רַבְרְבָא, דְּאַתְקִיף וְאִשְׁתַּרְשָׁא בְּשָׁרְשׁוֹי, אִתְעֲבִיד אִילָנָא עִלָּאָה עַל כֹּלָּא, דְּאָחִיד בְּכָל סִטְרֵיהּ, עָנָף דְּאִיהוּ ׳עֵץ עָבוֹת׳, עֵץ דְּאָחִיד לֶעָבוֹת, דְּהָא מֵהַאי נָטַל יְסוֹדָא דְעַלְמָא, וְאִתְמַלְּיָא לַאֲרָקָא בְּבֵירָא, הַאי הוּא עַלְמָא אֲרָקָא דְּשַׁקְיוּתָא.

תרגום

׳וַעָנַף עֵץ עָבֹת׳ - זֶה עָנָף שֶׁל אִילָן הַגָּדוֹל שֶׁהִתְחַזֵּק וְנִשְׁרַשׁ בְּשָׁרָשָׁיו, נַעֲשָׂה אִילָן עֶלְיוֹן עַל הַכֹּל, שֶׁאָחוּז בְּכָל הַצְּדָדִים שֶׁלּוֹ, עָנָף שֶׁהוּא ׳עֵץ עָבֹת׳, עֵץ שֶׁאוֹחֵז אֶת הֶעָבוֹת, שֶׁהֲרֵי מִזֶּה נוֹטֵל יְסוֹד הָעוֹלָם וּמִתְמַלֵּא כְּדֵי לְהָרִיק בַּבְּאֵר, זֶהוּ עוֹלַם אֶרֶץ הַהַשְׁקָאָה.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ׳וענף עץ עבות׳, דא ענפא דאילנא רברבא, דאתקיף ואשתרשא בשרשוי, אתעביד אילנא עלאה על כלא, דאחיד בכל סטריה, ענף דאיהו ׳עץ עבות׳, עץ דאחיד לעבות, דהא מהאי נטל יסודא דעלמא, ואתמליא לארקא בבירא, האי הוא עלמא ארקא דשקיותא.

התרגום: ׳וענף עץ עבת׳ - זה ענף של אילן הגדול שהתחזק ונשרש בשרשיו, נעשה אילן עליון על הכל, שאחוז בכל הצדדים שלו, ענף שהוא ׳עץ עבת׳, עץ שאוחז את העבות, שהרי מזה נוטל יסוד העולם ומתמלא כדי להריק בבאר, זהו עולם ארץ ההשקאה.

מן המפרשים

אור החמה: וענף עץ עבות וגו' ת"ת רברבא מצד הגדולה ותקיף מצד הגבורה ושם ביניהם נק' ענף אמנם או' דאשתרשא בשרשוי פי' בהיותו עולה אל מקום העלמו בסוד הדעת אז אתעביד אילנא עילאה וזש"ה וענף דהיינו בחינתו למטה במקומו עץ בחכמה ובינה ולרמוז כי גם…

הסולם: וענף עץ עבות: זהו ענף של אילן הגדול דהיינו ת"ת, שהתגבר והשתרש בשרשיו ונעשה אילן עליון על כל, שאחוז מכל צדדיו, דהיינו ת"ת הכולל כל ששת הספירות חג"ת נה"י ואחוזים בו מכל צדדיו. ענף שהוא עץ עבות, דהיינו עץ שאוחז את האבות, כי הוא…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר