פרי עץ הדר - באר יצחק המתמלאת ממעיינות עליונים
ויחי · ׳כל הנקרא בשמי׳ - ארבעת המינים, סוד ימי הדין וחדות חג הסוכות · מאמר 27 · פיסקה 6 · דף רכ ע"ב
לשון הזוהר
׳פְּרִי עֵץ הָדָר׳, דָּא בֵּירָא דְיִצְחָק, דְּיִצְחָק אַהֲדַר לֵיהּ לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וְקָרָא לֵיהּ ׳עֵץ הָדָר׳. פְּרִי דְּהַאי ׳עֵץ הָדָר׳ יְדִיעָא. ׳כַּפּוֹת תְּמָרִים׳, דִּכְתִיב, ׳צַדִּיק כַּתָּמָר יִפְרָח׳ (תהילים צב, יג), וְלָא אִשְׁתַּכַּח בֵּינַיְיהוּ פִּירוּדָא. וְעַל דָּא לָא כְּתִיב וְכַפּוֹת, אֶלָּא כַּפּוֹת. בְּגִין דְּלָא סָלִיק דָּא בְּלָא דָא, וּבְהַאי אִתְמַלְיָיא הַאי בְּאֵר, מִבְּאֵר מַיִם עִלָּאִין נְבִיעִין, הַהוּא אִתְמַלֵּי בְּקַדְמִיתָא, וּמִנֵּיהּ אִתְמַלְיָיא בֵּירָא, עַד דְּאִיהוּ נְבִיעוּ לְכֹלָּא.
תרגום
׳פְּרִי עֵץ הָדָר׳ - זוֹ בְּאֵר שֶׁל יִצְחָק, שֶׁיִּצְחָק הִדֵּר אֶת הקב"ה וְקָרָא לוֹ עֵץ הָדָר. פִּרְיוֹ שֶׁל עֵץ הֶהָדָר הַזֶּה יָדוּעַ. כַּפֹּת תְּמָרִים - שֶׁכָּתוּב ׳צַדִּיק כַּתָּמָר יִפְרָח, וְלֹא נִמְצָא בֵּינֵיהֶם פֵּרוּד׳ (תהלים צב, יג) - וְלָכֵן לֹא כָתוּב וְכַפֹּת, אֶלָּא כַּפֹּת, מִשּׁוּם שֶׁלֹּא עוֹלֶה זֶה בְּלִי זֶה. וּבָזֶה מִתְמַלֵּאת הַבְּאֵר הַ אֶת, מִבְּאֵר מַיִם עֶלְיוֹנִים שֶׁנּוֹבְעִים. הַהוּא מִתְמַלֵּא בַּתְּחִלָּה, וּמִמֶּנּוּ מִתְמַלֵּאת הַבְּאֵר עַד שֶׁנּוֹבַעַת לַכֹּל.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ׳פרי עץ הדר׳, דא בירא דיצחק, דיצחק אהדר ליה לקודשא בריך הוא וקרא ליה ׳עץ הדר׳. פרי דהאי ׳עץ הדר׳ ידיעא. ׳כפות תמרים׳, דכתיב, ׳צדיק כתמר יפרח׳ (תהילים צב, יג), ולא אשתכח בינייהו פירודא. ועל דא לא כתיב וכפות, אלא כפות. בגין דלא סליק דא בלא דא, ובהאי אתמלייא האי באר, מבאר מים עלאין נביעין, ההוא אתמלי בקדמיתא, ומניה אתמלייא בירא, עד דאיהו נביעו לכלא.
התרגום: ׳פרי עץ הדר׳ - זו באר של יצחק, שיצחק הדר את הקב"ה וקרא לו עץ הדר. פריו של עץ ההדר הזה ידוע. כפת תמרים - שכתוב ׳צדיק כתמר יפרח, ולא נמצא ביניהם פרוד׳ (תהלים צב, יג) - ולכן לא כתוב וכפת, אלא כפת, משום שלא עולה זה בלי זה. ובזה מתמלאת הבאר ה את, מבאר מים עליונים שנובעים. ההוא מתמלא בתחלה, וממנו מתמלאת הבאר עד שנובעת לכל.
מן המפרשים
מקדש מלך: ביום הראשון דהוא חמישאה על עשור כתב הרב בס"הכ כי המ' ממוצאי יום כפור ואילך היא מהחזה ולמטה בפנים שלו וכתב עוד כי ה' חסדים דאימא אנו מתחילי' להכניס במ' רשימו דכללות ה' חסדים שביסוד ומ' דאימא בערב יוה"ך וביוה"ך נכנסים במ' שהיא…
אור החמה: יום הכפורים אפיק וגו' יר' כיון דאמרת שהבינה יהבת לנא מיא היה ראוי שביום הכפורים עצמו יהיה שאלת המים בלולב ולא עד חג הסוכות לז"א ואנן בבי מדורה קאימנא עדיין אנו עומדים במדור והיכל דידה כי הסוכה רומז בה ועדיין אנו אחוזים בה…
הסולם: פרי עץ הדר: זהו בארו של יצחק, דהיינו הנוקבא הנקראת באר בעת שמקבלת חכמה מקו שמאל דז"א, שנקרא יצחק. כי יצחק הידר את הקב"ה וקרא אותו עץ הדר. והנוקבא, היא פרי של עץ הדר הזה, הידוע. כפות תמרים, שכתוב צדיק כתמר יפרח, דהיינו יסוד…